סאה

סאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5897 מקורות עבור סאה. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת צו

 לפיכך טעון שבירה. ואם בכלי נחשת בושלה החטאת. ומורק ושוטף במים. לפי שאינו בולע ואינו פולט. וכן לכל איסורין שבתורה (אבל כל שאר מיני מתכות טעונין ליבון באש). וכלי עץ. יביאנו ברותחין ובכלי ראשון בזמן שהוא רותח על האש. ומורק. כמריקת הכוס. ושוטף. כשטיפת הכוס. במים. כל שהן ולא בארבעים סאה:[ו, כב] כל זכר בכהנים יאכל אותה. יאכל אותה כשרה ולא פסולה קדש קדשים. לרבות כל הקדשים שבשלם בכלי חרש טעון שבירה. בכלי נחשת טעון מריקות שטיפה משום נותר:[ו, כג] וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד. וכל לרבות כל הקדשים דברי ר' עקיבא. אמרו לו לר'

192

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני

 עליו מגתו. רבותינו אמרו בסוף מסכת פסחים רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע והוא רביעית הלוג ביצה ומחצה מנא לן ממקוה דכתיב (ויקרא טו) ורחץ במים את כל בשרו. מים שכל בשרו עולה בהם וכמה הם אמה על אמה ברום שלש אמות שהם ארבעים סאה. ידענו שכלי מחזיק מ' סאה הוא אמה על אמה ברום שלש אמות כקומת האדם. וכשתחלקהו למחצה יכיל עשרים סאין ויהיה הכל אמה על חצי אמה ואם עוד תחלקהו יכיל עשרים סאין ויהיה הכלי חצי אמה על חצי אמה. זה י' סאין הם ס' קבין ואם תטול מגבהו שתי אמות

193

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת מצורע

 מטמא באודם לפי שטומאת האיש בלובן וטומאת האשה בדם:[טו, ד] כל המשכב אשר ישכב עליו הזב. הראוי למשכב מטמא פרט לששכב על הדלת. משכב מלמד שהוא עושה כל שתחתיו משכב ובלבד שיהא ראוי לשכיבה שהרי אמרה תורה משכב הראוי לשכיבה. וכל הכלי. כלי מיוחד לישב פרט לכפה סאה וישב עליה שאינו ראוי לישיבה שהרי אומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו. הזב. ולא בעל קרי אין מטמא משכב ומושב:[טו, ה] ואיש אשר יגע במשא. האדם הנוגע במשכב מטמא בגדים. אין משכב נוגע במשכבו מטמא בגדים. במשכבו מלמד שאם נשבר טהור דאתי בק"ו מכלי חרש מפורש בברייתא:[טו, ו] והיושב על

194

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי

 מחשבין חדשים להקדש. ונגרע מערכך. שאם אכלה ההקדש שנה או שתים לפני היובל שאתה נותן סלע ופונדיון בכל שנה ושנה:[כז, יט] ואם גאל יגאל איש. לרבות את האשה. ואם גאל יגאלנו. לרבות את היורש. את השדה. מה ת"ל לפי שנאמר זרע חומר. בא לרבות בית לתך בית סאה ואפילו בית קב. ויסף חמישית כסף ערכך עליו וקם לו. אם נתן את הכסף הרי הוא שלו ואם לאו אינו שלו:[כז, כ] ואם לא יגאל את השדה. בבעלים הכתוב מדבר. ואם מכר את השדה. הגזבר. לאיש אחר. ולא לבן. פירוש האח נקרא אחר אבל הבן לא נקרא אחר. ומה ראית

195

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 עוד שנים הכל שמונה. וכמה שיעור האשכול למדנוהו מן אבנים שהוציאו בני ישראל מן הירדן דכתיב (יהושע ד) והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל. אמר רבי יהודה אבא חלפתא ואלעזר בן מתתיה וחנניה בן חכינאי עמדו על אותם האבנים ושיערום וכל אחת ואחת משא מ' סאה וכל משא שמגביה אדם על כתפיו שליש מן המשא שמגביהים לו אחרים שאם אדם מגביה לעצמו מ' סאה אחרים מגביהין לו יכול לקבל משא מאה ועשרים סאה ומיכן אתה מחשב לאשכול שנאמר וישאוהו במוט בשנים ממשמע שנאמר בשנים במוט אינו יודע שבשנים היו נושאים את המוט אלא בשני מוטות

