סאה

סאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5897 מקורות עבור סאה. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ה

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ההלכה א[דף כג עמוד ב] מתני' כרם שחרב אם יש בו ללקט עשר גפני' לבית סאה ונטועות כהילכתן הרי זה נקרא כרם. כרם דל שהו' נטוע ערבוביא אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש הרי זה כרם ואם לאו אינו כרם. רבי מאיר אומר הואיל והוא נראה כתבנית כרמים הרי זה כרם: גמ' אמר רבי יוחנן היא קרחת הכרם היא כרם שחרב. קרחת הכרם מקריחין אותו מאמצעו. כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו: ר' זעיר' מחוי לחברייא תשע שורין מן שובע שובע. נסב שורה פרא שורה לשתי. [נסב] שורה פרא שורה לערב.

82

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ו

 שאמרו חכמים ועוד טפח וההין ריבה ציבחר לפום כן לא תניתה. רבי יונה בעי למה לי נן אמרין כל מידות שאמרו חכמים אין בהן ועוד חוץ מפיסקי עריס. והתנינן עשרת קבין ירושלמיים שהן ששה עשרונין ועדויין. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן (אמר) רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן אמר רבי יודה בן בבא הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים. שמואל אמר בשני שלישי אמה שנו. ולא שנייא בין שבנה גדר ואח"כ נטע אחת עשרה גפנים בין שנטע אחת עשרה גפנים ואח"כ בנה גדר ואח"כ נפסקה האמצעית יש כאן

83

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק א

 כולה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין [דף ג עמוד ב] בזה ובזה: גמ' רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבין בשם שמואל בסתם חלוקים. מה אנן קיימין אם במרווחין דברי הכל אסור אם ברצופין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה רבי ליעזר בן יעקב עבד לון כמרווחין ורבנן עבדין לון כרצופין. הא רבנן אמרי במרווחין אסור להשקות מהו להמשיך. נילף הדא דרבנן מן דרבי ליעזר בן יעקב כמה דר' ליעזר בן יעקב אמר במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך כן רבנן אמרי במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך. ולא כן סברינן

84

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ב

 על ידי שהוא צריך לעמוד עמו. צא ולקט לך עשרים תאנים משלי אוכל והולך והוא פטור צא ומלא את הכלכלה רבי אומר אומר אני שהוא צריך להראות לו את הכלכלה. וכמה הוא שיעור הכלכלה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן סתם כלכלה [דף ח עמוד ב] ארבעת קבין וגדולה סאה וקטנה שלושת קבין. ר' יונה בעי למעשרות איתאמרת או למדת הדין. אין תימר למעשרות איתאמרת כל שכן למידת הדין אין תימר למידת הדין איתאמרת הא למעשרות לא. רבי יוסי פשיטא ליה למעשרות איתאמרת כל שכן למידת הדין. [דף ט עמוד א] הדא אמרה שביתו טובל לו אבל לא לאחרים.

85

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ג

 נטרפה דעתו שעה אחת א"ר בון בר חייא תפתר שמת מתוך יישוב. רבי חנינא בשם רבי פנחס שמע לה מן הכא עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה בן יוסף שיזכה בו לעניים הדא אמרה מן הבית. רבי חייא בר אבא שמע לה מן הכא מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני הדא אמרה מן הבית. רבי אבא מרי שמע לה מן הכא [דברים כו יג] מן הבית זו חלה הדא אמרה מן השדה:הלכה ב[דף טו עמוד ב] מתני' מצא קציעות בדרך אפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים

86

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק א

 היא קישטה את עצמה לעביר' והמקום ניוולה היא גילתה את עצמה והמקום גילה עליה הירך התחילה בעבירה תחילה ואח"כ הבטן לפיכך ילקה הירך תחילה ואחר כך הבטן ושאר כל הגוף לא פלט: גמ' תני בשם רבי מאיר במדה שאדם מודד בה מודדין לו. מאי טעמא [ישעי' כז ח] בסאסאה בסאה סאה אין לי אלא סאה מניין לרבות תרקב וחצי תרקב וקב וחצי קב ורובע ותומן וחצי תומן ואוכלא. תלמוד לומר [שם ט ד] כי כל סאון סואן ברעש. ריבה כאן סאות הרבה. אין לי אלא דבר שהוא של מידה. מניין לפרוטות קטנות שהן מצטרפות לחשבון מרובה תלמוד לומר [קהלת ז

87

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ה

 ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב רביע מאלף. אמר רבי יצחק ואפילו תימר רביע מכל צד רביע הוא. מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתסר. רבי מנא משער כהדא לבנה. ר' אבין משער כהדא רצועה. ר' אושעיה משער כהדא דסיקרין. אמר ר' יוסי בי רבי בון חמשין על חמשין בית סאה. מאת על מאת בית ארבעת סאין. כהדא ריש גלותא איטלק עילוי חד טריקלין ארבעין על ארבעין דימליניה חיטין אתא לגבי רב הונא [דף כד עמוד ב] אמר ליה פייסון דיסבון מינך עשרין על עשרין כדון. ועשרין על עשרין בתר זמן ואת מיתגר פלגא. ר' בא בשם רבי יהודה רבי

88

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז

 ב] משוקעות היו במים. אין תימר איסטליות שנתן להן משה כבר נכנסו עמהן לארץ. אלא כן אנן קיימין באבנים שהקים להן יהושע על גב הירדן. תני ר' יודה בר אלעאי אומר אבא חלפתא ורבי אלעזר בן מתיה וחנינה בן חכינאי עמדו על אותן האבנים ושיערום כל אחת ואחת משוי ארבעים סאה. מיכן את למד כמה היה באשכול כתיב [יהושע ד ה] והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו. לא דמי ההוא דטען מן ארעא לכתפי' לההוא דטען מארעא לארכובתיה ומן ארכובתיה לכתפיה לא דמי ההוא דטען מן ארעא לארכובתיה ומן ארכובתיה לכתפיה לההוא דאוחרן תלי ליה. לא דמי ההוא דאוחרן

89

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ט

 של שעורים. הדא היא דכתיב [עמוס ה ט] המבליג שוד על עז. ונופת צופים. אמר רבי לעזר דבש הבא בצפייה. א"ר יוסי בי רבי חנינה סולת צפה על גבי נפה לושה בדבש וחמאה. אמר רבי יונתן יפה סיפסוף שאכלנו בנערותינו מפנקרסין שאכלנו בזקנותינו דביומוי אישתני עלמא. א"ר חייה בר בא סאה ארבלית היתה מוציאה סאה סולת סאה קמח סאה קיבר סאה מורסן סאה סובין. וכדון אפילו חדא על חדא לא קיימא. ופסקו אנשי אמנה. אמר רבי זעירא אנשי אמנה תורה. כהדא חד רבי הוה קרי ליה לאחוה בצור והוון צווחין בפרגמטי' והוה אמר לית אנא מבטלה ענתי אין חמי למיתי.

90

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק א

 כמנאץ לפני המקום שנאמר [תהילים י ג] ובוצע ברך נאץ ה'. אלא יקוב הדין את ההר כשעשה משה אבל אהרן משים שלום שנאמר [מלאכי ב ו] בשלום ובמישור הלך אתי. תני רבי ליעזר בן יעקב אומר מה תלמוד לומר ובוצע ברך נאץ ה' משלו משל למה הדבר דומה לאחד שגנב סאה חיטין והוליכה לנחתום והפריש חלתה והאכילה לבניו הרי זה מברך ואינו אלא מנאץ. ר"מ אומר מה תלמוד לומר ובוצע ברך נאץ ה' אילו אחי יוסף שנאמר [בראשית לז כו] מה בצע כי נהרוג את אחינו וגו'. רבי יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצע שנאמר [זכריה ח טז] אמת ומשפט

1234567891011121314151617181920