ס"ט

ס"ט מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18557 מקורות עבור ס"ט. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


31

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי

 פתחין ווי דהא דינא חדתא אתער השתא בגיניה דפלניא כמה גרדינין דנמוסין מזדמנין לקבליה ולאקדמא ליה ווי אוי לרשע אוי לשכנו וכלהו פתחין ואמרין (ישעיה ג') אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו מאי (טעמא) גמול ידיו אמר ר' יצחק לאכללא (לאפקא) מאן דזני בידוי לאפקא ולחבלא זרעיה בריקניא (ס"ט א) דהא תנינן כל מאן דאפיק זרעיה בריקניא אקרי רע ולא חמי אפי שכינתא דכתיב (תהלים ה') כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע וכתיב (בראשית ל"ח) ויהי ער בכור יהודה רע אוף הכא אוי לרשע רע ווי לההוא חייבא דאיהו רע דעבד גרמיה רע כי גמול

32

זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע

 ואם יראנה הכהן, תאנא רבי יוסי כתיב [דף מט עמוד ב] (תהלים סה) שומע תפלה עדיך וגו', שומע תפלה דא קודשא בריך הוא, רבי חזקיה אמר שומע תפלה שומע תפלות מבעי ליה, מהו שומע תפלה, אלא תפלה דא כ"י דאיהי תפלה דכתיב (שם קט) ואני תפלה (ס"א שם ס"ט ואני תפלתי) ודוד בגין כ"י קאמר לה, ומה דאמר ואני תפלה כלא חד, ועל דא שומע תפלה ודא תפלה של יד דכתיב (שמות יג) על ידכה בה"א, עדיך כל בשר יבאו, בשעתא דגופא שריא בצערא במרעין במכתשין כמה דאת אמר ובשר כי יהיה בעורו, את הנגע בעור הבשר, הבשר החי, ובגין

33

זוהר - תוספתא כרך א (בראשית) פרשת נח

 בסכלתנו חד דכלילא בתרין בגווייהו, דחיין ליה לבר, אינון מתדבקן בין (ס"א ביה) באינון תרי חד, אומנא דאומנא לא שריא (ס"א שווין) בגווייהו, לא עאלין בין ספרי קדישין, כל אינון דאומנא דא לא [דף סב עמוד ב] שריא בגווייהו לא אכתבו בספרי דכרנייא אתמחון מספרא דחיי כמא דאת אמר (תהלים ס"ט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ווי לון כד יפקון מהאי עלמא ווי לון (לחייהון) מאן יתבע לון כד יתמסרון בידא דדומה ויתוקדון בנורא דדליק ולא יפקון מניה בר בריש ירחי ושבתי כמא דאת אמר (ישעיה ס"ו) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות

34

זוהר - תוספתא כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה

 בקיומיה כלהו לא מרגשן ולא ידעי דספרא פתיח ובשמא אכתוב ודומה קאים ונטיל בחושבנא ודיירי עפרא תייבין לבר וקריב טב לאתמנאה בהו לא תאיבין גלגולא והפוך נפלין ולא קיימין אתמחון חייבין מספרא דדומה מאן יתבע לון ומאן יתיב בחושבנהון ווי לון ווי לחייהון ווי לרגשיהון (ס"א לנפשיהון) בגינהון אתקרי (תהלים ס"ט) ימחו מספר חיים וגו':[דף קכב עמוד ב] זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב מאן דאיהו רב איהו זעיר דכתיב ויהיו חיי שרה וגו' מאה דאיהו חושבן רב כתב ביה שנה זעירו דשנין

35

זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת יתרו מאמר וישמע יתרו

 חזי, יתרו הוא דיהב עיטא למשה, על תקונא דדינין, הכי אצטריך. ורזא דא דאודי ליה לקב"ה, וסדר קמיה תקונא דדינוי, לאחזאה מה דכתיב, כי המשפט לאלהים הוא, ולא לסטרא אחרא. ודינין לישראל אתייהיבו, ולא לאחרא, דכתיב חקיו ומשפטיו לישראל. ות"ח, לא ינהיג בר נש קלנא באחרא, ומלה דהדיוטא, מלה (דף ס"ט ע"א) איהו. דהא במשה כתיב, וישמע משה לקול חותנו וגו'.[אות מ] וישמע יתרו וגו'. פתח ואמר על כן אודך בגוים יי' ולשמך אזמרה. דוד מלכא אמר דא ברוח קדשא, בשעתא דחמא, דהא יקרא דקב"ה, לא אסתליק בסליקו ולא אתיקרא בעלמא, אלא מסטרא דשאר עמין. ואי תימא, הא קב"ה

