ס"ט

ס"ט מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18557 מקורות עבור ס"ט. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


191

מלבי"ם שמות פרשת משפטים פרק כב

 ממה שהי"ל לניזק, ועיין בב"ק (דף ו' ע"ב):(ה) קמא כי תצא אש ומצאה קוצים. לשון תצא אש מורה שיצאה לרשות אחר, כמו כי אש יצאה מחשבון (במדבר כא), ומדבר במבעיר בתוך שלו, כי אם מבעיר בשל חברו לא נתנו חכמים שעור כמ"ש הרא"ש והסמ"ג (ריש עשין ס"ט) דהכתוב מדבר בהדליק בתוך שלו, ומשמיע שאעפ"י שהוא אונס ואינו מתכוין חייב, וה"ה בכל הנזקין, ומ"ש ומצאה קוצים, מפני שאם יש מקום פנוי בין שדהו לשדה חברו כפי השעורים שבאר אח"כ ממשנה דב"ק (פ"ו מ"ד) אינו חייב, רק אם יש קוצים אין שעור כי האש מתפשטת ע"י הקוצים, ולכן צייר שיש קוצים

192

מלבי"ם אילת השחר פרק יד

 מיוחד בזה המקום לבד, רק הוא דין כולל מצד שהוא עולה ומנחה בכלל, וה"ה שנוהג בכל עולה ובכל מנחה. ומלת הוא מורה ההפך רק הוא לא זולתה והרי יש ריבוי ומיעוט. ולפעמים דרשו שכפל הטעם לעכב או לחלק הענינים ועוד יש בזה כמה דרכים ותמצאם אם תבקר בספר (ויקרא סימן ס"ט צ"א קכ"ו קנ"ה רנ"ו רע"א של"ו שמ"א שמ"ב שס"ח. צו סימן ל"ד נ"ז ע"א ע"ו ע"ט פ"ב פ"ג פ"ד קכ"ג קכ"ז. שמיני סימן מ"ה נ"ד ע"א ע"ה צ"ד ק"א קמ"ט קנ"ג. תזריע סימן נ"ב נ"ו ס"ד ס"ח ע"ו ע"ז פ"ח צ"ב ק"א קי"ז (ג' דרושים) קכ"ד קמ"א קמ"ז קנ"א

193

מלבי"ם אילת השחר פרק כד

 מ"ש יין ושכר אל תשת אתה ובניך. מלת אתה מיותר ונדרש:רי. וכן בכ"מ שכפל הכינוי עם גוף הפעול. ולאחותו לה יטמא. ובאחיכם לא תרדה בו. באש תשרפנו את אשר בו הנגע. יש בו דרוש תמיד. ותמצאם בספר הזה (ויקרא ס' רנ"ג רפ"ג. וצו סימן פט. שמיני סימן ס"ט ע"ט. תזריע סימן פ"ח ל"ז קי"ח קע"ד. אמור סימן ט'. בהר ס' צ"ב. בחקותי סימן ק"ז). וכן כפל היחוס. ממנו מן. כמו והרים ממנו מכל קרבן. ומאחיכם מהם תקנו (צו סימן כ"ז קט בהר סימן פ"ז). וכן בכ"מ שבא מלת והוא מורה הפוך וסתירה. (ויקרא ס' רצ"ח ש"ג ש"ט תזריע ס'

194

מלבי"ם אילת השחר פרק כה

 שכל חלוקה שוללת את חברתה, אבל במקום שיצויר שיעשו כולם כא' והכתוב רוצה להודיע דין כל א' וא', לא יחלקם דרך חלוקה ע"י מלת אם, רק יודיע דיניהם בצורת מאמר החלטי, לא דרך תנאי. למשל מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה ומן הבהמה אשר לא טהורה וכו' (צו ס' ס"ט):רטז. וראוי שהחלוקות יהיו כנגד זו, לא שיתפוס דברים שאינם יסוד בחלוקה ולא תנאים לה. וע"כ במ"ש ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת אינו מדויק, אחר שגם זה פר החטאת. ויש בו דרוש. (ויקרא ס' רנ"ג) וכן במ"ש ואם נפש אחת תחטא (ויקרא ס' רע"ח), וכן במ"ש וזה לכם

195

מלבי"ם אילת השחר פרק כט

 בעולה ויורד ג"פ לאחת מאלה ותשע פעמים מיותר חטאתו אשר חטא. ז' דרושים וט' דרושים (ס' שט"ז). מה שנמצא אצל בגדי כהונה ז' פעמים שם בד (צו ס' ח'). ג"פ שכתוב כל זכר בכהנים יאכל (שם ס' ל"ו). ומה שכפל אזהרת מינים טמאים בפ' שמיני ובפ' ראה (שמיני ס' ס"ז ס"ט ע'). ומ"ש שם ששה פעמים טמא הוא. ששה דרושים (שם ס' ע"א). ומ"ש ג"פ הנוגע בנבלתה (שם ס' צ"ו). וד"פ יכבס בגדיו (ס' צ"ט). י"א פעמים כתוב בנבלתה. י"א דרושים (ס' קנ"ט). ב"פ אל מים חיים (מצורע ס' י"ט). ג"פ בבית גבי ראי' (שם ס' פ"ב). וד"פ בבית גבי

