סאה

סאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5897 מקורות עבור סאה. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

תוספתא מסכת מקוואות (צוקרמאנדל) פרק ה

 הלכה זהמת במרחץ הקמין טמא המת בקמין המרחץ טמאה מפני נוגע באבק טמא וטהור בעליתו ר' שמעון אומר הנוגע באבק טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע: הלכה חהמטהרת שבמרחץ התחתונה מלאה שאובין ועליונה מלאה כשרין ובלבד שיהא כנגד הנקב ועולה למדת ארבעים סאה עגולי שלג המשוקעים במקוה הרי אלו מעלין ור' יהודה אומר אין מעלין ומודה ר' יהודה שהוא מביא טיט ורוק בעריבה ומשיק ויורד וטובל: הלכה טמי כבשים ומי שלקות ומי זיתים מטבילין בהן ובלבד שאין בהן עקב שמן והתמד עד שלא החמיץ אין מטבילין בו: הלכה ימקוה שאין בו ארבעים סאה ונותן לתוכה

52

תוספתא מסכת מקוואות (צוקרמאנדל) פרק ו

 מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין ופסולין לכל ישראל הטמאין ושבארץ ישראל שחוץ מן המפתח כשרין לכל הטמאין ואין צריך לומר לישראל בעלי קריין ושלפנים מן המפתח פסולין לבעלי קריין ואין צריך לומר לכל הטמאין דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כשרין לבעלי קריין מפני שבעל קרי טובל בארבעים סאה בכל מקום ושחוץ מן המפתח כשרין אף לנדותן: הלכה ברבן שמעון בן גמליאל אומר הלכה אין לי אלא מעשה בגינתו של מיצק ברמון שהיו כהנים כובשין את הגדור יורדין וטובלין בתוכה אמר ר' יהודה מעשה במקוה שבין אושה לשפרעם ושל שפרעם היה והיה ר' דוסא משיב עליה שני

53

תוספתא מסכת מקוואות (צוקרמאנדל) פרק ז

 תוספתא מסכת מקוואות (צוקרמאנדל) פרק ז הלכה אכפת ידיו ורגליו וישב לו באמת המים אם נכנסו המים דרך כלו טהור ואם לאו טמא היו רגליו מלאות אבק וירד וטבל במקוה שיש בו ארבעים סאה טהור שפשף או שטבל בחמין טהור קומקומים שהוא מלא חמין והטבילו טמא שפשפו או שהטביל בחמין טהור: הלכה בסלין של גת ושל בד אוצין צריך לחטחט ורפין צריך לנער קשרי פונדא ופסיקיא וקשרי מנעל וסנדל וקשרי מפתח חלוק של אשה הרי אלו חוצצין קשרי נימי פונדא ופסיקיא וקשרי רצועות ומנעל וסנדל והקשר שבאפקריסין שבכתף וסדין שקשר את נימיו הרי אלו חוצצין נתקשרו מאליהן אינן

54

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ח

 שכמו למספר שבטי בני ישראל והנחתם אתם תחת מצב רגלי הכהנים בירדן סימן לבנים שעברו אבותם בירדן עודם בירדן אמ' להם יהושע שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב וגו' ר' יהודה אומ' ר' חלפתא ואלעזר בן מתיא וחנניה בן כינאי עמדו על אותן אבנים ושערו כל אחת ואחת משוי ארבעי' סאה מיכן אתה מחשב כמה היה באשכול וכיון שעלה אחרון שבישראל לירדן חזרו מי הירדן למקומם שנ' וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו נמצאו ישראל לצד אחד וארון ונושאיו לצד אחד נשא ארון את נושאיו והעבירן בירדן נמצאת אומ' שלשה מיני אבנים הן אחד שהעמיד משה

55

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק א

 נאמר ובוצע ברך נאץ י"י אלא יקוב הדין את ההר שכן משה היה אומ' יקוב הדין את ההר אבל אהרן היה עושה שלום בין אדם לחבירו שנ' בשלום ובמישור הלך וגו' ר' אליעז' בן יעקב אומ' מה תל' לומר ובוצע ברך ניאץ י"י משלו משל למה הדבר דומה לאחד שגנב סאה של חיטין טחנן ואפאן והפריש מהם חלה והאכיל לבניו היאך זה מברך אין זה מברך אלא מנאץ על זה נאמר ובוצע ברך ניאץ י"י: הלכה גדבר אחר ובוצע ברך ניאץ י"י אילו אחי יוסף שהיו אומ' מה בצע כי נהרוג את אחינו ר' יהושע בן קרחה אומ' מצוה

