סכנה

סכנה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11415 מקורות עבור סכנה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת ויגש פרק מה

 אל תפסיעו פסיעה גסה ואל תעמידו עצמכם מדברי תורה והכנסו חמה לעיר". ולפי זה צריך לומר שפירוש "אל תרגזו בדרך" - אל תנהגו עם הדרך הזאת שאתם הולכים אל אביכם מנהג הרתיח [ה] והרוגז, שהוא פועל נוסף מן הראוי כשתפסיעו פסיעה גסה, שהוא המהלך הנוסף מן הראוי, עד שיקרה לכם מזה סכנה מן הלסטים ומן החיות רעות מצד שתצטרכו להשכים ולהעריב קודם זריחת השמש ואחר שקיעתה. וגם יחוייב לכם מרוב המהלך, שתעמידו עצמכם מדברי תורה. אלא הכנסו חמה לעיר, כמו שאמרו בפרק קמא דפסחים (פסחים ב. ורש"י ד"ה בכי טוב): "לעולם יכנס אדם בכי טוב, ויצא בכי טוב" שהוא האור, שנאמר

142

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת שמות פרק ד

 נזכר כלל:ומפני מה נענש, שנתעסק במלון תחלה. כדתניא בפרק רביעי דנדרים (נדרים לב א). ותימה, דמהכא משמע שכוונתו היתה למול את בנו מיד אחר עסק המלון, ואפילו הכי נענש מפני שהקדים עסק המלון לעסק המילה, ומרישא דברייתא דקתני: "חס ושלום לא נתרשל, אלא אמר: אם אמול ואצא לדרך סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים" כו', משמע שהיתה כוונתו שלא למול אותו אלא אחר שילך במצרים, וקשיא רישא אסיפא. ושמא יש לומר, דהכי קאמר: אחר שלא היה אפשר שימול קודם שילך במצרים, דבין כך ובין כך איכא מכשול בדבר, למה נענש על שלא מל. והשיב ואמר: מפני שנתעסק במלון תחלה,

143

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) שמות פרשת שמות פרק ד

 למול ולצאת לדרך כי הי' לו לסמוך על האי דאמרן שלוחי מצוה אינן נזוקין וקשה על זה א"כ למה המתין לו המלאך להזיקו עד המלון י"ל דמלאך של רחמים היה כדכתי' ויפגשהו ה' ולא כתי' אלהים ואם היה פוגעו בדרך היה מיסתכן מאד כדאמרינן השטן מקטרג בשעת הסכנה ואין לך סכנה יותר מהליכת הדרך כדאמ' וקראהו אסון בדרך ולכך המתין עד המלון. אי נמי י"ל שגם בהיותו בדרך התחיל להסתכן מיהו לא היתה סכנתו עצומה עד הגיעו למלון כי אז נסתכן מאד מפני שנתעסק במלון תחלה כלומ' שכבר החזיק בדרך והחל הפורענות לבוא עליו ולא נתן אל לבו לשוב ולמול

144

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) שמות פרשת בא פרק יב

 להם משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה פי' כך הוא טעמו של רש"י בדבר זה הקדים לקיחה ד' ימים קודם שחיטה כדי להיות הלקיחה בשעת הפרשתן מע"ז והיינו דכתי' משכו וקחו ועוד שנימולו באותו הלילה של לקיחה דאין לפרש באותו הלילה של שחיטה שהרי לבקר יצאו והא איכא סכנה לצאת לדרך עד ג' ימים כדפרש"י לעיל בפרש' ואלה שמות לכך הקדים לקיחתו ד' ימים כדי שיהיו להן ב' מצות ביחד פסח ומילה:(ז) ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף נ"ל לפרש הטעם ששינה משה את הלשון כשאמ' אל ישראל והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות

145

שפתי חכמים בראשית פרשת וירא פרק יח

 כמו שאמרו ז"ל (סוטה י"ד א), לכך אמר לבקר את החולה ולא להיותו אברהם בלבד:ב כיון דמשום זה נגלה אליו כדי לבקרו, אם כן סברא הוא דביום ג' הוא נגלה אליו דאז הוא חולה ביותר, כמו שכתוב (לקמן ל"ד כ"ה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. ומהר"ם הקשה דאדרבה סכנה דיום ג' פחותה מסכנת ב' ימים הראשונים, כדתניא בפרק ר"א דמילה (שבת קל"ד ב) מרחיצין את הקטן וכו' עיין שם, ומנא ליה לרבי חמא בר חנינא שיום ג' למילתו היה, דילמא ביום ב' היה, נהי דביום ראשון לא היה מפני שהיה טרוד במילתו ובמילת עבדיו, אבל מכל מקום דילמא ביום

