סאה

סאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5897 מקורות עבור סאה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה

 ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך.(ה) [כז, כ] ואתה תצוה, זש"ה הנך יפה רעיתי הנך יפה (שיר /השירים/ א) א"ר עקיבא לא היה כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים, א"ר אליעזר בן עזריה למה"ד למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום וא"ל הוצא ממנו כך וכך סולת כך וכך סובין כך וכך מורסן וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת יפה מנופה ומעולה כך כל הכתובים קדש ושה"ש =ושיר השירים= קדש קדשים, ראה מה הקב"ה מקלס לישראל בתוכו הנך יפה רעיתי הנך יפה, הנך יפה במעשים הנך יפה במעשי אבותיך הנך

172

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

 וראה את העגל שעשו, בשעה שנתן לו הקב"ה את הלוחות היו סובלין את עצמן, כיון שירד וקרב אל המחנה וראה את העגל פרח אות הכתב מעליהם ונמצאו כבדים על ידיו של משה, מיד ויחר אף משה וישלך מידו, בא וראה כמה גדול כחו של משה, א"ר יהודה הלוחות משקל ארבעים סאה היו ושל סמפרינין היו והיו נתונים על ידיו כדבר קל, כיון שפרח הכתב שברן, מה עשה ויקח את העגל אשר עשו וישרוף באש וגו' מיד דן את הסרוחין והושיב סנהדראות מבני לוי שלא נשתתפו במעשה העגל, כל מי שהיה לו התראה ואין לו עדים היו בודקין במים כסוטה והורגן

173

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע

 פרעה שהיה קוזאקרטור שנאמר (תהלים קה) מושל עמים ויפתחהו, ממנו משפטו ושאתו יצא זה משה שהיה מתגדל בביתו והיה סבור שהוא בן ביתו שנאמר (שמות ב) ויגדל הילד ותביאהו וגו', ועמד והביא עליו עשר מכות שנאמר (שם /שמות/ ג) ועתה לכה ואשלחך וגו', א"ר יהודה בר אמי המטה משוי ארבעים סאה היה ושל סנפרינון היה ועשר מכות חקוקות עליו בכתב נוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב, ומשה היה מביט במטה ורואה איזה מכה ראויה לבוא על פרעה ומביאה עליו, הוי אומר איום ונורא זה פרעה, ממנו משפטו ושאתו יצא זה משה, ואף המשיח שעתיד ליפרע מגוג ומגוג וחיילותיו שם עמהם גדל במדינה

174

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות

 ה' ביום ההוא את ישראל (שמות יד) ויושע כתיב כאן כביכול עם ישראל הוא נגאל, וכל זמן שישראל נגאלין כאלו הוא נגאל, א"ר אמי משה מקלס לכנסת ישראל אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' (דברים לג) עם הושע בה' אין כתיב אלא עם נושע בה', משל לאדם שהיה לו סאה של חוטין של מעשר שני מהו עושה מהן נותן מעות ופודה אותן, כך ישראל במה הם נפדין כביכול בהקב"ה שנאמר עם נושע בה', אמר הקב"ה בעה"ז הייתם נושעים ע"י בני אדם, במצרים ע"י משה ואהרן, בימי סיסרא ע"י ברק ודבורה, במדינים ע"י שמגר בן ענת שנא' (שופטים ג) ויושע

175

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח

 אומר במוט שנים אלא בשנים ויש אומרים ג' במוט אחד בשנים הרי שלשה וכמה היה משוי ביד כל אחד ואחד צא ולמד מאבנים שנטלו מן הירדן שנ' (יהושע ד) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל כמה שיעורה של כל אחד ואחד מהן משאוי ארבעים סאה, מכאן את למד לאותו אשכול אדם הנושא משאוי לעצמו ומגביה סאה אם מגביה עליו חבירו נושא סאתים, נושא עם חברו נושא שלש, הרי מכאן הוי מחשב, וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום והלא את מוצא שהלכו דרך ארבעים יום מן הדרום לצפון ולארבעים יום היו מהלכין את כולה, אלא

