סנהדרין

סנהדרין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22604 מקורות עבור סנהדרין. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא

 אוהבו אצלו רדה פת חמה נתן לו, נכנס שונאו חתה גחלים ונתן לו, כך הקב"ה כשבאו ישראל אל המדבר הוריד להם לחם מן השמים, שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, וכשבאו הסדומים לידי עבירות, הוריד להם אש מן השמים, שנאמר וה' המטיר על סדום, מהו וה', שישב עליהם בדין סנהדרין של שבעים ואחד וחייבן, והוריד עליהן אש ויצאו לשרפה, שנאמר מאת ה' מן השמים, כיוצא בדבר אתה אומר וה' המטיר, מאת ה', אם בא אדם לשואלך מה כתיב בפסוק הזה וה' המטיר וגו' מאת ה', אמור לו יש בפסוקין כיוצא בדבר, ויאמר (אל עבדיו) [המלך להם] קחו עמכם [את]

132

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא

 ט), לפיכך וירא ה' כי שנואה לאה וגו'.[טו] [ד"א וירא ה' כי שנואה לאה], אלא ורחל עקרה, היא היתה עיקר הבית, שלא נשתעבד יעקב אלא בשבילה, שנאמר ויעבוד יעקב ברחל (בראשית כט כ), מנין שהיא היתה עיקרה של בית, שכן בניה של לאה מודים, בועז וכל סנהדרין שלו מבני יהודה היו, מבני בניה של לאה, ומה כתיב ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם (רות ד יא), מכאן שרחל עיקר הבית, שנאמר ורחל עקרה. אמר ר' ברכיה

133

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח

 מחוצה לארץ, ומלכים מחלציך יצאו, הרי מכאן קרבו אותו.[ל] ד"א אני אל שדי, תירגם עקילס, נאמן אני לשלם לכל אדם לפי מעשיו. פרה ורבה, לך הייתי מצפה שתפרה ותרבה ותעמיד שבטים. גוי וקהל גוים, בישרו שבניו עתידין להיות נעשין כגוים, מה הגוים שבעים, אף בניך שבעים סנהדרין, שנאמר אספה לי שבעים איש (במדבר יא טז). ד"א גוי וקהל גוים, בישרו שעתידין בניו להיות מזבחים באשרה כגוים, אימתי בימי אליהו, מה כתיב, וירפא את מזבח ה' ההרוס (מ"א =מלכים א'= יח ל), שריפא אותן והביאן לדרך הטובה, שעשה להם כל אותן הנסים, כיון שראו אותו מה אמרו, ה' הוא האלהים

134

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תצוה

 פזי אמר היא מקלסת אותו לשון פשוט, והוא מקלס אותה לשון כפול, למה הוא מקלס אותה לשון כפול, שאם אינה עושה רצונו יכול להמירה באחרת, אבל היא מקלסת אותו לשון פשוט, שאינה יכולה להמיר אותו באחר, הנך יפה דודי אף נעים, לפיכך הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים, אלו סנהדרין, מה כל הגוף מהלך אחר העינים, כך ישראל היו מהלכין אחר סנהדרין, על מה שאומרין להם טמא טמא טהור טהור, עיניך יונים, מה היונה הזאת כשהעופות כולן נשחטין הם מתפרכסין, אבל היונה אינה עושה אלא פושטת צוארה, כך אין נותן נפשו על הקב"ה אלא ישראל, שנאמר כי עליך הורגנו

135

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא

 כי תשא[א] כי תשא את ראש בני ישראל וגו' (שמות ל יב), זש"ה שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (שה"ש =שיר השירים= ז ג), מדבר בסנהדרין של ישראל שהיתה נתונה באמצעי של בית המקדש בלשכת הגזית שנמשל בשרר, מה השרר הזה נתון באמצע הגוף, כך היתה סנהדרין של ישראל נתונה באמצע בית המקדש. ד"א שררך, מה השרר הזה כל זמן שהתינוק נתון במעי אמו השרר שלו ממנו חי הוא, כך ישראל חיין מסנהדרין, לפיכך נמשלו בסנהדרין בשרר, מהו אגן הסהר, פתרון של פרגמטיא, (הסהר כמו הסוחר), כל מה שצריך הוא יוצא מתוכו, ואין הלשון הזה אלא לשון פתרון, שנאמר

