סאה

סאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5897 מקורות עבור סאה. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יא - ויהי בשלח

 משלח, ויהי בשלח פרעה (שמות יג: יז).[ד] הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרוגיו הורג (ישעיה כז: ז). ר' יהוד' ור' נחמיה. ר' יהוד' א' במקל שהכו המצריים את ישר' בו לקו. ור' נחמיה אמ' באיספטי שהכו המצריים את ישר' בה לקו. בסאסאה (שם /ישעיהו כ"ז/ ח), ביסאה סאה. תני בשם ר' מאיר במידה שאדם מודד בה מודדין לו. בשלחה תריבנה (שם /ישעיהו כ"ז/), לקה ואחר כך שילח. לכך נאמ' ויהי בשלח פרעה את העם (שמות יג: יז).[ה] אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה יצא עתק מפיכם וג' (שמואל א' ב: ג). ר' אלעזר ור' יהושע בן לוי ורבנין. חד

162

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טז - קרבני לחמי

 מלכות לרצין, הדא היא דכתב יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין בן רמליהו (שם /ישעיהו ח'/), מה ההולכים לאט בר קפרא אמר חזרנו על כל המקרא ולא מצינו [מקום] ששמו לאט אלא זה חזקיהו מלך יהודה שהיה מטהר את ישראל במקוה של ארבעים סאה מנין לאט, אמר להם הקב"ה אוכלים אתון בעיין לכן הנני ה' מעלה עליכם את מי נהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו (שם שם /ישעיהו ח'/ ז'), ובטן רשעים תחסר זה מישע מלך מואב, [שנאמר ומישע מלך מואב] היה

163

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וארא

 שהוא מולך על כל אותן שמתגאין ועושה אותן שחץ, לפיכך אמר הקב"ה למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה, לך ופרע ממנו, לך והבא עליו עשר מכות, א"ל היאך אביא עליו את המכות, א"ל הקב"ה ואת המטה הזה תקח בידך וגו' (שמות ד יז). אמר ר' יהודה בר אמי המטה משקל ארבעים סאה היה בו, ושל סנפירינון היה, ועשר מכות חקוקות עליו בנוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב. א"ל הקב"ה המטה הזה יביא עליו את המכות, ראה נתתיך אלהים לפרעה.[ט] ד"א ראה נתתיך אלהים לפרעה. מהו לפרעה, לא בשביל שקראתי אותך אלוה תהא רוחך גסה עליך, אין אתה אלוה אלא על פרעה, וכן

164

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תצוה

 את בני ישראל וגו' (שמות כז כ). זש"ה הנך יפה רעיתי וגו' (שה"ש =שיר השירים= א טו), אמר ר' עקיבא לא כל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו תורת שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים. אמר ר' אלעזר בן עזריה למה הדבר דומה, למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום, ואמר לו הוצא לי ממנה כך וכך סולת, כך וכך מורסן, כך וכך סובין, כך כל הכתובין קודש ושיר השירים קודש קדשים. א"ר ראה מה הקב"ה מקלס כנסת ישראל בתוכו, הנך יפה רעיתי, הנך יפה במעשים, הנך יפה במעשה אבותיך, הנך יפה בבית, הנך יפה

165

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תזריע

 שהוא בן בתו, שנאמר ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן (שמות ב י). עמד והביא עליו עשר מכות, שנאמר [ועתה לך ואשלחך אל פרעה] (שם /שמות/ ג י), ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות (שם /שמות/ ד יז). אמר ר' יהודה המטה משאוי ארבעים סאה היה, ושל סנפירינון היה, והיה חקוק עליו עשר מכות, נוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב, ומשה מביט במטה ורואה את המכה הראויה לבוא ומביאה על פרעה, הוי איום ונורא. [ד"א] איום ונורא זה אדום, שנאמר (דחילא) [דחילה] ואימתני [ותקיפא] (דניאל ז ז), ממנו משפטו ושאתו יצא, זה עובדיהו (שהיה גר אדומי) [

