סכנה

סכנה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11415 מקורות עבור סכנה. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ב

 מהו מיכחול מינהון רב אמר מאן דבעי מיסתמיא איסתמי לוי אמר מאן דבעי לממת ימות. רב לא עבד עינא כחל לה לוי עבד עינא כחל לה. א"ר בא והא אנן חמיי לון טעמין הדא קילוריתא נימר כדי טבא הוא טעם לה כד לית היא טבה היא קיימה וסמייא. אהן אופיון סכנה. הדא תורייקי רבי סימון אמר אסורה רבי יוחנן אמר מותרת. חברייא בשם רבי בא בר זבדא כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת התיב רבי זעירא הא אנן תנן החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ לא מן השפה ולפנים הן. [דף י עמוד ב] רבי זעירא לא אמר

32

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק י

 שהוא מגיע לחצר החיצונה [דף ס עמוד א] וכן בנו נותן לחבירו וחבירו לחבירו אפילו הן מאה ר' יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה: גמ' ר' אליעזר ור' אבדימי תרוייהו בשם ר' מנא חד אמר בתינוק של סכנה מותיב ליה חברייא אם בתינוק של סכנה יביאו ביד א"ל ביכול להביאו דרך היתר. ריש לקיש בשם לוי סוכיא במערה מכד לכד היא מתני'. דלא כן ר' יהודה כדעתיה דר' יהודה אומר משקה טופח:הלכה גמתני' הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו. היה קורא בראש

33

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ד

 מושל בו כגדול אית דבעי משמעינא מן הדא [שם י] תעזוב הנח לפניהם תבואה בקשה תלתן בעמיר תמרים במכבדות [דף כ עמוד ב] יכול בדלית ובדקל כן ת"ל [ויקרא יט י] אותם מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שאינן של סכנה ומוציא אני את אלו שהם של סכנה מחובר ואינו מחובר אין תימר מחובר קורא שם פיאה למעלן אין תימר אינו מחובר קורא שם פיאה למטן אין תימר קורא שם פאה למעלן הוצאה משל עניים אין תימר קורא שם פאה למטן הוצאה משל בעל הבית אפי' תימר קורא שם פאה

34

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ד

 ויתאוה. תני אפילו בתי כנסיות ובתי מרחציות. לכן צריכה אפילו מקום שלא נהגו להדליק מדליקין. יה"כ שחל להיות בשבת מהו להדיח כבשין ושלקות מן המנחה ולמעלן רב אמר אסור ר' לעזר אמר מותר. ר' יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר מה טעם אמרו מדיחין כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן מפני סכנה. שנייא היא סכנת יה"כ שחל להיות בשבת. שנייא היא יה"כ שחל להיות בחול. התיב ר' חנניה חברון דרבנין מתניתא פליגא על ר"א יה"כ שחל להיות בשבת חלות מתחלקת לערב שנייא היא שע"י שהוא דבר קל שמא ישכח ויאכל. התיב ר' פנחס מתניתא דר' לעזר פליגא עלוי יום הכפורים שחל

35

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק א

 כר"ש בן אלעזר. אין משלחין איגרות ביד עכו"ם לא בע"ש ולא בחמישי בשבת. ב"ש אוסרין אפי' ברביעי. וב"ה מתירין. אמרו עליו על ר' יוסי הכהן שלא נמצא כתבו ביד עכו"ם מעולם. אין מפרישין לים הגדול לא בע"ש ולא בחמישי בשבת. ב"ש אוסרים אפי' ברביעי. וב"ה מתירין. אם היה דבר של סכנה כגון מצור לצידון מותר. אין מקיפין על עיר של עכו"ם פחות מג' ימים קודם לשבת. הדא דתימר במלחמת הרשות. אבל במלחמת חובה אפילו בשבת שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת דכתיב [יהושע ו ג] כה תעשה ששת ימים. וכתיב [שם ד] וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים.

