עובדיה

עובדיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4100 מקורות עבור עובדיה. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת

 חרב חדה, אלו הזיפים, שנאמר בבא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו (תהלים נד ב), באותה שעה אמר דוד רומה על השמים אלהים (שם /תהלים/ נז ו), סליק שכינתך מביניהם אבל דורו של אחאב כולם עובדי ע"ז היו, ועל ידי שלא היו בהן דלטורין יוצאין למלחמה ונוצחין, הוא שאמר עובדיה לאליהו, הלא הוגד לאדוני את אשר עשיתי וגו' ואכלכלם לחם ומים (מ"א =מלכים א'= יח יג), אם לחם למה מים, אלא שהיה המים קשה להביא להם יותר מן הלחם, ואליהו מכריז בהר הכרמל ואומר, אני נותרתי נביא לה' לבדי (שם שם /מלכים א' י"ח/ כב), וכל עמא ידעין ולא

92

מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים

 מוצאים בחזירתנו לא אכילה ולא שתיה, אלא נניח אותם עד שנכה את ארם ונחזור עליהם, לכך נאמר וישב יואב ויך את אדום וגו' (תהלים ס ב), אמר הקב"ה אתם החריבו את אדום קימעא קימעא, כיון שיגיע זמן אני אכלה ואחריב אותה, שנאמר וירשו (את) הנגב (ואת ההר) [את הר] וגו' (עובדיה א יט), ואומר וגלות החל הזה וגו' (שם שם /עובדיה א'/ כ) ואומר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (שם שם /עובדיה א'/ כא), באותה שעה והיתה לה' המלוכה (שם /עובדיה א'/).[ד] רב לכם סוב את ההר הזה (דברים ב ג), זש"ה השבעתי אתכם בנות ירושלים

93

מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים - הוספה

 שיהו זהירין מן עשו. אתם עוברים (דברים שם /ב'/), סימן יפה להם שהם עוברין, למה כשתבא את הפורעניות אינה באה אלא על היושבים, שנאמר פחד ופחת ופה עליך יושב הארץ (ישעיה כד יז). אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו (דברים שם /ב'/), והנביא קורא עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך (עובדיה א ז). וייראו מכם ונשמרתם מאד (דברים שם /ב'/), אע"פ שהם יראים מכם, ונשמרתם מאד, אמר רבן שמעון בן גמליאל בשעה שהם יראים ממנו אמר לנו ונשמרתם מאד, אנחנו שמובלעים ביניהם על אחת כמה וכמה.[ו] אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל (דברים

94

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא

 עשו מן השדה והוא עיף (בראשית כה כט), ואין שדה אלא נערה המאורסה, [שנאמר ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה (דברים כב כה)], ואין עיף אלא הורג, שנאמר אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים (ירמיה ד לא). ר' זכאי [רבה] אמר אף גנב, שנאמר אם גנבים באו לך (עובדיה א). אמר הקב"ה אני כבר הבטחתי לאברהם אוהבי, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר וגו' (בראשית טו טו), ועתה הוא רואה את בן בנו, שהוא גוזל וחומס, מגלה עריות, ושופך דמים, והדין הוא סבא טבא, טב ליה לההוא צדיקא דמתכניש בשלם, שנאמר כי טוב חסדך מחיים (תהלים סג ד)

95

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח

 ד) חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ושכנתי כתיב בשדה שאע"פ שאדם גולה בשדה שכינתי לא זזה ממך, ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך (שם /מיכה ד'/) שם ללמדך שמשם מתחלת הגאולה משם עולין לירושלים שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו' (עובדיה א') אותה שעה והיתה לה' המלוכה, וכי"ר.(ד) שאלתא דאסור להון לבית ישראל למגזל ולמחטף מידי חד מן חבריה דאין לך חמור בכל האסורין שבתורה מעונש הגזל, דא"ר אליעזר כל עבירות שבתורה עברו דור המבול עליהן ולא נחתם עליהם גזר דינן למחות את זכרם במי המבול עד שפשטו ידיהם

