סוכות

סוכות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3143 מקורות עבור סוכות. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת אהלות פרק ז

 שני בתים היא טמאה וכל העליות שעל גבה טהורות כותל שנית טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת נפש אטומה הנוגע בה מן הצדדין טהור מפני שטומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אם היה מקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הנוגע בה מכל מקום טמא מפני שהיא כקבר סתום סמך לה סוכות טמאות רבי יהודה מטהר:משנה ב[*] כל שיפועי אהלין כאהלין אהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע טומאה באהל כלים שתחת השיפוע טמאים טומאה תחת השיפוע כלים שבאהל טמאין טומאה מתוכו הנוגע בו מתוכו טמא טומאת שבעה ומאחוריו טמא טומאת ערב טומאה מאחוריו הנוגע בו מאחוריו טמא טומאת שבעה

2

משנה מסכת יומא פרק ו

 הכל כשרין להוליכו אלא שעשו הכהנים גדולים קבע ולא היו מניחין את ישראל להוליכו אמר רבי יוסי מעשה והוליכו ערסלא וישראל היה:משנה ד[*] וכבש עשו לו מפני הבבליים שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא מיקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה עשר סוכות מירושלם ועד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל:משנה ה[*] על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים ומלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מאחרונה שבהן שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו:משנה ו[*] מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר

3

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ז

 הלכה טזשלשה פרסטקין זה בצד זה או זה אחר זה או זה על גבי זה וטומאה תחתיהן ביניהן או על גביהן טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ורואין את הפרסטקין כאילו הן אטומין ונידונים מחצה על מחצה להביא את הטומאה לבית ר' יהודה אומר משם ר' יהשע סמך להן סוכות טהורות לאכול בהן פסחים:

4

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ד

 מפני שרובו נושא עליו ומודה ר' שמעון שאם ישב על גבי גשיש של מטה וארבע טליות שתחת ארבע רגליו של גשיש טמאות ובבהמה תחת שתי ידים ורגל תחת שתי ידים ויד: הלכה הזב שהקיש על אילן שכחו רע ועל סוכה שכחה רעה נפלו ממנו פגין או סוכות ועליהן משקה טופח טמאין: הלכה והקיש על תנור ונפל הימנו ככר תרומה טהור ואם היה חרס מודבק בו טמא הקיש על הנגר ועל הקורה ועל הדלת טמאין על השידה ועל התיבה ועל המגדל בזמן שבאין במדה טמאין ור' נחמיה ור' שמעון מטהרין באילן ואם היו ניסוטין טמאין זה הכלל כל שהוא

5

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ג

 ר' יהודה ר' שמעון אומ' עד שעת וידוי ר' יוסה אומ' כך הוא או' חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל וגו' הלכה יגכבש עושין לו מפני אלכסנדרין שהיו מתלשין בשערו ואומ' לו טול וצא טול וצא יקרי ירושלם מלוין אותו עד סוכה ראשונה מפני שעשר סוכות בתוך שנים עשר מילין היו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומ' תשע סוכות בתוך עשרה מילין היו ר' יוסה או' חמש סוכות בתוך עשרה מילין היו ומערבין מזו לזו אמ' ר' יוסה בי ר' יהודה יכולני אני לעשותן שתי סוכות הלכה ידשאלו את ר' ליעזר הרי שחלה שעיר המשתלח מהו להרכיבו

6

תוספתא מסכת נדרים (ליברמן) פרק ד

 אומ' המודר הנאה מחבירו סתם עד הפסח אסור עד שחיטת הפסח משחרב בית המקדש אסרו כל היום כולו זה הכלל כל שזמנו קבוע אסור עד פניו ר' מאיר או' אסור עד שיגיע ר' יוסה אומ' אסור עד שיצא עד שיפסקו גשמים עד לילי יום טוב הראשון של פסח עד שייעקרו סוכות אסור עד לילי יום טוב האחרון של חג עד אדר הראשון ואם היתה שנה מעוברת אסור עד אדר שיני הלכה חהאומר לחבירו קונם שני נהנה לך אם אי אתה בא ונוטל לבניך כור אחד של חטים ושתי חביות של יין וארעו אבל או אונס או משתה או גשמים

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ו

 ועובר בר"ה נכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח החנווני את נירו מבחוץ החנווני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור: גמ' תני רבי יודן בנר חנוכה פטור מפני שהוא רשות וחכמים אומרין בין כך ובין כך חייב. כגון אילו שהן עושין סוכות בפיתחי חניותיהם בחג מפני שהוא רשות ובא אחר והוזק בהן חייב:הדרן עלך פרק הכונס צאן לדיר

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק א

 אמר קדשו. א"ר יונה טעמא דרשב"ל שכן אם עבר ותרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה. אמר רבי יוסי שמענן פירות הרעים חייבין במעשרות שמענן פירות הרעים חייבין בביכורין. מתני' מסייע לרבי יוסי אין מביאין מן הציפורנין ולא מן הבישנין ואם הביא לא קידשו. אמר רבי זעירא ותניי תמן תאנים סוכות מנוקבות ענבין מאובקות ומעושנות אין מביאין אבל מביאין מן התאנים בנות שבע ומן הענבים הלבלוניות. מן המובחר הן ותימר אבל אמר רבי אבא מרי שלא תאמר הואיל והן בסוף לא יביא. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין מביאין תמרים אלא מיריחו ואין קורין אלא על הכותבות. רבי שמעון

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ד

 פירות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת ר' מאיר אומר אף פוחת לכתחילה ונוטל: גמ' אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה. הדא דאת אמר בקורה שנשברה בי"ט אבל בקורה שנשברה מעי"ט מותר בשאין בהן תואר כלי אבל אם יש עליה תואר כלי אפי' נשברה מערב י"ט אסור תני סוכות תאינים ובהן תאנים ומכבדות ובהן תמרים שהכניסן לאוכלין אוכל מהן בי"ט הכניסן לעצים אין אוכל מהן בי"ט רב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי הדא דאת אמר בכלים שנשברו בי"ט אבל בכלים שנשברו מעי"ט מותר בשאין עליהן תואר כלי אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו בי"ט מותר תני

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ו

 שלא נכנס לשררה ראו האיך העשיא את ישראל לעכו"ם מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה:הלכה ד[דף לד עמוד א] מתני' וכבש עושין לו מפני הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא יוקרי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה י' סוכות מירושלם עד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים ומלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עצמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו: גמ' אית תניי תני כבש גופו אית תניי תני כבש ממש. אמר רבי חייה בר

1234567891011121314151617181920