196

מלבי"ם אילת השחר פרק מח

 לבן ולכן נזכר שם זה בפ' שער לבן. ושם צרעת מציין החולי המוליד מחיה ונז' בפ' מחיה. (תזריע סימן מ"ב וסימן נ"ג וסימן ע"ג וסימן ע"ו וסימן קמ"ז. מצורע סימן זיין) ולכן נופל שם נגע על הבהרת שדרכו להוליד שער לבן ושם צרעת על השאת שדרכו להוליד מחיה. (תזריע סימן ס"ט). וכ"מ ששינה והזכיר שם צרעת תחת שם נגע בא ללמד שדינו כמחיה שהיא כשיעור גריס. (שם סימן מב ע"ה קי"ז קמ"ט קס"ג):תעט. מ"ש מספחת היא פי' כמו ספחת. ודלא כמפ' (שם סימן ס"ד וסימן ס"ח). ופי' בשר חי (בסימן צ'). פי' צרבת (סימן ק"ט). פי' צהוב (סימן קכב)

197

מלבי"ם אילת השחר פרק מט

 אותו ממקומו ושותלים אותו במק"א. (קדושים סימן מ"ט וסי' נ"ט):תקיא. יש הבדל בין עץ מאכל לעץ פרי. שעץ מאכל היינו שיהיה מיוחד למאכל לא לסייג ולקורות. (קדושים סימן סמ"ך). ויש הבדל בין פרי ובין תבואה. שפרי כולל גם בעודו במעמד הגידול. אבל תבואה היא הנגמרת. (קדושים סי' ס"ט בהר סי' ה"א וסי' י"א):

198

מלבי"ם אילת השחר פרק נב

 השמים, (בחקותי ס' ג'):תקנז. ויש הבדל בין חלופין ותמורה. המחליף הוא בבחינת הדבר שדבר זה חולף ודבר אחר בא במקומו, והתמורה היא בבחינת האדם. ובא גם על עצמיים הגיונים. כבודם בקלון אמיר. עד שמשמע שחליפים הם או מקדש לחול או בבחינת הרשות במחליף בשל חברו (בחקתי סימן ס"ט):תקנח. ויש הבדל בין כוס ובין חלק. שכוס הוא המנה המוכן מכבר, ומזה בא שם מכסת על המינוי (בחקתי ס' ק"ב). ולשון נפילה בחרב. יבוא בב' השימוש. ומ"ש ונפלו לחרב פי' בחרב עצמם (שם ס' ט'). ופעל לא שמע שאחריו מלת אל. מורה שאינו מאמין ומקבל דבריו, ולא שמע לו, מורה

199

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע א)

 הוא זכר במקצת שלכן הוא בכלל כל זכר, שמלת כל מרבה כל הנכנס בגדר השם אף בדרך ההרחבה, (כמו שראינו שאף ששם בהמה בהבנתה המדויקת אין עובר בכלל כמ"ש בספרא (פ' ערכין פ"ט מ"ח ובתמורה דף י"ז) בהמה בבהמה ולא בהמה בעוברין ולא עוברין בבהמה וכמו שפלפלו בזה בחולין (דף ס"ט), מכ"מ מרבה בספרא (שמיני פ"ו מ"א) לכל הבהמה להביא את השליל, כי בהבנה המורחבת גם עובר בכלל בהמה וכשאומר כל הבהמה כולל כל הנכנס בגדר השם, וכן הוא בכ"מ), וא"כ ס"ל לר' יהודה ששם זכר בהבנתו המורחבת כולל גם אנדרוגניס, ולכן ס"ל דממ"ש זכר א"א למעט אנדרוגניס שי"ל שבא

200

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע ב)

 נפש, ג] זקן ממרא, ד] בן סורר ומורה, ה] רוצח. שאלה הם במיתת ב"ד ויש בם מעשה. (ומשכחת מעשה בזקן ממרא כשעשה בעצמו כהוראתו). והשיב ת"ל תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה, ר"ל וכתיב בתריה והנפש אשר תעשה ביד רמה ונכרתה (כדמקרי ליה ריב"ל לבריה (יבמות דף ט שבת דף ס"ט הוריות דף ח), שצריך שיהיה בו כרת ואז יתחייב חטאת ואלה שחשב אין בם כרת), ובזה תבין מ"ש בספרא (פרשה ד' מי"ב) גבי חטאת הצבור. מצות האמורות במשיח הן מצות האמורות כאן. וכן כתב (פרשה ה מ"ו) גבי נשיא. וכן (פרשה ז' מ"י) גבי יחיד. שר"ל שדינו כאילו נכתב

1234567891011121314151617181920