ספירות

ספירות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1276 מקורות עבור ספירות. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ספרא מצורע - פרשת זבים פרשה ג פרק ה

 ספרא מצורע - פרשת זבים פרשה ג פרק ה(א) וכי יטהר הזב מזובו, כשיפסוק מזובו מזובו ולא [מזובו] מנגעו, מזובו וספר אף מקצת זובו טעון ספירת שבעה.(ב) להביא את שראה שתי ראיות שיטעון ספירות שבעה, הלא דין הוא ומה אם מטמא משכב ומושב בשתי ראיות לא יטעון ספירת שבעה לשתי ראיות, זבה תוכיח שהיא מטמא משכב ומושב בשתי ראיות ואינה סופרת שבעה לשתי ראיות.(ג) אף אתה אל תתמה על הזב שאף על פי שהוא מטמא משכב ומושב בשתי ראיות לא יטען ספירת שבעה לשתי ראיות תלמוד לומר מזובו וספר, אף מקצת זובו טעון ספירת שבעה להביא את שראה

2

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

 ב) כי ביום אכלך ממנו מות תמות ויומו של הקב"ה אלף שנים שנא' (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה, שניהם מלאים שאדם ונח שניהם קבלו מצות והיו צדיקים הוי סולת בלולה בשמן למנחה, כף אחת וגו' כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם וכנגד עשר ספירות בלימה, וכנגד עשרה דורות מאדם ועד נח, וכנגד עשרה דורות מנח ועד אברהם, וכנגד עשרת הדברות, וכנגד עשרה שליטים שבאדם, וכנגד עשרה תולדות שבתורה, וכנגד עשרה נסים שנעשו לאבותינו במצרים ועשרה נסים על הים, וכנגד עשרה בריתות האמורות בפרשת מילה, מלאה קטרת כנגד המילה הכתוב מדבר שבשעה שמלו ישראל

3

משנת רבי אליעזר פרשה יד

 שעד החיות ואחד על גביהן, שנ' ודמות על ראשי החיה רקיע. נמצא כל מניינן שנים ושלשים, כנגד כל מצותיה שלתורה. בי תחלתה, בראשית, למד בסופה, לעיני כל ישראל, שתים ושלשים. כנגד שתים ושלשים נתיבות פלאות החכמה שהעולם מתנהג בהן, שאי אפשר לעולם אלא בהן. ואלו הן עשרים ושתים אותיות ועשר ספירות. אבל אין פוחתין משלש חליות, ולא יתר על חצין שלחוטין. ר' שמעון בן יוחי אומ', אל תהא מצות ציצית קלה בעיניך, שעתידין ישראל רואין כבוד גדול בציצית, מה שאין רואין במצות אחרות כמוה, שנ' כה אמר ייי צבאות, אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי.

4

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית הקדמה

 היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ (דברים ד לב), יכול ישאל אדם מה למעלה, ומה למטה, ומה לפנים, ומה לאחור, תלמוד לומר ולמקצה השמים עד קצה השמים (שם), מקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל, ואי אתה שואל מה למעלה, ומה למטה, מה לפנים, ומה לאחור: בספר יצירה עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה בזק, דבורן שלהן כרצוא ושוב, ולפני כסאו הם משתחוים, פירוש עשר ספירות הן, עומק רום, ועומק תחת, עומק ראשית, ועומק אחרית, ועומק אור, ועומק חשך, ועומק מזרח, ועומק מערב, ועומק צפון, ועומק דרום, וכולם בלימה, דבר שאין להם תפישה והם בלי מה כולם בלום פיך מלדבר,

5

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 למעלה ונאמר שבת למטה מה להלן רגל ותחלת רגל סמוך לה אף כאן רגל ותחלת רגל סמוך לה, ת"ר וספרתם לכם [כג, טו] שתהא ספירה לכל אחד ואחד. ממחרת השבת ממחרת יום טוב. או יכול ממחרת שבת בראשית, אמר רבי יוסי בר' יהודה הרי הוא אומר תספרו חמשים יום כל ספירות שאתה סופר לא יהא אלא חמשים. ואם תאמר ממחרת שבת בראשית פעמים שאתה מוצא נ"א נ"ב נ"ג נ"ד נ"ה נ"ו רבי יהודה בן בתירא אומר הרי הוא אומר תספר לך ספירה תלויה בבית דין יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם, רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת י"ט, או אינו

