סאה

סאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5897 מקורות עבור סאה. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ד

 ומעשרות מהו שיתרום מזה על זה תלמידוי דרבי חייא רובא שאלון לר' חייא רובא אמר לון [קהלת ד ה] הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו ר' לעזר בשם ר' חייא רבה אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה:הלכה במתני' מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש עוד שמונת סאין ואוכלן דברי ר"מ וחכ"א אינו מפריש אלא לפי חשבון: גמ' ר' לעזר בשם ר' הושעיה עשו אותו כפועל שאינו מאמין לבע"ה [דף יט עמוד ב] פשיטא הדא מילתא נשרפו הפירות התרומה בטילה נשרפה התרומה לכשיאכלו הפירות קדשה התרומה למפרע:הלכה גמתני' שיעור תרומה

112

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ה

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ההלכה אמתני' סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למע"ש או להקדש בין טהורין בין טמאין ירקבו אם טהורה היתה אותה סאה ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה ואם למעשר ראשון נפלה יקרא שם לתרומת מעשר ואם למעשר שני או להקדש נפלה הרי אלו יפדו ואם טמאין היו החולין יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פירות או יתחלקו לעיסיות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה. סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים רבי ליעזר אומר תירום ותישרף שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה וחכמים

113

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ז

 בשם ר' חייא רבא מוציאין מן הראשון ואין מוציאין מן השני ר"י בשם רבי ינאי אף מוציאין מן השני ואף רבי [דף לז עמוד ב] חייא רובה מודה מכיון שנתנה ללוי יצא בה ידי גזילה:הלכה גמתני' שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה. אבל אם אין ידוע איזה היא של תרומה ואיזה היא של חולין אכל את אחת מהן פטור והשנייה נוהג בהן כתרומה וחייבת בחלה דברי ר"מ ור' יוסי פוטר אכל אחר מן השנייה פטור אכל אחד

114

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ח

 הלכה גמתני' יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין שלשה משקין אסורים משום גילוי המים והיין והחלב ושאר כל המשקין מותרין כמה ישהו ויהיו אסורים כדי שיבא הרחש ממקום קרוב וישתה. שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהן המרה ר' יוסי אומר בכלים כל שהן ובקרקעות ארבעים סאה. ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות אפי' הם ככר אחד גדול ואחד קטן אחד תלוש ואחד מחובר כל שיש בו ליחה אסור ונשיכת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות המשמרת של יין אסורה משום גילוי ורבי נחמיה מתיר: גמ' רבי יעקב בר אחא ר"ש בר בא בשם ר' חנינא

115

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ט

 כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורים אבל הטבל שרובו חולין ומעשר ראשון שרובו חולין וספיחי שביעית שאין מצויין ותרומת ח"ל שאינה מצוייה והמדומע שרובו חולין והביכורים שאינן מצויין וגידולי הקדש ומע"ש חולין ופודה אותן בזמן זרעם רבי אבהו בשם רבי יוחנן פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה הפריש הקדש למע"ש מע"ש בין דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הזול אלא [דף מט עמוד ב] דבר שזרעו כלה נפדה בשער שהוא עומד בו דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הראשון הקדש בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אין לו אלא

116

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כב

 שאם אכלה פגין או בוסר רואין אותן כאילו הן פירות גמורין. ושלח את בעירה בהמה שהיתה מהלכת כדרכה ברש' הרב' ונפלה לגינה ונהנת אם שילחה מאליו משלם מה שנהנת. ואם מאליה משלם מה שהזיקה אין שמין בית קב מפני שהוא משביח ולא בית כור מפני שהוא פוגם אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. ושלח את בעירו אין לי אלא שן לאכול את הראוי לה מנין לרגל לשבר בדרך הילוכה ת"ל ושלח את בעירו והלא השן בכלל הרגל היתה שנא' הסר מסוכתו והיה לבער וגומ' (ישע' ה ה) אין לי אלא זו בלבד מנין הזיקה