56

תוספתא מסכת עבודה זרה (צוקרמאנדל) פרק ד

 ישר' מלמד שישיבת ארץ ישר' שקולה כנגד כל מצות שבתורה וכל הקבור בארץ ישר' כאיל' קבור תחת המזבח: הלכה דלא יצא אדם בחוצה לארץ אלא אם כן הולכין חיטין סאתים בסלע אמר ר' שמע' במה דברים אמו' בזמן שאין מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא וכן היה ר' שמעון אומ' אלמלך היה מגדולי הדור ומפרנסי ציבור ועל שיצא לחוצה לארץ מת הוא ובניו ברעב והיו כל ישר' קיימין על אדמתן שנ' ותהם כל העיר עליהם ותאמרנה הזאת נעמי מלמד שהייתה כל העיר קיימת ומת הוא ובניו ברעב: הלכה ההרי הוא אומ' ושבתי בשלום

57

תוספתא מסכת פרה (צוקרמאנדל) פרק ח

 הלכה דויש כאן שהוא אומר טמאני טהרתיו כיצד מטלת שתלאה על הקופה מטמא אחד ופוסלת אחר הפרישה מן הקופה הקופה מטמא אחד ופוסלת אחד ומטלית טהורה הרי זה אומר טמאני וטהרתיו: הלכה הויש כאן שהוא אומר טהרתיו וטמאתיו כיצד מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונת ירד וטבל בתוכן הוא טהור ומקוה טמא זה אומר טהרתיו וטמאתיו: הלכה וויש כאן שהוא אומר טהרני וטהרתיו כיצד תיבה שהיא טמאה טמא מת והביא מסמר שהיה טמא וקבעו בה טהורה התיבה וטהור המסמר הרי זה אומר טהרני וטהרתיו טהור שהזה על הטמא טהר המזה וטהר הטמא הרי זה אומר טיהרני וטיהרתיו

58

תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק א

 תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק א הלכה אשלשה אילנות בתוך בית סאה הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן ובלבד שתהא מטעתן ממטע עשרה לבית סאה דברי ר' מאיר ור' יהודה ר' יוסה ור' שמעון או' אין חורשין להן אלא צרכן כמה ריוח יהא ביניהן רבן שמעון בן גמליאל או' כדי שיהא בקר עובר בכליו רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהא מותרין בעבודת הארץ עד ראש שנה אחר אילן העומד בתוך קביים ושנים העומדין בבית ארבע קבין אין חורשין להן אלא צרכן שלשה אילנות של שלשה בני אדם ושדה של אחד אע"פ שבעל השדה חורש מפני צורך שדהו

59

תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק ב

 קישושות נותנין עליו קש או תבן כדי שירבה נותנין עליו מים כדי שיסרח ועודרין אותו כדי שיתפח אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפות דברי ר' מאיר ר' יהודה או' מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות ר' שמעון או' אף על האשפתות ובלבד שלא יפחות משלש אשפתות לבית סאה הלכה טוהמדייר את שדהו עושה סהר בית סאתים נתמלאת עוקר מתוך הסהר ועושה אשפתות בתוך שדהו כדרך המזבלין וחוזר ועושה סהר אחר אמ' ר' יודה במי דברים אמורים בזמן שהיתה צאנו מועטת אבל אם היתה צאנו מרובה אפי' בית כור אפי' בית כוריים מותר ר' שמעון בן לעזר

60

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק א

 הלכה טזאלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיהו בן גרון כשעלו לבקרו נמנו ורבו בית שמיי על בית הלל שמונה עשרה דבר גזרו בו ביום והיה אותו היום קשה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל הלכה יזר' אליעזר אומ' בו ביום גדשו סאה ר' יהושע אומ' בו ביום מחקו סאה שכל זמן שהמדה מלאה ואדם נותן לתוכה לסוף מוציאה ממה שבתוכה הלכה יחבו ביום אמרו כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע ונמנו ורבו בית שמיי על בית הלל הלכה יטבו ביום אמרו השוכח כלים בערב שבת עם חשיכה תחת הצנור ונמנו ורבו בית שמיי

1234567891011121314151617181920