166

מדרש תנחומא (בובר) פרשת אחרי מות

 הוא נושע]. אמר ר' מאיר ויושע ה' ביום ההוא (שמות יד ל), ויושע כתיב כביכול כשישראל נגאלין הוא נגאל. אמר ר' מאיר משה מקלס כנסת ישראל, אשריך ישראל מי כמוך עם [נושע בה'] (דברים לג כט), עם הושיע ה' אין כתיב כאן, אלא עם נושע בה', משל לאדם שהיה לו סאה של חטים של מעשר שני, מהו עושה, נותן מעות ופודה, כך ישראל במה הם נפדים, כביכול בהקב"ה, עם נושע בה', אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בשר ודם, במצרים על ידי משה ואהרן, בימי סיסרא על ידי ברק ודבורה, במדינים על ידי שמגר בן ענת, וכן

167

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שלח

 במוט שנים, אלא בשנים, ויש אומרים שלשה במוט אחד בשנים הוי שלשה, וכמה היה משאוי ביד כל אחד ואחד, צא ולמד מן האבנים שנטלו מן הירדן, שנאמר ואת [שתים] עשרה האבנים [האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל] (יהושע ד כ), כמה שיעורה של כל אחת מהן, משאוי ארבעים סאה, מכאן אתה מחשב לאותו אשכול, אדם נושא משאוי לעצמו ומגביה סאה, מגביה עליו חבירו נושא סאתים, נושא עם חבירו נושא שלש, הוי מכאן חושב. וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום (במדבר יג כה), והלא אתה מוצא שהלכו מן הדרום לצפון, ולארבעים יום היו מהלכין את כולה, אלא גלוי היה

168

מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת

 ויורה גדולה מאי, כי הא דהאי דודא דהוה ליה (למר) [לרב] עוקבא עבד לה גדנפא דליישא, ומליא מיא וארותחיא, וכפה צריך למשריא בגוה דדודא ופלוטיה. קערות תשמישן בכלי שני הן, כי נטל מדודא ושדי עלייהו שפיר דמי, ואע"ג דמפליט להו, צריך לאטבולינהו בנהרא, דתניא וכולן צריכין טבילה במקוה של ארבעים סאה והדר משתמש בהו ישראל, מנה"מ אמר רבא דאמר קרא כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר, אך במי נדה יתחטא וגו' (במדבר לא כג), הוסיף הכתוב טהרה אחרת, ותני בר קפרא ממשמע שנאמר אך במי נדה יתחטא, שומע אני שצריך הזאה שלישי (ורביעי) [ושביעי], ת"ל וטהר, אם כן

169

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ראה

 נתן לו את המקל, הוה מתבר איהו חדא, הוה מתבר איהו תרתי, מי גרם לו על ידי שלא (הוא) הוציא מעשרותיו כראוי. אמר ר' לוי מעשה באחד שהוציא מעשרותיו כראוי, והיה לו שדה אחת, ונתן לו הקב"ה בלבו, ועשאה חצייה זרע, וחציה בית מקוה מים, ובאה שנת בצורת, והיה מזבין סאה חטין בסלע, וסאה מים בתלת סלעין, מי גרם לו על שהוציא מעשרותיו כראוי, לכך משה היה מזהיר את ישראל עשר תעשר.[י] לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי לא כא), חזקיה אמר משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש, ששה חדשים בחמה, וששה חדשים בצינה, בתחלה

170

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וארא

 ממנו העליונים ותחתונים ומראה שבחן לבריות, לפיכך אמר הקב"ה למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה למה כי גבוה מעל גבוה וגו' (קהלת ה) א"ל נתתיך אלהים לפרעה לך והפרע ממנו והביא עליו עשר מכות, א"ל היאך אביא עליו את המכות, א"ל את המטה הזה תקח בידך, א"ר יהודה המטה משקל ארבעים סאה היה ושל סמפירינון היה ועשר מכות חקוקות עליו נוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב, א"ל הקב"ה בטקסין הזה הבא עליו את המכות.(י) [ז, א] ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך, כשם שהדורש יושב ודורש והתורגמן משמיע לפניו כך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל

1234567891011121314151617181920