סכנה

סכנה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11415 מקורות עבור סכנה. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

תשובות הגאונים - הרכבי סימן ריג

 דלא הוה ידיע בההיא שעתא ואבד ההוא אשראי פטור הוא. אבל או יהב באשראי לעניים או פחותים או פרוקי עול או עזים וקשים או חשודים פושע הוא ואם אבד ישלם מביתו. והא מילת[א] לית ליה למאן דאמרה ראיה ואית למימר דאשראי לההוא דמהימן ומכיך ואימיד העמדת ממון במקום סכנה הוא דאית למימר מיחדת מידעם מהרמנא דשמיא ומן ההוא אינש וכל שכן דהא קאמרינן אמ' רב פפא אגב גבי בייא. ואמרינן נמי אשראי ספק אתי ספק לא אתי. כלומר לא תיתיב מידעם באשראי. וכל שכן דרובה דאשראי לאו בשטר ועדים מיתיהיב וכל כי האי גונא ספק הוא משום דמיחייב שותף

112

תשובות הגאונים - הרכבי סימן שלח

 הן לשמש כדרכן ומן השמים ירחמו. ולעולם שכן שמותרות לשמש במוך ואילו הנשים שאין סומכות על זה שנא' ומן השמים ירחמו יש לבעליהן ולהן לשמש במוך ואין בזו חשש כל עיקר. ומה שאמרו חכמים. אפשר דמסמסא ליה בביצים וחלב ואמרתון יש מי שנסהו ועשהו בדור הזה ולא בא היונק לידי סכנה. בודאי לא דברו חכמ' אילא בהווה ואו לא הווה איתה להא מילתא לא אמרוה רבנן שכשמרבה מאכילת חלב ובצים סמסום יפה ולא מיעכר חלב האשה. וכשמשמשת במוך כדי שלא תתעבר אינה חוששת ואפילו סמסום זו אינה צריכה:

113

תשובות הגאונים - הרכבי סימן שצו

 להן עיקר מן התורה ואל יטמאו אוכלין שיש להן עיקר מן התורה דקא סבר הך דר' אלעזר בן ערך בתרומה ובקדש היא דרחמ' אומ' כ"ל טהו"ר בבית"ך יא"כ' אותו וכת' כל טהור יאכל בשר. אבל חולין דכתי' הטמא והטהור יאכלנו לית לן בה. ורבנן גזרו מפני סרך תרומה ועוד משום סכנה כדמפרש בגמרא דכל הבשר והני הילכאתא דבית שמאי ובית הלל כולהי באוכלי חוליהן בטהרה אבל באחרים לא. והאיי גמרא דהני תרתי הילכאתא תנן בית שמאי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס. תנו רבנן בית שמאי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין

114

תשובות הגאונים - הרכבי סימן תלג

 הרבה. אבל עבד גדול בן דעת שביקש אדם אחר ממנו לירד לבור או לילך לשדה והלך מדעת עצמו וברצונו וקראהו אסון לא דאמיא הא מילתא לגרמא וכל שכן לנזק. וקאמרינן נמי אמ' רב דניאל בר קטינא התוקף עבדו שלח' וכול'. ואע"ג דהתם משום דניחא ליה דלא ניסתרי עבדיה אבל במקום סכנה לא ניחא ליה לאוקומיה. אלא מיהו התם תוקף והכא תובע ומדעתו עשה עבד. סל' דע' אילו נתיעץ בו העבד ויעצו עצה רעה [דף רכה] ועשה מדעתו ואבד מי הוה מיחייב יועץ בתשלומי דמיו. אבל תרעומת ודאי אית ליה עליה:

115

תשובות הגאונים - קורונל סימן קיד

 הזהירה תורה לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והא דאמרי' דאותו רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו במילי דידיה אבל במילי דשמיא מותר להתגרות בהם ולענין התגרות ברשעים בעולם הזה אוקימנא צדיק גמור הוא מותר להתגרות ברשעים למילי דשמיא אבל צדיק שאינו גמור אל יביא עצמו לידי סכנה ואל יגרה אפילו למילי דשמיא בהם ומי שהשעה משחקת לו אפילו צדיק גמור אל יתגר בו.

