סאה

סאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5897 מקורות עבור סאה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

משנה מסכת מקוואות פרק ו

 אמר ר' יהודה אימתי בזמן שהיא מעמדת עצמה אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא:משנה ב[*] דלי שהוא מלא כלים והטבילן הרי אלו טהורים ואם לא טבל אין המים מעורבין עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד:משנה ג[*] שלשה מקואות בזה כ' סאה ובזה כ' סאה ובזה כ' סאה מים שאובין והשאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו בהן ונתערבו המקואות טהורין והטובלים טהורים היה השאוב באמצע וירדו שלשה וטבלו בהם ונתערבו המקואות כמות שהיו והטובלים כמות שהיו:משנה ד[*] הספוג והדלי שהיו בהן שלשה לוגין מים ונפלו למקוה לא פסלוהו שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו:משנה ה

22

משנה מסכת מקוואות פרק ז

 פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט הנרוק אמר ר' עקיבא היה ר' ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה ר' יוחנן בן נורי אומר אבן הברד כמים כיצד מעלין ולא פוסלין מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת נפל מהם סאה לתוכו והעלהו נמצאו מעלין ולא פוסלין:משנה ב[*] אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים ומי כבשים ומי שלקות והתמד עד שלא החמיץ כיצד פוסלין ולא מעלין מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב ונפל מהם קרטוב לתוכו לא העלהו פוסלו בשלשה

23

משנה מסכת עירובין פרק ז

 משנה ט[*] אמר רבי יוסי בד"א בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא ולא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:משנה י[*] בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר ככר הוא עירוב אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה ככר באיסר והוא שלם מערבין בו:משנה יא[*] נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לאדם אלא מדעתו אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין

24

משנה מסכת ערלה פרק ב

 והבכורים עולים באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואין צריך להרים ר' שמעון אומר אינן מצטרפין רבי אליעזר אומר מצטרפין בנותן טעם אבל לא לאסור:משנה ב[*] התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואחר כך נפלו שלשה קבין ערלה או שלשה קבין כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה:משנה ג[*] הערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה כיצד סאה ערלה שנפלה למאתים ואחר כך נפלה סאה ועוד ערלה או סאה ועוד של כלאי הכרם

25

משנה מסכת פאה פרק ו

 סאתים אפילו היא של טופח רואין אותה כאילו היא ענוה של שעורים:משנה ח[*] הקמה מצלת את העומר ואת הקמה העומר אינו מציל לא את העומר ולא את הקמה איזו היא קמה שהיא מצלת את העומר כל שאינה שכחה אפילו קלח אחד:משנה ט[*] סאה תבואה עקורה וסאה שאינה עקורה וכן באילן והשום והבצלים אינן מצטרפין לסאתים אלא של עניים הם רבי יוסי אומר אם באת רשות העני באמצע אינן מצטרפין ואם לאו הרי אלו מצטרפין:משנה י[*] תבואה שנתנה לשחת או לאלומה וכן באגודי השום ואגודות השום והבצלים אין להם שכחה וכל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים רבי

26

משנה מסכת שביעית פרק א

 משנה מסכת שביעית פרק אמשנה א[*] עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי ובית הלל אומרים עד העצרת וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו:משנה ב[*] איזהו שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה אם ראויין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי חורשים כל בית סאה בשבילן פחות מכאן אין חורשין להן אלא מלא האורה וסלו חוצה לו:משנה ג[*] אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאילו הם תאנים אם ראויים לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי חורשים כל בית סאה בשבילן פחות מכאן אין חורשין להם

27

משנה מסכת שביעית פרק ג

 משנה מסכת שביעית פרק גמשנה א[*] מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות משיפסקו עובדי עבודה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר משייבש המתוק רבי יוסי אומר משיקשור:משנה ב[*] עד כמה מזבלין עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות רבי שמעון אומר אף על האשפתות:משנה ג[*] עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה יתר מכאן מחציב דברי רבי שמעון וחכמים אוסרין עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה עושה אדם את זבלו אוצר רבי מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה היה לו

28

משנה מסכת תרומות פרק ד

 משנה מסכת תרומות פרק דמשנה א[*] המפריש מקצת תרומה ומעשרות מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר ר' מאיר אומר אף מוציא הוא ממקום אחר תרומה ומעשרות:משנה ב[*] מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש עד שמונה סאין ואוכלן דברי ר"מ וחכ"א אינו מפריש אלא לפי חשבון:משנה ג[*] שיעור תרומה עין יפה אחת מארבעים בש"א משלשים והבינונית מחמשים והרעה מששים תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות עלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד במדה ובמשקל ובמנין ר' יהודה אומר אף שלא מן

29

משנה מסכת תרומות פרק ה

 משנה מסכת תרומות פרק המשנה א[*] סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למעשר שני או להקדש בין טמאין בין טהורים ירקבו אם טהורה היתה אותה הסאה ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה ואם למעשר ראשון נפלה יקרא שם לתרומת מעשר ואם למעשר שני או להקדש נפלה הרי אלו יפדו ואם טמאים היו אותן החולין יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פירות או יתחלקו לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה:משנה ב[*] סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורין רבי אליעזר אומר תרום ותשרף שאני אומר סאה שנפלה היא סאה

30

משנה מסכת תרומות פרק ז

 למחול מוחל:משנה ד[*] זה הכלל כל המשלם קרן וחומש התשלומין תרומה אם רצה הכהן למחול אינו מוחל וכל המשלם את הקרן ואינו משלם את החומש התשלומין חולין אם רצה הכהן למחול מוחל:משנה ה[*] שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה אין ידוע איזו היא של תרומה ואיזו היא של חולין אכל אחת מהן פטור והשניה נוהג בה בתרומה וחייבת בחלה דברי ר"מ ר' יוסי פוטרה אכל אחר את השניה פטור אכל אחד את שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן:משנה ו

1234567891011121314151617181920