117

ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ד תחילת פרק ו

 יוצאין חוץ למערכה.(ו) והקרב ירחץ והכרעים ירחץ אפילו נתערבו קרבי עולה בקרבי עולה קרבי עולה בקרבי תמורה, יכול אפילו נתערבו בפסולין תלמוד לומר והקרב אוציא את שנתערבו בקדשי קדשים ובקדשים קלים תלמוד לומר וקרבו וכרעיו.(ז) ירחץ יכול מה רחיצה אמור להלן בארבעים סאה אף כאן בארבעים סאה ת"ל במים מים כל שהן במים ולא יין במים ולא במזוג במים להכשיר את כל המים ק"ו למי הכיור.(ח) והקטיר אע"פ שפסול אע"פ שיוצא אע"פ שפגול אע"פ שנותר אע"פ שטמא יכול כשהן למטה ת"ל המזבחה כשהן בראש המזבח אמרתי ולא כשהן למטה.(ט) את הכל, לרבות העצם והגידים והקרנים והטלפים

118

ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ה תחילת פרק ז

 המזבח שלא ישנה בהם מקום המערכה.(ד) והקרב ירחץ והכרעים ירחץ אפי' נתערבו קרבי עולה בקרבי עולה או בקרבי תמורה יכול אפילו נתערב בפסולין ת"ל והקריב אוציא את שנתערב בפסולין ולא אוציא את שנתערב בקדשי קדשים ובקדשים קלים ת"ל וקרבו ירחץ יכול מה רחיצה אמורה להלן בארבעים סאה אף כאן בארבעים סאה, תלמוד לומר במים במי' כל שהן, במים ולא ביין במים ולא במזג במים להכשיר את כל המים קל וחומר למי הכיור.(ה) והקריב הכהן את הכל לכבש והקטיר אע"פ שפסול אע"פ שיוצא אע"פ שפגול אע"פ שנותר אע"פ שטמא יכול כשהוא למטן תלמוד לומר המזבחה כשהן בראש המזבח אמרתי

119

ספרא צו פרשה ד פרק ז

 תלמוד לומר ישבר, ואם בכלי נחושת בושלה, רבי טרפון אומר בישל בו תחילת הרגל מבשל בו כל הרגל וחכמים אומרים עד זמן אכילה, מריקה ושטיפה מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס, מריקה ושטיפה בצונן, השפוד והאסכלא מגעילן בחמין.(ג) ומורק ושוטף יכול מה שטיפה האמורה להלן בארבעים סאה אף כאן בארבעים סאה תלמוד לומר במים, במים כל שהן במים ולא ביין במים ולא במזוג, במים להכשיר את כל המים קל וחומר למימי הכיור.(ד) יכול אף הפסולה תהא טעונה מריקה ושטיפה תלמוד לומר ומורק ושוטף במים, כל זכר בכהנים יאכל אותה, הכשירה טעונה מריקה ושטיפה ואין הפסולה טעונה מריקה ושטיפה,

120

ספרא שמיני פרשה ו סוף פרק ז

 אף אני מרבה השולחן והדולפקי שהם משמשים את האדם ואת משמשי האדם, ומוציא את הסולם שהוא משמש את האדם ואינו משמש משמשי האדם, (ואינן משמשין את האדם).(ה) כלי עץ יכול השידה תיבה ומגדל וכוורת קש וכוורת קנים ובור ספינה אלכסנדרית שיש להם שוליים והם מחזיקים ארבעים סאה לח שהם כוריים ביבש, ת"ל מכלי עץ ולא כל כלי עץ, או יכול שאני מוציא דרור עגלה וקסתות מלכים ועריבת העובדים ובור ספינה קטנה והארון ת"ל כל כלי עץ ריבה, מה ראית לרבות את אילו ולהוציא את אילו, אחר שריבה הכתוב מיעט, ת"ל שק, מה שק מיוחדים שהוא מטלטל במלואו אף אני

1234567891011121314151617181920