36

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ב

 רבי חייא בר אשי עני מיתיה קומי רב. אמר ליה הן הויתא. אמר ליה בעיי משח דזית. אמר ליה ולא הוי לך קירבי דגים. אית תניי תני מדליקין בנפט. אית תניי תני אין מדליקין בנפט. אמר רב חסדא מה דמר מדליקין בההן איכומא. ומה דמר אין מדליקין בההן חיורא דהוא סכנה:הלכה במתני' אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב ר' ישמעאל אומר [דף טז עמוד ב] אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת וחכמים מתירין בכל השמנים שמן שומשמין שמן אגוזים שמן צנונות שמן דגים שמן פקועות בעטרן ובנפט ר"ט אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד: גמ' הא בכל

37

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ט

 בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא בהיותם כואבים בשעה שכל איבריהם כואבים עליהם. רבי יעקב בר אחא אמר רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקידין לחייתא כל שיקויין דאתון עבדין בחולא עבדין בשובתא. לכן צריכה אפי' ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר מפני הסכנה. רבי יוסה בעי אם מפני סכנה מחמין לו חמין. ר"י בי ר' בון בשם רבנן דתמן מחמין לו חמין בשבת ותני כן מחמם הוא אדם לונטית ונותנה ע"ג מכה בשבת. לא יטול אדם עריבה מליאה חמין ויתננה ע"ג מעיו בשבת. ריב"ל אמר לית כאן אלא מותר. בראשונה היו קושרין אותו בחלונותיהם ויש מהן שהיה מלבין

38

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יא

 טפחים מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה. ר' אבהו אמר ר' יוחנן בעי ולמה מתוכה לים מותר. מפני שאינה גבוה י'. אין כיני אפילו מן הים לתוכה ולמה מן הים לתוכה אסור. מפני שהיא עמוקה י'. אין כיני אפילו מתוכה לים. א"ר אבון ולמה מתוכה לים מותר מפני סכנה. סלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. פחות מיכן מותר. מה בין סלע ומה בין ספינה. ספינה עולה ויורדת. סלע במקומה היא. ולא כרמלית היא. כלום הוא מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות. א"ר אילא על רישה סלע שבים גבוה עשרה טפחים אין

39

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יד

 שותה חוץ ממי דקרין וכוס העיקרין מפני שהן לירוקה אבל שותה הוא מי דקרין לצמאו וסך שמן עיקרין שלא לרפואה: גמ' חד בר נש שאל לר"ש בר כרסנא מהו מישתי קרורטין בשובתא. א"ל אם לתענוג מותר. אם לרפואה אסור. ולא מן השפה ולפנים הוא. פתר לה בלבד דבר שהוא של סכנה: אבל אוכל הוא את יועזר. פוליטרכוין: ושותה אבוברועה. כשמוע. ר' בא שאל לרב ירמיה מה ניתני דקרין דקלין. א"ל דקרין שהן דוקרין את המרה. אמר רבי יונה לא מסתברא לא דקלין שהן יוצאין מבין שני דקלין. שמעון בר בא בשם רבי חנינה זה שהוא לוחש נותן שמן על גבי

40

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק טז

 עכו"ם שבא לכבות אין אומרים לו כבה או אל תכבה מפני שאין שביתתו עליך אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו שכן שביתתו עליך: גמ' בימי ר' אמי נפלה דליקה בכפר אפיק רבי אימי כרוז בשוקי דארמאי ומר מאן דעבד לא מפסיד. א"ר אלעזר בי רבי יוסה קומי רבי יוסה סכנה היתה. אם היתה סכנה אפילו רבי אמי יטפי. ולא כן תני כל דבר שיש בו סכנה אין אומרים יעשו דברים הללו בנשים ובקטנים אלא אפילו בגדולים אפי' בישראל. מעשה שנפלה דליקה בחצר יוסי בן סימאי בשיחין וירדו בני קוצרה של ציפורין לכבות ולא הניח להן. אמר להן הניחו לגבאי

1234567891011121314151617181920