96

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות

 ויקרא את עשו בנו הגדול ולמה קורא לו בנו הגדול אלא למדנו שמחניפין לרשעים בשעתן לפי שראה שהעולם הזה בידו קרא לו בנו הגדול, אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה לפי שהשעה ביד עשו אתם מחניפים לו וכביכול אף מלכותי אינה מתבוססת, אבל לעתיד לבא אני פורע ממנו ומלכותי מתבוססת, שנאמר (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו אותה שעה והיתה לה' המלוכה.(ט) [כז, א] ויהי כי זקן יצחק, זשה"כ (תהלים מה) תחת אבותיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ, א"ר אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי עתיד כל אחד ואחד מישראל שיהיו לו בנים כיוצאי מצרים

97

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא

 שבעין עוקים ויורד, ושל מדי חמשים ושנים, ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עלה ולא ידע כמה, באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר שמא לזה אין לו ירידה, א"ל הקב"ה (ירמיה ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כביכול אפילו אתה רואהו עולה אצלי משם אני מורידו שנאמר (עובדיה א) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה', א"ר ברכיה בשם רבי חלבו ור"ש בן יוסינה מלמד שהראהו הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד, א"ל הקב"ה ליעקב יעקב למה אין

98

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח

 צאן אלו זכותן של שבטים שנקראו בניהם צאן שנאמר (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן וגו', גם יהודה שטנו של עשו, שנאמר (ישעיה יא) ואריה כבקר יאכל תבן פי' אריה שהוא יהודה שנאמר (בראשית מט) גור אריה יהודה, כבקר זה יוסף, יאכל תבן כלומר זה יוסף שידין עשו שהוא תבן, שנאמר (עובדיה א) ובית עשו לקש, ומנין שאף כלם ידינוהו, שנאמר (יחזקאל יט) מה אמך לביאה מכאן שכלם ידינוהו, ועבד זה משה, שנאמר (דברים לד) משה עבד ה', ושפחה זו רות שעתיד דוד לצאת ממנה וכתוב עליו אני עבדך בן אמתך (תהלים קטז), בן אותה שהניחה להיות גברת ומלכה לבא ולחסות

99

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב

 פשתן, היה עומד הנפח ותמה ואמר היכן יכנס כל הפשתן הזה, פקח אחד היה שם, א"ל מה לך לתמוה ניצוץ אחד יצא ממפוח שלך ויכלה אותו, אף כך כשראה יעקב אבינו עשו ואלופיו נתירא אמר מי יוכל לעמוד לי כנגד אלו, א"ל הקב"ה גץ שלך יכלה אותם וזה יוסף דכתיב (עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם וגו' לכך כתיב וישב יעקב וגו' אלה תולדות יעקב יוסף, דבר אחר למה נתעסק הכתוב לכתוב יחוסיהם וכי לא היה לו להקב"ה מה שיכתוב אלא אלוף תמנע אלוף לוטן אלא ללמדך שמתחלת ברייתו של עולם היה

100

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויחי

 שבשעה שירדו למצרים נתן יוסף עיניו בשמעון שנאמר (שם /בראשית/ מב) ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו לכך קרא לשניהם פה אחד שמעון ולוי אחים, כלי חמס אמר להן כלים שבידכם חמוסין גזולין הן מעשו שנא' (שם /בראשית/ כז) ועל חרבך תחיה כלים של חמס ואין חמס אלא עשו שנאמר (עובדיה א) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה, מכרותיהם ל' יוני הוא שקורין לחרבות מכירין, וי"א מכרותיהם מגורותיהם כד"א מכורותיך ומולדותיך (יחזקאל טז).(י) [מט, ו] בסודם אל תבא נפשי כשיעמוד זמרי ויזנה עם כזבי אל יזכר נפשי בהם, וכן הוא אומר ושם איש ישראל המכה זמרי בן סלוא (במדבר כה)

1234567891011121314151617181920