עובדיה

עובדיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4100 מקורות עבור עובדיה. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

אגדת בראשית (בובר) פרק יד

 מיכה א א), שהיה נביא. (עדו בן זכריה) [זכרי' בן ברכי' בן עדו הנביא] (זכרי' א א) נביא בן נביא. צפניה נביא בן נביא. עובדי' לא הזכיר לא אביו ולא מקומו, אלא סתם חזון עובדיהו (עובדי' א א), שהיה גר שהיה הירוד שבנביאים. אבל ישעיה חזון ישעיהו בן אמוץ, חזון עובדיה, שניהם שווין כאחד והאיך עובדיה לא נתנבא אלא בפני זקנים גדולים, שנאמר חזון עובדי' כה אמר ה' (עובדיה א א), הרי מפי הקב"ה, מפי סנהדרין מנין, שנאמר שמועה שמענו (שם שם /עובדיה א' א'/), אף ישעיה נתנבא מפי הסנהדרין, ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח (ישעי' ו

112

אגדת בראשית (בובר) פרק נו

 אמרתי, אלא רוח הקודש גנבה לי דבר, ואלי דבר יגונב וגו' (שם שם /איוב ד'/ יב). ובמה הוכיחו כל אלו בחזון, שנאמר בסעיפים (בחזיונות) [מחזיונות] לילה (שם שם /איוב ד'/ יג), אמר לו הקב"ה אתה הוכחת לעבדי איוב בחזון, אף אני משלח לנביא שיוכיח ויפרע מבית אביך בחזון, שנאמר חזון עובדיה כה אמר ה' אלהים וגומר (עובדי' א א), למה שהרבה שיעבדה אותנו אף אני משנן חרבי ויורד עליו, שנאמר כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד וגו' (ישעי' לד ה).

113

אגדת בראשית (בובר) פרק נט

 אגדת בראשית (בובר) פרק נטפרק (נ"ח) [נ"ט] נביאים.[א] חזון עובדיה. זש"ה והיה אדום ירשה וגו' וירד מיעקב וגו' (במדבר כד יח ויט). כיון שראה יעקב אבינו את אלופי עשו נתירא, התחיל אומר מי יכול לעמוד כנגד כל אלו, כמה מלכים ואלופים, ואני מתי מספר, האיך אני יכול לעמוד כנגד כל אלו, אמר לו הקב"ה מתירא את, ראה מה אחריך, אלה תולדות יעקב יוסף (בראשית לז ב), מי יכול לעמוד כנגד כל אלו, הקטן שבבניך, והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה (עובדי' א יח). משל לזהבי שהיה יושב ועושה מלאכתו, ותלמידו עמו, תלה התלמיד עיניו, וראה גמלים הרבה

114

אגדת בראשית (בובר) פרק פד

 כתבת ואמרת אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד), אתה היית עוזר (תהלים י יד) פקדת על היתומים בתורה בהרבה מקומות, כי תבצור כרמיך, כי תקצור, כי תחבוט, למה לגר ליתום ולאלמנה [יהיה] (דברים כד יט כ כא), ואנו יתומים רחם עלינו, דכתיב אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד), עובדיה נתברך ביתו כשנעשו בניו יתומים, יצחק אימתי נתברך, משהניחו אביו, שנאמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו (בראשית כה יא). השבטים כך וימת יוסף וגומר (שמות א ו). ובני ישראל פרו וגו' (שם שם /שמות א'/ ז). עיניך על היתומים אשר בך ירוחם יתום, אמר להן

115

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ז

 על שהיו בהן דלטורין, אמר דוד רבונו של עולם מה שכינתך עושה בארץ בין המלשינים, סלק שכינתך מביניהון, רומה על השמים אלהים (תהלים נז ו), אבל דורו של אחאב כלם עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהם דלטורין, היו יוצאין למלחמה ונוצחין, ולא נהרג אחד מהם, והוא שאמר עובדיה לאליהו, הלא הוגד לאדוני את אשר עשיתי וגו' ואכלכלם לחם ומים (מ"א =מלכים א'= יח יג), מה תלמוד לומר לחם ומים, מלמד שהיה המים קשים עליו יותר מן הלחם, ואליהו מכריז בהר הכרמל ואומר ואותר אני לבדי (שם /מלכים א'/ יט י), וכל עמא יודעין ולא מפרסמין למלכא, הוי