6

זוהר - רעיא מהימנא כרך ב (שמות) פרשת בא

 ים, והוא מאנא תליתאה, וההוא מאנא רברבא ואתפליג לז' נחלין (נ"א מאנין) כפום מאנין אריכין, הכי אתפשט מיא מן ימא לשבעה נחלין והא מקור ומעיין וימא וז' נחלין אינון י' ואי יתבר אומנא אלין מאנין דתקין יהדרון מיא למקור וישתארו מאנין תבירין יבשין בלא מיא, הכי עלת העלות עביד עשר ספירות וקרא לכתר מקור וביה לית סוף לנביעו דנהוריה ובג"ד קרא לגרמיה אין סוף, ולית ליה דמות וצורה ותמן לית מאנא למתפס ליה למנדע ביה ידיעא כלל, ובג"ד אמרו ביה במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור לבתר עבד מאנא זעירא ודא י' ואתמליא מניה וקרא ליה מעין נובע

7

זוהר - רעיא מהימנא כרך ב (שמות) פרשת כי תשא

 דף קפז עמוד ב] פקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקדש, (רעיא מהימנא א) מאן מחצית השקל איהו כגון חצי ההין ודא ו' ממוצע בין שני ההי"ן אבנא למשקל בה דא י' עשרים גרה השקל דא יו"ד העשיר לא ירבה דא עמודא דאמצעיתא לא ירבה על י', והכי אתמר בס"י עשר ספירות בלימה עשר ולא אחד עשר, והדל לא ימעיט, דא צדיק לא ימעיט מעשר כמא דאת אמר עשר ולא תשע, ממחצית השקל דאיהו י', (נ"א מחצית השקל עשר הוא) א"ל רעיא מהימנא (מלאך) אנת בשמים, רחים אנת ממאריך לית תווהא בכל אינון מלין יקירין דיפקון מפומך דהא מאן דאיהו מלכא

8

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים

 דברים לב) ואין אלהים עמדי, הב לי חילא לאתערא ביקרך בקדמיתא ולבתר ביקרא דאבי ואמי דבשמי', דאוקמוה עלייהו (משלי כה) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית, ואוקמוה מארי מתניתין אין אביו אלא קודשא בריך הוא ואין אמו אלא כנסת ישראל, ויקרא דילך אבא חכמה דכליל עשר ספירות מתתא דיליה לעילא ותרווייהו אינון כרסייא ספסל תחותך ליקרך והכי תקינו למהוי קטן מכבד לגדול דלעילא מניה אבא, איהו חכמה, הלא אב אחד לכלנו למהוי משמש תחותך, ואנת כתר עליון על רישיה, ולית כתר עלך, ולית אלהא אחרא, ואימא לשמשא לאבא, דאיהו תחותיה למהוי כסא תחותיה, ויאמר איהו בכל

9

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת כי תצא

 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ובגלותא בתראה תרין משיחין ישלח עמך לקבל תרין גדפין דיונה דאנת כגופא בגלותא רביעאה לית לך גדפין, ולא עוד אלא בקדמיתא הוו ישראל כגופא ואנת ואהרן כתרין גדפין דיונה ובהון פרחו ישראל (מה שחסר כאן ע' בסוף הספר), לית פקודא דלא אתכלילו תמן עשר ספירות, בתיבה תחתיים שניים ושלישים תעשיה לאכללא בה כהנים לוים וישראלים תיבה שכינה עמהון תורת יי' איהי רביעית ההין ה' רביעאה ומשולשת ביה"ו לאשלמא ביה ידו"ד ועשרה דרגין דאתכלילן ביה דאינון יו"ד ה"א וא"ו ה"א לאתקיימא בהו בישראל (דברים ד) ואתם הדבקים ביי' אלהיכם וגו' (שם יד) בנים אתם ליי'

10

תיקוני זוהר תקונא שיבסר

 תיקוני זוהר תקונא שיבסרתקונא שיבסר ליום ט'בראשית עלה אתמר ראשית מעשר דגנך ודא מלכות דאיהו מעשר ואיהי עשירית לעשר ספירות ובגינה מעשרין ומוץ ותבן דאינון לבושין דחטה בהאי עלמא פטורין ממעשר ומאן דבעי לאפקא מעשר מחטה בעי לנקייה מן מוץ ותבן דאינון ח"ט ואשתארת איהי ה' נקיה בההוא זמנא יהא זריק בה טפה דאיהי יו"ד וכגוונא דא בזווגא דבר נש צריך לנקאה טפה מחט"א דאיהו יצר הרע למהוי זרעא נקיה בה' הדא הוא דכתיב ה"א לכם זרע אבל בעלמא דאתי חטה איהי נקיה איהי ולבושה ואיהי עשרין ותרין אתוון דאורייתא ובגין דא בהמוציא בעל הבית צריך לדקדק בה'

1234567891011121314151617181920