146

שפתי חכמים בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 נח"י), דאי אפשר לפרש אולי, דאם כן יותר היה מסתבר לקבץ הכל למחנה אחד ולהלחם עמו אולי יתגבר עליו ברוב עם, בשלמא אם המחנה הנשאר בעל כרחו תהיה לפליטה שפיר עבד שחלק לשני מחנות, כי מוטב לתפוס את ודאי ההצלה למחנה הנשאר אע"פ שהמחנה האחת תהיה יותר בסכנה, מלכנוס בספק סכנה לכולם ולספק הצלה לכולם, ומפרש שלשתן מן המקראות, ומלחמה מפרש מן המחנה הנשאר לפליטה, אם כן שמע מינה דקאי על המלחמה, להכי מפרש אלחם עמו:פסוק יי וכך אמר לו כיון שהבטחתני להיות עמי כשאבא אל ארץ אבותי, אם כן כשאמות בדרך נמצא שלא נתקיימה בי הבטחתך:פסוק

147

שפתי חכמים שמות פרשת שמות פרק ד

 פסוק כדה ר"ל שאין פי' ויהי דהכא כמו ויהי בימי אמרפל ויהי השמש יצא המורה על הענין ולא על השם מדכתיב בתר הכי ויפגשהו ה' וא"כ למה לא פי' הכתוב למי פגש אע"כ ויהי קאי אמשה:ו וא"ת והא עדיין היה בדרך ואיכא עדיין סכנה לילך בדרך למצרים ומפני מה נענש וי"ל דמלון שהיה לן משה עכשיו בו היה קרוב למצרים רק מהלך יום ובדרך קצר כזה לא יהיה שום נזק וסכנה לתינוק רא"ם:ז דאל"כ היאך הבינה צפורה שעל דבר המילה היה אבל אין להקשות דלמא אמר לה בהדיא שעל דבר המילה היה רוצה להמיתו י"ל דבסמוך כתיב

148

שפתי חכמים שמות פרשת בא פרק יב

 לא דבר אלא ממשחית שהכה בכוריהם לכך ציוה להם שלא יצאו:פסוק כזא דייק כל אלו הג' מדכתיב ויקוד העם וישתחוו דהל"ל ויקדו כמו שנ' וישתחוו אלא להורות שחד קידה הי' ושתי השתחוואו' מהרש"ל:פסוק כחב אע"פ שהיה סכנה בדבר לזבוח תועבת מצרים לעיניהם:ג דס"ד דמשה ואהרן שאינן בכלל הגאולה לא נצטוו ולא עשו ת"ל כן עשו מיותר דבוילכו ויעשו סגי:פסוק כטד הרא"ם נתן טעם לשאר מקומות שנא' וה' הוא ובית דינו בפ' וירא בפסוק וה' המטיר:ה הא דצריך לשני טעמים אלו עיין לעיל ושם מפורש:פסוק לו (נח"י) והא דעבדיו לא היו

149

שפתי חכמים במדבר פרשת חקת - בלק פרק כב

 לא פירש"י הכא כמו גבי אברהם משום דגבי אברהם כתיב וישכם אברהם בבוקר דלשון וישכם משמע קודם אור הבוקר ר"ל קודם שיאיר היום ועדיין היה לילה ולכך פירש"י שאם אחד יצטרך לנקביו ישאר יחידי ואסור לצאת יחידי בלילה ולכך נקט רש"י שאין אדם חשוב רשאי לצאת בלתי שני נערים משום סכנה וסכנה חמירא מאיסורא אבל גבי בלעם לא כתיב וישכם אלא ויקם בבוקר משמע שהאיר היום ולכך לא היה סכנה אף אם ישאר יחידי ולכך מפרש משום דרך ארץ וקל להבין:פסוק כגפ דק' לרש"י דבלא חרב יכול המלאך להמיתו. ועל זה פירש אמר המלאך רשע זה כו' ולכך

150

אבן עזרא קהלת פרק ז

 ויש אומרים כי דגשות השי"ן אינה לחסרון נו"ן נפעל רק לחסרון תי"ו התפעל והיה ראוי שיהיה תשתומם כי לא ימצא מבנין נפעל בפעלי הכפל שימצא שניהם רק ימצא בבנין התפעל בפעלים שהעי"ן שלהם אינו שלם כמו תבנה ותכונן:(יז) אל תרשע - בעבור שרוב הרשע יביא האדם לידי סכנה אמר למה תמות בלא עתך ודע כי הרשעות היא להתעסק בדברי העולם אמר שתתעסק במה שיספיק לך ואל תהי סכל כלל כי הסכלות ממית בלא עת:(יח) טוב - כבר פירשתי בפסוק טוב כעס משחוק מעט מחלקי הנפש ואיש השכל יתן לכל נפש חלק בעתו ואיננו צריך לחפש מה יעשה רק ילך אחר

1234567891011121314151617181920