116

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ב סימן א

 חתומו. והאי אפטרופא דלא כתביה איהו או דאמר לאחרים חתומו גט בטל הוא, דאחמיר רחמנא בגט דבעינן עד דכתיב הוא וחתמין עדים, או דאמר לסופר ולעדים דילמא דיהוי חולה מסוכן אי נמי המפרש בים והיוצא בשיירא והמושלך בבור דכך אמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי אקילו רבנן משום דעת סכנה היא והאוי גט דלא תיעגן אשה. עד הנה +(גיטין ס"ה ס"ו א"ע קמ"א ט"ז י"ז י"ט)+.מר שלום. והלכתא: כל גט שאין בו זמן או שנכתב שלא לשום אותה אשה וטופסי גיטין כלן פסולין +(גיטין כ"ו, כ"ד א"ע קל"א ד' א')+.

117

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ה סימן א

 למימהל נפשיה, דכתיב וערל זכר כו'. ואי הוי בר תלת עשרה שנים ולא מהל נפשיה קאי בכרת. ומאן דמתיליד ליה ברא, ומית בנו, תמניא יומי לאו בר מימהליה הוא, דכתיב ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר כו'. (שבת דף קל"ז ע"א). ואפילו היכא דמריע ינוקא לא מהלינן ליה משום סכנה עד דבארי, ובתר דשבקא ליה אשיתא מעכבינן ליה תמניא יומי מעת לעת והדר מהלינן ליה (א"ח: צ"ל שביום השמיני מוהלין אותו והיינו אחר שעברו עליו שבעה ימים מחליו מעל"ע =מעת לעת= וכמ"ש בשבת דף קל"ז וכ"פ כל הפוסקים, ועדיין הדבר צ"ע. ועיין בב"י י"ד סימן רס"ב שכך היתה גרסתו

118

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ה סימן ז

 רב נטרונאי ז"ל. והלכתא כרבי אליעזר ב"ע (שבת דף קל"ד ע"ב) דאמר מרחיצין את המילה ביום הג' שחל להיות בשבת. בין הרחצת מילה, בין הרחצת כל גופו. בין בחמין שהוחמו בשבת, בין בחמין שהוחמו מערב שבת. +(א"ח של"א פ')+. והיכא דאשתפיכו חמימיה אומר לגוי ועושה וה"מ לאחר מילה משום סכנה. +(י"ד רס"ו ג')+

119

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ה סימן יג

 הכין אסמיכו שצריך להטיף ממנו דם ברית אלא מיהו בנחת. וצריכא מילתא למבדקה יפה יפה בידים ובמראית העין ולא בפרזלא דלא ליתעיק ליה. ואין מברכין על המילה אא"כ נראית לו ערלה כבושה, ורואין ונזהרין היאך מלים אותו אם נראית לו ערלה, וממתינין לו הרבה ואין חוששין לשמיני שלא יביאהו לידי סכנה. ועבדינן לענין הטפת דם ברית לחומרא ומצריכינן הטפה ולענין חילול שבת לחומרא ולא מחללינן שבת. וכן הלכה. +(שבת קל"ה י"ד רס"ג ד', רס"ה ג', רס"ו - י')+. [סריס גר שמיגייר אין צריך להטיף ממנו דם ברית ונכנס תחת כנפי השכינה בטבילה] +. (י"ד רסח - א).+

120

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ח סימן כג

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ח סימן כגרב יוסף הספרדי. ומי שהשכיר בית לחבירו לשנה וארעה נפילה או ריעוע או סכנה, יכול להוציאו בימות הגשמים ולומר לא עדיפת מינאי. ואם השכירו לחדשים צריך להודיעו ולומר לו כל החדש הזה שאתה דר בבית הוי טורח לבקש לך בית שאני צריך לביתי. וכך השוכר נמי אם דעתו לצאת מן הבית צריך להודיע את המשכיר ולומר לו כל החדש הזה הוי טורח לבקש לך שוכר שדעתי לצאת מביתך. ואם לא עשו כן אינו יכול זה להוציא ולא זה לצאת עד חדש אחד. וכך הוא הדין. עד הנה. (אמר חיים: האי

1234567891011121314151617181920