סמוכים

סמוכים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4197 מקורות עבור סמוכים. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תהלים פרק קיא

 ג) הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:(ד) זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְקֹוָק:(ה) טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ:(ו) כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם:(ז) מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו:(ח) סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר:(ט) פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ:(י) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְקֹוָק שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:

2

משנה מסכת כלים פרק ה

 עליה ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באלפס הכופח עשאו לאפייה שיעורו כתנור עשאו לבשול שיעורו ככירה האבן היוצא מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעות חבור היוצא מן הכופח עשאו לאפייה שיעורו כתנור עשאו לבשול שיעורו ככירה אמר רבי יהודה לא אמרו טפח אלא בין התנור ולכותל היו שני תנורין סמוכים זה לזה נותן לזה טפח ולזה טפח והשאר טהור:משנה ג[*] עטרת כירה טהורה טירת התנור בזמן שהיא גבוהה ד' טפחים מטמאה במגע ובאויר פחותה מכאן טהורה אם חברה לו אפילו על שלש אבנים טמאה בית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה מטמאין במגע ואינן מטמאין באויר דברי רבי

3

משנה מסכת מידות פרק ב

 היתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש ושלש עשרה השתחויות היו שם אבא יוסי בן חנן אומר כנגד שלשה עשר שערים שערים דרומיים סמוכים למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג רבי אליעזר בן יעקב אומר ובו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית ולעומתן בצפון סמוכים למערב שער יכניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

 לו הקב"ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש דכתיב [דברים לג ב] מימינו אש דת למו:הלכה במתני' היכן היו השתחויות האלו ארבע בצפון וארבע בדרום שלש במזרח ושתים במערב כנגד שלש עשרה שערים שערים דרומיים סמוכים למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של ניסוך המים בחג רבי אליעזר בן יעקב אומר בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית לעומתן בצפון סמוכים במערב שער יכניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה נקרא שמו שער יכניה

5

ספרא שמיני פרשה ח תחילת פרק י

 שהוא לצורכיהם לרבות ידות הכלים מיכן אמרו האבן היוצא מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעות, חיבור היוצא מן הכופח עשאו לאפייה שיעורו כתנור, עשאו לבישול שיעורו ככירה, אמר רבי יהודה והלא אמרו האבן היוצא מן התנור כל שהן טמאה לא אמרו טפח אלא בין התנור לכותל היו שני תנורים סמוכים זה לזה נותן לזה טפח ולזה טפח והשאר טהור או יכול שאני מרבה יתר מכשיעור תלמוד לומר הם.

6

ספרא תזריע פרשה א עד פרק א

 דומה דנים טומאה שהיא ממקום אחר מטומאה שהיא ממקום אחר ואל יוכיחו דמים שהם מגופה, או כלך לדרך זו דנים טומאה שהיא ממנה מטומאה שאינה ממנה, ואל תוכיח טומאת המת שאין ממנה תלמוד לומר וילדה וטמאה שבעת ימים שתספור שבעה לולד האחרון.(יב) שבעת ימים יכול בין סמוכים בין מפוזרים תלמוד לומר כימי נדתה מה ימי נדתה סמוכים אף ידי לידתה סמוכים.(יג) כימי נדתה היקיש ימי נדתה לימי לידתה, מי ימי נדתה אינן ראוי' לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהם אף ימי לידתה אינן ראויים לזיבה ואין ספירת שבעה מהם.(יד) דותה תטמא לרבות בועלה, דותה תטמא לרבות כל

7

ספרא תזריע פרשה א פרק א

 שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שנולד מהול שהוא צריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה על מה נחלקו על גר שנתגייר מהול שבית שמאי אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית ובית הלל אומרים אינו צריך.(ז) ושלשים יום יכול בין סמוכים בין מפוזרים תלמוד לומר יום, מה יום כולו אחד אף שלשים כולו אחד, יכול שלשים סמוכים ושלשה בין סמוכים בין מפוזרים תלמוד לומר ושלשים יום ושלשת ימים, מה שלשים סמוכים אף שלשת סמוכים, ושלשים יום ושלשת ימים מה ת"ל, שיכול נקבה, שימי טומאתה מרובים ימי טהרתה מרובים, זכר שימי טומאתה מעוטים אינו

8

ספרא תזריע פרשה א פרק ב

 מה ימי טהרתה כפלים בזכר אף ימי טומאתה כפלים בזכר או כלך לדרך זו, זכר שימי טהרתו מעוטים, ימי טומאתו מעוטים, נקבה שימי טהרתה מרובים אינו דין שיהו ימי טומאתה מעוטים תלמוד לומר וטמאה שבעים כנדתה שני שבועות שהם ארבעה עשר יום.(ג) וששים יום יכול בין סמוכים בין מפוזרים תלמוד לומר יום, מה יום כולו אחד אף ששים כולן אחד, יכול ששים סמוכים וששה בין סמוכים בין מפוזרים תלמוד לומר וששים יום וששת ימים מה ששים סמוכים אף ששה סמוכים, ששים יום וששת ימים מה תלמוד לומר זכר שימי טומאתו מעוטים ימי טהרתו מעוטים, נקבה שימי טומאתה מרובים אינו

9

ספרא מצורע - פרשת זבים פרשה ג פרק ה

 להם אלא יום ראשון ויום השביעי בלבד, רבי עקיבא אומר אין להם אלא יום השביעי בלבד.(ה) רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נראים דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע, ודברי ר' עקיבא מדברי שניהם אבל הלכה כדברי רבי אליעזר.(ו) שבעת ימים יכול בין סמוכים בין מפוזרים ת"ל לטהרתו שתהא טהרתו אחת.(ז) וכבס בגדיו ורחץ בשרו, היקיש כיבוס בגדיו לרחיצת בשרו, מה רחיצת גופו בנקיות אף כיבוס בגדיו בנקיות, הא למדנו חוצצים בכלים.(ח) ורחץ בשרו במים חיים, הזב טעון ביאת מים חיים ואין מצורע טעון ביאת מים חיים.(ט) הלא דין הוא ומה אם הזב שאין טעון הזיית

10

ספרא מצורע - פרשת זבים פרשה ד סוף פרק ו

 תטמא בפנים כבחוץ.(ה) שבעת ימים תהיה בנדתה ולא בזיבתה, כל שבעה, יכול עד שתהא רואה דם כל שבעה, תלמוד לומר תהיה אע"פ שאינה רואה.(ו) אין לי אלא ימים, לילות מנין תלמוד לומר תהיה לרבות את הלילות.(ז) יכול בין סמוכים בין מפוזרים תלמוד לומר תהיה תהא הוויתן אחת.(ח) מנין שאינה טובלת מבעוד יום תלמוד לומר שבעת ימים תהיה בנידתה תהיה בנידתה כל שבעה.(ט) כל הנוגע בה יטמא יכול לא יהיה נוגע בה מטמא בגדים במגע, הין אם מטמאה במשכב לטמא אדם ולטמא בגדים היא עצמה לא תטמא בגדים במגע, אם כן למה נאמר כל הנוגע בה

1234567891011121314151617181920