ספירה

ספירה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1364 מקורות עבור ספירה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ספרא אמור פרשה י פרק יב

 שבת בראשית פעמים שאתה מונה חמשים ואחד חמשים ושתי' חמשים ושלש חמשים וארבעה חמשים וחמשה חמשים וששה, הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב.(ג) ר' יהודה בן בתירה אומר ממחרת השבת, ממחרת יום טוב, יכול ממחרת שבת בראשית כשהוא אומר שבעה שבועות תספור לך ספירה שהיא תלויה בבית דין יצאה שבת בראשית שאינה תלויה בבית דין שספירתה בכל אדם.(ד) רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב, יכול ממחרת שבת בראשית וכי נאמר ממחרת שבת בפסח והלא לא נאמר אלא ממחרת שבת, והלא כל השנה מליאה שבתות צא וחשוב מאי זו שבת, נאמר כאן ממחרת שבת,

2

מדרש תנאים לדברים פרק טז

 אומר תס' חמ' יום ימים מסרתי לך לא מסרתי לך שבתות הא כיצד חל להיות מן הימים את מונה מן הימים חל להיות מן השבתות את מונה מן השבתות: מהחל חרמש בק' תח' לס' וכי מנין את למד על (ספירת) [קצירת] העומר אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה ספירה לעצמה אף קצירה לעצמה מה ספירה בלילה אף קצירה בלילה מה ספירה לקצירת העומר הכת' מדבר אף קצירה לקצירת העומר הכת' מדבר: בקמה תחל לס' אל תקרא בקמה אלא בקומה מיכן שאין מברכין על ספירת העומר אלא מעומד: תחל לספור למה נאמר לפי שהוא אומר ועשית חג שב' לה'

3

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

 כמה דתימא (יחזקאל לו) ונתתי לכם לב בשר, ד"א ולהג הרבה יגיעת בשר אם יגעת הרבה בלהג דברי חכמים הקב"ה מבשרך בשורות טובות הוי בשר, ד"א אם יגעת בדברי חכמים אתה נעשה בשר הה"ד בשר וכה"א בי שרים ישרו, ד"א דברי חכמים כדרבונות א"ר ברכיה הכהן כדור של בנות כהדא ספירה של תינוקות שהן מלקטות וזורקות לכאן ולכאן כך הם דברי חכמים זה אומר טעמו וזה אומר טעמו יכול מפני שזה אומר טעם א' וזה אומר טעם שני שמא דבריהם פורחים הם ת"ל (קהלת יב) וכמסמרות נטועים לא אמר וכמסמרות קבועים אלא נטועים למה מפני שעשה אותם כמסמרות והמסמר שיש

4

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ח - מצות העומר

 ואייתי מני ספריה ויתב ליה מספר ליה. שרי מיתנח. אמ' ליה מה לך מיתנח, אמ' ליה לא ווי ליה לאבויי דההוא גברא מעביד קומיס פנטון קומיס קלטור עבד בלניי וספר. אמ' ליה ומה היא שאילה לך, לית אנה חכים לאבויי דההוא גברא בלנאי וספר בכפר קריינוס ואת משכח דאילין מני ספירה דידיה. אמ' ליה קום רכיב על הדן סוסיא, אמ' ליה לית בי חילה דאנה גבר סב. אמ' ליה ולית אנה גבר סב, אמ' לה ולא את הוא דגרמת לנפשך. אמ' ליה קום דאנה ממיך קדלי ואת דריס עלוי וסליק ורכב, למקיימה לכון מה דאמ' כתבה, ואתה על במותימו תדרוך

5

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת מצורע

 תבושל בו ישבר מה להלן מאוירו אף כאן מאוירו. וכל כלי עץ ישטף במים. לכך נקראים כלי עץ כלי שטף שדינו כשטיפת ידים:[טו, יג] וכי יטהר הזב מזובו. לכשיפסק הזב. מזובו. ולא מנגעו מזובו וסופר לימד [דף מד עמוד ב] על מקצתו זובין כגון שתי ראיות שטעונין ספירה ז'. וספר לו. לעצמו. שבעת ימים לטהרתו. שתהא טהרתן אחת למדנו לשבעת הימים שהיו סמוכין ולא מפוזרין. וכבס בגדיו ורחץ במים מה בשרו בנקיות אף בגדיו בנקיות. במים חיים וטהר. הזב טעון מים חיים ולא מצורע בשרו במים חיים וטהר. ולא בגדיו וטהר מלטמא כלי חרש (בחסר) וזו הלכה השיב בן

