סיון

סיון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3107 מקורות עבור סיון. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

אסתר פרק ח

 הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ ביהודיים בַּיְּהוּדִים:(ח) וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב:(ט) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם:(י) וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים:(יא) אֲשֶׁר

2

תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק א

 עצמו יחיד עושה ותלמיד חכם עושה אלא אם כן מנוהו בית דין על הצבור ר' שמעון בן לעזר אומ' משם ר' מאיר וכן היה ר' דוסא או' בדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום ר' יהודה היה מונה ממרחשון ר' שמעון היה מונה מתשרי הלכה חסדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין עליה אפר מקלה ולא היו מתעלפין עליה אחד יושב ומשמרה כל היום זקן שבהם

3

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פרשה א

 שאותו היום אירעה שבת להיות שהיא סדורה ובאה מששת ימי בראשית עד שנתנה להם לישראל [בעשרים ושנים באייר ד"א] בחמשה עשר יום לחדש למה נאמר יום לידע באיזה יום נתנה תורה לישראל ניסן שיצאו בו ישראל ממצרים אירע להיות בחמישי בשבת השלים ניסן אירע אייר להיות בשבת חסר אייר אירע סיון להיות באחד בשבת ואומר ממחרת הפסח יצאו (במדבר לג ג) ואומ' בחמשה עשר יום לחדש השני ואומ' בחדש השלישי לצאת בני ישראל ממצרים (שמות יט א) נמצאת אומר בחדש השלישי בששי בחדש בששי בשבת ד"א בחמשה עשר יום למה נאמר יום לידע באי זה יום ירד המן לישראל חררה

4

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פרשה ה

 שבו איש תחתיו, אלו ארבע אמות: אל יצא איש ממקומו, אלו אלפים אמה ומנין ששמעו דבר זה וקבלו עליהם שנ' וישבתו העם ביום השביעי. ד"א וישבתו העם ביום השביעי רבי יהושע אומר אמר להם לישראל אם תשמרו שבת זו עתיד הקב"ה ליתן לכם שלשה מועדות חג ניסן וחג סיון וחג תשרי כיון ששמעו דבר זה קבלו עליהם ושבתו. ר' אלעזר המודעי אומר אמר להם המקום אם תשמרו שבת זו עתיד אני ליתן לכם שש מדות טובות ארץ ישראל וכו'. ר' אליעזר אומר אם תשמרו שבת זו תנצלו משלש פורעניות מחבלו של משיח ומיומו של גוג ומיום דין הגדול וכששמעו דבר

5

סדר עולם רבה (ליינר) פרק ד

 אחד ואחד לפי מעשיו, ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום וגו', והמים היו הלוך וחסור וגו' (שם /בראשית/ ח ה), המים היו גבוהים מן הארץ חמש עשרה אמה, וכלו לששים יום, אמה לד' ימים, טפח ומחצה בכל יום. ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום (שם /בראשית/ ח ד), זה סיון, וכשאתה מתחיל למנות משפסקו הגשמים מלירד, נמצאת נחה לששה עשר יום, הא כמה היתה גבוהה מן הארץ, ד' אמות, וכמה היתה משוקעת בתוך המים, י"א אמה. ויהי מקץ ארבעים יום (שם /בראשית/ ח ו), לקץ שהתחילו המים לחסור, בעשרה בתמוז, ויפתח נח את חלון התבה וגו', וישלח את הערב

6

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לג

 הא כיצד בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר לחדש, וכתיב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה זה מרחשון וכסליו, ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום, הרי טבת ושבט אדר וניסן ואייר, ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט, זה סיון שהוא שביעי להפסקת גשמים, לט"ז יום חסרו, אמה לארבעת ימים, טפח ומחצה בכל יום ונמצאת אומר שהיתה התיבה משוקעת במים י"א אמה, וכולהם לששים יום חסרו, הה"ד והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי זה אב שהוא י' לירידת גשמים, ד"א ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש

7

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לד

 והיו אריות ונמרים חשובים בעיניהם כנימה בבשרו הא כיצד היה להם אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת, רשב"ג אומר משום ר' מאיר וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו, חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו וטבת וחצי שבט חורף, חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור, חצי ניסן ואייר וחצי סיון קציר, חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ, חצי אב ואלול וחצי תשרי חום, ר"י מונה ממרחשון, ר"ש מתחיל מתשרי, א"ר יוחנן לא שמשו מזלות כל י"ב חדש, א"ל רבי יונתן שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר, ר"א ור' יהושע, ר"א אומר לא ישבותו לא שבתו, רבי יהושע אומר לא

8

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לג

 הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה (שם שם /בראשית ז'/ יב) זה שאר מרחשוון וכסליו, ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום (שם שם /בראשית ז'/ כד) הרי טבת ושבט אדר וניסן ואייר, ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט (שם /בראשית/ ח ד) זה סיון שהוא שביעי לירידת גשמים, לששה עשר יום חסרו אמה לארבעת ימים, טפח ומחצה בכל יום, נמצאת אומר שהיתה התבה משוקעת במים אחת עשרה אמה וכולהם לשישים יום חסרו הה"ד והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי (שם שם /בראשית ח'/ ה) זה אב שהוא עשירי לירידת גשמים, ד"א ויהי

9

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לד

 אריות ונמרים חשובים עליהם ככלימתא שלבשרן, הא כיצד היה אויר להן כמן הפסח ועד העצרת. [רבן שמעון בן גמליאל משם ר' מאיר וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו וטבת וחצי שבט חורף, חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור, חצי ניסן ואייר וחצי סיון קציר, חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ, חצי אב ואלול וחצי תשרי חום, ר' יהודה מונה ממרחשון, ר' שמעון מתחיל מתשרי. אמר ר' יוחנן לא שימשו מזלות כל י"ב חדש, אמר ליה ר' יונתן שימשו ולא היה ניכר רישומן, ר' ליעזר א' לא ישבתו לא שבתו לעולם, ר' יהושע

10

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח

 יוחנן שהיא מנחת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבא, תחת התפוח עוררתיך, דרש פלטיון איש רומי ואמר נתלש הר סיני ונצב בשמי מרום, והיו ישראל נתונים תחתיו שנא' (דברים ד') ותקרבון ותעמדון תחת ההר, ד"א תחת התפוח עוררתיך, זה סיני, ולמה נמשל בתפוח, אלא מה תפוח זה עושה פירות בחדש סיון, כך התורה נתנה בסיון, ד"א תחת התפוח עוררתיך, למה לא באגוז ואילן אחר, אלא כל אילן דרכו מוציא עליו תחלה ואח"כ פירותיו, ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה ואח"כ מוציא עליו, כך הקדימו ישראל עשייה לשמיעה שנא' (שמות כ"ד) נעשה ונשמע, אמר הקב"ה אם אתם מקבלים עליכם תורתי מוטב ואם

1234567891011121314151617181920