176

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח

 טוב בגימטריא בא"ת ב"ש נפש, אמרו ישראל הרי חלבנו ממנו מנפשותינו יהר"מ =יהי רצון מלפניך= שתהא כפרה עלינו ונשלמה פרים שפתינו, ויתן ה' לה הריון (רות ד), בגימטריא ימי ט' חדשים של לידה והמלאך הממונה על ההריון לילה שמו שנאמר (איוב ג) והלילה אמר הרה גבר, שיעור מי מקוה מ' סאה כנגד מי באר שכתוב בתורה, וכמה ביצים בשיעור המקוה חמשה אלפים ושת"ס והסאה קמ"ד ביצים, מ"ג ביצים וחומש ביצה שיעור החלה, ומנין למקוה שצריך ארבעים סאה דכתיב (ישעיה ח) יען כי מאס העם הזה את מי השלוח ההולכים לאט לא"ט בגימטריא ארבעים, הרי שיעור סאה טפח על טפח ברום

177

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת

 ויורה גדולה מאי, כי הא דההיא, ההיא דודא דהוה ליה לרב עוקבא עבד לה גדנפא דלישא ומליא מיא וארתחא, וכפא צריך למשדייה בגויה דדודא ולטפויה, קערות שתשמישן בכלי שני כי נטל מיא מדוד' ושדי עלוהי שפיר דמי, ואע"ג דמפלט להו צריך לאטבלינהו במיא, דתניא וכולן צריכין טבילה במקוה של ארבעים סאה והדר משתמש בהו ישראל, מנה"מ אמר רבא דאמר קרא כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וגו' הוסיף הכתוב טהרה אחרת, ותני בר קפרא ממשמע שנאמר אך במי נדה יתחטא שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי, ת"ל וטהר, א"כ מה ת"ל מי נדה מים

178

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ראה

 המקל הוה מתבר איהו חדא חדא הוי מתבר האי תרתי תרתי, מי גרם לו על ידי שלא הוציא מעשרותיו כראוי דא"ר לוי מעשה באדם אחד שהיה מוציא מעשרותיו כראוי והיה לו שדה א' ונתן לו הקב"ה בלבו שיעשה ועשה חציה זרע וחציה בית מקוה מים ובאת שנת בצורת והוה מזבין סאה חטין בסלע וסאה מים בתלת סלעים והוה מכריז ואמר אתון זבנין סאה דמיא דהיא עבדא תלת סאין דחטין, מי גרם לו זאת על ידי שהוציא מעשרותיו כראוי, משה מזהיר את ישראל עשר תעשר.(יג) [יד, כב] עשר תעשר, זש"ה לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי

179

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור י

 ד] [י, ג] כי הלל רשע על תאות נפשו. אין הרשעים מחללין עצמן, עד שעושין תאותן, וכן נבוכדנאצר אמר מן קשוט די אלהכון הוא אלה (דניאל ב מז), ואין עוברין עבירה אלא אם כן עשאה חולין בפניו. ובוצע ברך נאץ ה'. ר' אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין, טחנה ולשה [ואפאה] והפריש [ממנה] חלה, כיצד הוא מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, ועליו נאמר ובוצע ברך נאץ ה'. דבר אחר ובוצע ברך, [אין בוצע אלא הנייה], כמה דאת אמר מה בצע בדמי (תהלים ל י), אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם בית אחד שהיה לך

180

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יז

 אמרתי אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב א), ואתה השלכת עליהם מנין], ושלח אליו גד החוזה, ואמר שלש (אני) [אנכי] נוטל עליך (ש"ב =שמואל ב'= כד יב), ולמה שלש, אלא כשם שגזרת על שאול אדונך שלש גזירות, כך אני נוטל עליך שלש, שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה (ישעיה כז ח), סאה סאה, ומה הן שלש גזירות, כי אם ה' יגפנו, או יומו יבא ומת, או במלחמה ירד ונספה (ש"א =שמואל א'= כו י), כיון שאמר לו כן, אמר לו מה אשיב שולחי דבר (ש"ב =שמואל ב'= כד יג), היה דוד עומד וסוער, ולא היה יודע מה להשיב, אמר ליה דוד

1234567891011121314151617181920