116

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ח

 אסתר ז י), גת זו אדום, שנאמר פורה דרכתי לבדי (ישעיה סג ג), את מוצא בארבע לשונות נתלה הגאולה, בבציר, בקציר, ביולדה, בבשמים, ואם נתלשין שלא בעונתן אין הבעלים נהנין מהם, הדא הוא דכתיב שלחו מגל כי בשל קציר (יואל ד יג). בבציר, אם בוצרים באו לך (ירמיה מט ט, עובדיה א ה), ביולדה, לכן (אתנם) [יתנם] עד עת יולדה ילדה (מיכה ה ב), בבשמים, על הרי בשמים (שה"ש =שיר השירים= ח יד). באו רדו כי מלאה גת (יואל ד יג), הכל רואין את הגת יואל הנביא חמי ליה, שנאמר שלחו מגל [וגו' כי מלאה גת] (יואל שם /ד'/), ישעיה

117

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ט

 ש"א =שמואל א= ג י), ישעיה שנאמר ה' מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי (ישעיה מט א), ירמיה שנאמר בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך (ירמיה א ה), דוד שנאמר מכתם לדוד (תהלים טז א), מך תם]. ולאום מלאום יאמץ (בראשית כה כג), לעתיד לבא וחתו גבוריך תימן (עובדיה א), שלא תהא קימה למפלתן. ורב יעבוד צעיר (בראשית כה כג), אמר ר' הונא אם זכה יעבוד ואם לאו ייעבד, כיון שראה דוד שהרשע משעבד את הצדיק, אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד.[ח] [ט, ז] האויב תמו חרבות לנצח. האויב

118

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יד

 אהרוג את יעקב אחי, ואני והוא יורשין את העולם, כך היה אומר ישמעאל, אבל עשו מחשב בלבו מאחר שישמעאל הורג את אבי, ואני את אחי, אני בא על ישמעאל ואהרוג גם אותו, ואירש העולם לבדי, לכך הוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים, והקב"ה פירסמו, איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו (עובדיה א), וכתיב (ואני) [כי אני] חשפתי את עשו גליתי [את] מסתריו (ירמיה מט י), אמר ליה הקב"ה אני יודע מה חשבת בלבך, וכן הוא אומר יען אמרך את שני הגוים [ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה] (יחזקאל לה י), ומי הודיע, וה' שם היה (יחזקאל שם /ל"ה/).[ג] דבר

119

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור טו

 אחר נשבע להרע ולא ימיר. זה אלישע בן שפט, שנאמר חי ה' אשר עמדתי לפניו אם אקח (מ"ב =מלכים ב'= ה טז)]. ד"א נשבע להרע ולא ימיר. זה אליהו, שאמר חי (אני) [ה' וגו'] אם יהיה השנים האלה טל ומטר (מ"א =מלכים א= יז א). כספו לא נתן בנשך. זה עובדיה שהחביא את הנביאים במערה, והיה לווה ומאכילן. דבר אחר [כספו לא נתן בנשך]. זה שמאי והלל, שלא למדו תורה בדמים. ושוחד על נקי לא לקח. זה שמואל, שנאמר הנני ענו בי [את שור מי לקחתי וגו', ומיד מי לקחתי כופר] (ש"א =שמואל א'= יב ג). עושה אלה לא ימוט

120

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור לא

 כל עובדי פסל (תהלים צז ז), אמר ר' יודן בשם ר' נחמן עתיד הקב"ה ליתן ממש מעט בעבודה זרה, והיא באה ומשתחוה להקב"ה, שנאמר והשתחוו לו כל אלהים (שם שם /תהלים צ"ז/), ואחר כך היא בושה לעובדיה. אמר ר' פנחס עתיד הקב"ה לעשות פתחון פה לעבודה זרה, להיות מדברת בפני עובדיה, ואומרת להם אוי לכם שהנחתם לחי העולמים, שהוא קונה שמים וארץ, והשתחויתם למי שנאמר עליו פה להם ולא ידברו (תהלים קטו ה). אמר ר' יוחנן כשנגלה הקב"ה בסיני, נתן כח בעבודה זרה והשתחווה לו. אמר רב תחליפא והכתוב מסייע לו לר' יוחנן, שנאמר והשתחוו לו כל אלהים (שם /תהלים/

1234567891011121314151617181920