36

זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת אחרי מות מאמר עיר קטנה

 הדא הוא דכתיב, ומלט הוא את העיר בחכמתו. ומלט: כמו אמלטה נא ואראה את אחי, אמלטה נא שמה. אוף הכא ומלט הוא את העיר בחכמתו.[אות רכח] ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא, ואדם לא זכר, למעבד פקודי אורייתא, לאשתדלא באורייתא, כההוא גבר מסכנא דאתחבר בכלא, (דף ס"ט ע"א) בגין למזכי בה. ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה. דהא בההוא עלמא, לא יהבין רשו למיעל, בר הני זכאי קשוט, הני דמשתדלי בה באורייתא יומא ולילי, ומתעטרי בפקודי אורייתא בהאי עלמא, למיעל בהו לעלמא דאתי.[אות רכט] וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים. דהא בני נשא לא מסתכלין ביה, ולא בעאן

37

זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת אחרי מות מאמר צדיק ונושע

 ציון וגו'.[אות רלה] תא חזי, כתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם. והיתה לכם מבעי ליה, מאי זאת. הא דאמרן, לחקת עולם. בכל אתר ואתר חקת עולם אתקרי, גזרה דמלכא, דעייל כל נמוסוי באתר דא, ואסתים לון, כמאן דסתים כלא, באסקופא חדא. חקת עולם ודאי. בהאי זאת (דף ס"ט ע"ב) רשים וחקק כל גניזין דיליה, וכל טמירין דיליה.

38

זוהר חדש מהדורת הסולם - שיר השירים מאמר האדם הראשון בג"ע

 לא מתתחמא הכי. דאי תימא, הואיל ואיהו בדיוקנא עילאה, אתקין ליה בכמה רוחין ונשמתין דצדיקייא. אי הכי, עד לא הוו צדיקייא בעלמא, לא הוה בדיוקנא עילאה האי גנתא דעדן דלתתא.[אות שצ] אלא, ודאי בדוגמא ודיוקנא עילאה איהו מיומא דאתברי עלמא. ועד לא אתברי אדם, הוו כמה (דף ס"ט ט"א) שורין תחומין דמלאכין עילאין סחרין ליה, דלא הוה בלא נטירו, בגין דבכל אינון היכלין דתמן, אית שולטנין נטרין ליה. עד דאינון רוחין אתכלילן למיתי בהאי עלמא, כל רוחין ונשמתין דהוו זמינין לאעלא בהאי עלמא, כלהו הוו תמן עד לא אתברי אדם.[אות שצא] ועד יומא עד לא ייתון לאעלא בהאי

39

זוהר חדש מהדורת הסולם - שיר השירים מאמר אדם וחנוך

 אדם ואתתיה. אתתקפת אשת זנונים, בחילא ותוקפא דההוא דשליט עלה, וקריבת אצל חוה, ושריאת למפתי לה בכמה פתוים, ובכמה מתיקו דלישנא, עד דאתפתיאת. כדין, ואתפתי לבתר אדם, ופרחו אינון לבושין מיניה, וסליקא נשמתא זהרא דאספקלריא דלעילא מיניה, ואשתאר ערום מכלא, הוא ואתתיה.[אות תב] כיון דחשיב תשובה, (דף ס"ט ט"ב) לבתר דאתתרך מגן עדן, ואתקיים לבר. חס עליה קב"ה, ועבד ליה לבושין אחרנין, כגוונא דאצטריך לאשתמשא בהאי עלמא. ולבתר אשתמש לבר, ואוליד בנין.[אות תג] וההוא זהרא דנשמתא עילאה דפרחה מניה, סליקא לעילא, והות גניזא בחד אוצר, דאיהו גוף. עד דאוליד בנין, ונפק חנוך לעלמא. כיון דאתא חנוך, ההוא זהרא

40

זוהר חדש מהדורת הסולם - שיר השירים מאמר נפילה וקימה של המלכות

 אלהים יהי מארת ברקיע השמים, האי קרא אתמר. וחבריא אתערו ביה, והכי איהו. אלא אמאי כתיב דא ביומא רביעאה, דהא מיום שני אתחזי למהוי סיהרא חסרא, דביום שני אתברי ביה גיהנם, והואיל ואתברי ביה, סיהרא איהי חסרה בגיניה, אמאי איהו כתיב ברביעי.[אות תיד] תו אית לשאלא, (דף ס"ט ט"ג) אי גרעונא דסיהרא איהו ברביעי, הא תנינן, דנישואי בתולה לאו איהו אלא ברביעי, יומא דגרעונא דבתולת ישראל, לא אתחזי למהוי בתולה אחרא בשלימו, דהא לית שלימו לאתתא אלא בבעלה.[אות תטו] אבל ביום שני דאתברי ביה גיהנם, עד לא קיימא בקיומא. דהא נפק מיום שני דהוא חשך, וכדין אתברי מניה.

1234567891011121314151617181920