196

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת חקת

 בגדים כל שכן השורף. אלא בא ולימד על העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף שטעונין תכבוסת בגדים ורחיצת הגוף והערב שמש. ד"א והשורף אותה יכבס בגדיו. ולא בגדים המנוגעין. יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים. שתי פעמים למה לימד שמקום שטובל שם הבגדים טעונין כיבוס. ואיזה זה זה המקוה של ארבעים סאה:ואסף איש טהור. אין אסיפת הפרה טעונה כהן אלא בכל אדם כשר. ד"א אינו טהור אלא כל דהו אפילו טבול יום אע"פ שטמא הוא לתרומה. טהור הוא למעשר. דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה להוציא מלבם של צדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית. ד"א ואסף

197

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת פינחס

 יונתן אומר לבאי הארץ נתחלקה שנאמר אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים משונה נחלה זו מכל נחלות שבתורה שכל הנחלות חיים יורשים את המתים וכאן המתים יורשים את החיים. משל לשני כהנים אחים שהיו בעיר אחת לזה בן אחד ולזה ג' ויצאו לגורן זה נטל סאה ואלו נטלו ג' סאין והוליכו אצל אבותם וחזרו וחלקו בשוה. כך בבאי הארץ זה נטל בית סאה ואלו נטלו ג' סאין והורישו את אבותם. וירשו מתים את החיים וחזרו וחלקו בשוה:לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו. הרי שיצאו ממצרים עמו עשרה בנים ובכניסתם לארץ נמצאו חמשה קורא אני

198

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תבא

 תעברו את הירדן. זה עשרה בניסן. אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. מלמד שלא נתקדשה ארץ בני גד ובני ראובן עם ארץ תשעת המטות. והקמות לך אבנים גדולות. רבי יהודה אומר אבא חלפתא ואלעזר בן מתתיה וחנניה בן חכינאי עמדו על אותן האבנים ושיערום וכל אחת ואחת משאו ארבעים סאה:ושדת אותם בשיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך. ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנא' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב. ואחר כך סדו אותם בסיד אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות העולם

199

בראשית רבתי פרשת לך לך

 א' שיעמוד ת"י שנה. גוג ומגוג שעתיד לבא על ישראל ע' אומות. אלה הדברים (שמות ל"ה א') מכאן לאבות מלאכות מ' חסר א'. אלה ל"ו. דברים ב', הדברים ג' הרי מ' חסר א'. חלה צריך שיפריש א' ממ"ג בצים וחומש ביצה מקמח למנין חלה. לאט מנין למקוה שצריך להחזיק מ' סאה שנאמר מי השלוח ההולכים לאט (ישעיה ח' ו'), בגימ' מ'. הריון ויתן ה' לה הריון (רות ד' י"ג) בגימ' רע"א. [טוב] כל תשא עון וקח טוב (הושע י"ד ג') אמרו ישראל רבון העולמים בזמן שביהמ"ק קיים היינו מקריבין קרבן ומתכפר ועכשיו אין בידינו אלא תפלה. טוב בגימ' י"ז, לפי

200

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח

 סימן וו) וימהר אברהם האהלה אל שרה. שהיתה צנועה יושבת פנימה: ויאמר מהרי. מכאן שמזרזין למזומן: שלש (סאין) [סאים] קמת סלת. קמח סתם הוא התבואה הנטחנת ולא נתנפית, סלת לאחר שנפרשה מן הפסולת, ואין בה סובין, וכך רמז לה שתקח ג' סאין קמח, ומהן תפרוש סאה סלת: ועשי עוגות. להאכילם לחם חמודות: ופשוטו שאין אורחים יכולין להתעכב עד שתחמיץ הבצק, ושהיה יום הפסח, ובקבלה היה שומר כל התורה, שנא' אשר שמר /שמע/ אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי (בראשית כו ה):סימן זז) ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב: [רך]. ולא זקן וגדול: וטוב

1234567891011121314151617181920