136

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויקרא

 הקב"ה את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' (ויקרא כו ב), ומה ראה להקיש שמירת שבת למקדש, כך שנה ר' חייא הגדול כשם ששמירת שבת לעולם, כך מוראת מקדש לעולם, ושלמה צווח מקום המשפט שמה הרשע (קהלת ג טז), שלמה היה צופה היאך הרשעים מעוותין במקדש, אמר שלמה מקום שהיו סנהדרין יושבין ודנין דיני נפשות [ודיני ממונות] ודיני מכות ודיני טמאות וטהרות משקצין בו, ראה מה כתיב ויבואו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך נרגל שראצר שמגר נבו שרסכים רב סריס וגו' (ירמיה לט ג), על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה יח), א"ל הקב"ה אתה קורא

137

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני

 הואיל וכן היין גורם, בדין הוא שאצוה את הכהנים שלא יהו שותין יין ומשמשין לפני, הוי יין ושכר אל תשת. שלמה אמר אל תהי בסובאי יין (משלי כג כ), אל תגרום לעצמך לשתות שבעים, ותראה פני שבעים, ותבא לידי מיתה, יו"ד יו"ד עשרים ן' חמשים, הרי שבעים, ותראה פני שבעים סנהדרין, ותגרום מיתה לעצמך, ראה מה כתיב, כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו' ותפשו בו אביו ואמו וגו' (דברים כא יח יט), והדין נעשה בו ורגמוהו [כל אנשי עירו באבנים ומת], למה שהוא זולל וסובא, ושלמה אמר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר, שלא תגרום לך סקילה חמורה שבמיתות.

138

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בחקותי

 לו, ולא שמע אליה, אמרה לו הניחני ואלך אצל בית דין, שמא אחד מהם ימצא פתח לדבריך, שנאמר הרפה ממני שנים חדשים [ואלכה וירדתי על ההרים] (שופטים יא לז), אמר ר' לוי בן ברכיה וכי יש אדם יורד על ההרים, והרי עולים על ההרים, אלא מהו וירדתי על ההרים, אלו סנהדרין, שנאמר שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו ב), [הלכה אצלם ולא מצאו פתח להתיר את נדרו, ועליו אמר הכתוב גבר רש ועושק דלים מטר סוחף ואין לחם (משלי כח ג), גבר רש זה יפתח שהיה רש בתורה, גרופות של שקמה היה, עושק דלים שהיה עושק את הדלים, בשעה

139

מדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר

 במדבר סיני [וגו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל]. זש"ה שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים (שה"ש =שיר השירים= ז ג), מדבר בסנהדרין של ישראל, שהיתה נתונה בלשכת הגזית, והיא משולה כשרר, ולמה נמשלה כשרר, אלא מה השרר הזה נתון באמצע הגוף, כך היתה סנהדרין של ישראל נתונה באמצעו של בית המקדש, אל יחסר המזג, מהו אל יחסר המזג, שלא היו חסרים אחד משלשתן, אל יחסר המזג, מי שהוא מוזג כראוי, מוזג שלישו של כוס יין, ושני חלקים מים, כך היתה סנהדרין יושבת מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים, ולא היה אחד

140

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בהעלותך

 שהדרבן מיטלטל כך דברי תורה מיטלטלין, ת"ל וכמסמרות נטועים (קהלת שם /י"ב/), כמשמרות כתיב, אם קבעת אותם כמסמר הם משתמרין ומשמרין אותך. ד"א וכמסמרות נטועים, מיכאן אמרו חכמים אסור לקרות בספרים החיצונים, שנאמר כמשמרות נטועים, מה משמרות הכהנים עשרים וארבע, אף הספרים עשרים וארבע, בעלי אסופות (שם /קהלת י"ב/), אלו סנהדרין, ואם תאמר זה מתיר וזה אוסר, וזה פוסל וזה מכשיר, וזה מטמא וזה מטהר, [ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר], בית שמאי (מחייבין) [אוסרין] ובית הלל מתירין, למי אשמע, אף על פי כן כלם נתנו מרועה אחד.[כו] אספה לי. [זש"ה אוהב טהר לב חן שפתיו רעהו מלך] (משלי

1234567891011121314151617181920