6

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 הא מה אני מקיים ממחרת השבת. ממחרת יום טוב. שכן מצאנו ליום טוב נקרא שבתון. ואין הפרש בין שבת שבתון לשבתון שנאמר ביום הראשון שבתון וביום השביעי שבתון ואומר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש רבי יהודה בן בתירה אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב שנאמר שבעה שבועות תספר לך. ספירה התלויה בבית דין. יצאת שבת בראשית שספירתה בכל אדם. ר' יוסי אומר נאמר כאן ממחרת השבת. ונאמר להלן עד ממחרת השבת השביעית. מה להלן רגל ותחלת רגל. אף כאן תחלת רגל. רבי אלעזר אומר כתוב אחד אומר (דברים טז) ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר (שמות יב) שבעת

7

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 כוכבים שלא עשיתני עבד שלא עשיתני אשה. והלכה סומא חייב בציצית (והלילה) פטור מן הציצית והלובש טליתו בלילה אינו מברך וכשיאיר היום מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית. ועטיפתו כעטיפת ישמעאלים ויש אומרים צריך לברך מעומד דכתיב והיה לכם לציצית. ויליף לכם. לכם מן (ויקרא כג) וספרתם לכם מה ספירה מעומד אף עטיפה מעומד והתם מנא לן. דכתיב (דברים טז) מהחל חרמש בקמה. וכן מילה דכתיב (בראשית יז) המול לכם כל זכר. וכשמקבצין הציצית בשעת ק"ש ומעבירין על גבי עיניהם אע"פ שנראין הדברים שמשום חבובי מצוה מכל מקום לא נתחייבו ישראל בזה שאם כן היו ממשמשין גם בתפילין בשעה

8

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 רבי בכך אתה פוטרני, א"ל שוטה לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם. כתוב אחד אומר תספרו חמשים יום וכתוב אחד אומר שבע שבתות תמימות תהיינה הא כיצד כאן בי"ט שחל להיות בשבת כאן בי"ט שחל להיות באמצע שבת. רבי אליעזר אומר אינו צריך הרי הוא אומר תספר לך ספירה תלויה בבית דין יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם. ר' יהושע אומר אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש סמוך לביאתו ניכר אף עצרת סמוך לביאתו נכרת. ר' ישמעאל אמר אמרה תורה הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת מה להלן רגל ותחלת רגל אף

9

ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה

 אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם, הא כיצד, ר' אליעזר אומר או כולו לה' או כולו לכם, ר' יהושע אומר חציו לה' וחציו לכם:[רמז תתקה] שבעה שבועות תספר לך [טז, ט] [יכול] בבית דין, מנין לכל אחד ואחד, ת"ל וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד, מהחל חרמש בקמה משהתחיל חרמש, בקמה שיהו הכל בקמה, שיהא תחלה לכל הנקצרים, שלא תהא קצירתו אלא בחרמש, (יכול יביא תחלה לספור) יכול יקצור ויביא ויספור כל זמן שירצה, ת"ל (מיום הביאכם תספרו) [מהחל חרמש בקמה תחל לספור], יכול יקצור ויספור, ויביא אימתי שירצה, ת"ל מיום הביאכם, יכול

10

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית

 כלילא מניה אות ברי"ת דאיהו שביעאה דכלא ובודאי האי אבנא היא בנייא דכל עלמין, ובגין דא (דברים כ"ה) אבן שלימה וצדק יהיה לך איהי מדה בין כל ספיר' וספיר' דכל ספיר' (נ"א וכל ספיר') בה סליקת לעשר שיעור דילה ובה (נ"א ו' בה) אתעבידת אמה עשר אמות אורך בין כל ספירה וספירה, ורזא דמלה עשר אמות אורך הקרש ובין כלא מאה איהו י' בין פרק ופרק עשר זמנין סלקא למדה (מארי) דמאה אמה כל מדה ומדה אתקרי עולם ואינון י"ו שיעור ומדה ו' שקל י' מדה דיליה ושעורא דמדה חמש אמות ארך וחמש אמות רחב ואנון לקבל שעורא דכל רקיע

1234567891011121314151617181920