ס"ט

ס"ט מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18557 מקורות עבור ס"ט. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


181

חומת אנך - הערות תהלים פרק לא

 נג) ע' לעיל ד' וש"נ.נד) דבר זה נמצא בחובת הלבבות שער הכניעה פ"ז, ובמדרש דוד לרבנו דוד הנגיד ז"ל אבות פ"א מי"ז, ובארחות צדיקים שער הענוה, וע' במרפא לנפש שעל חוה"ל שם שכ' שהמגיד אמר כן להב"י, וע' לקמן ק"כ, ויוסף תהלות מ"ט, ס"ט וקכ"ג, ומד"ק מע' ל' אות ח', ודבש לפי מע' ז' אות ט', ומ"ש ד"ז בלשון כמשז"ל כן דרך החיד"א ז"ל הרבה פעמים לכתוב כן על המחברים הקודמים, ונקוט האי כללא בידך. אגב אעיר שבמרפא לנפש שם סוף הפרק סד"ה ואמר דוד, איתא: כך שמעתי, בדפוסים הקודמים הי' כתוב: כך שמעתי בשם הבעש"ט זללה"ה, ורק בדפוס

182

חומת אנך - הערות תהלים פרק מ

 פרק מסח) ע' לעיל רות אות כ"ז וש"נ.סט) לקמן נ"ו מוסיף שאשת ישי לא רצתה להלבין בעלה, ולא למסור שפחתה, וסבלה מרורות, ודוד הי' בזוי ומאוס עד שבא שמואל הנביא בדבר ה' וגלה לסודו ומשחו למלך, וע' יוסף תהלות ד', נ"א, נ"ז, ס"ט, ע"א, פ"ט וקי"ח, ושמחת הרגל פסקא אנא ה' כי אני עבדך, וסוף רות ד"ה וישי, ונחל אשכול רות אות ד', ופתח עינים סוטה י' ע"ב ד"ה ומן האמור, ומראית העין ברכות ז' ע"ב ד"ה ובפסיקתא, ופסחים קי"ט ע"א, ומד"ק מע' י' אות כ'.ע) ע' כסא רחמים אדר"ן פ"ד ד"ה דרש אפשר, וע' פני דוד

183

חומת אנך - הערות תהלים פרק קיח

 חומת אנך - הערות תהלים פרק קיחקצה) ע' אגרת הטיול חלק הפשט ד"ה עוזרי, ובס' החיים ח"ה פ"ג, ומגלה עמוקות פ' וישלח ד"ה או ע"ד, וע' יוסף תהלות ס"ט.קצו) ע' לעיל כ"ב וש"נ.

184

חומת אנך איוב פרק מא

 חומת אנך איוב פרק מאמי הקדימני ואשלם וכו'. פירש הרב אש דת ז"ל דף ס"ט מי הקדימני וכו' שאם הקדים אדם לעשות מצוה קלה הו"ל כמטי הנאה כדכתיב תנו עז לאלהים והקב"ה משלם שכרו בדבר שאינו קצוב הארץ וכל אשר עליה שתחת כל השמים לי הוא ונותנו למי שירצה ואם בדיני אדם אינו כן לגבי הקב"ה לא שייך לומר שאינו קצוב וישלם ככל אשר דיבר שתחת כל השמים לי הוא עכ"ל והרב מהר"י דוד ז"ל בספר יקרא דשכבי סוף דף נ"ט פירש שהקב"ה בא לגלות לאיוב שהוא ראוי ליענש על שאמר תם ורשע הוא מכלה ואעפ"י שאברהם אמר כן

185

חומת אנך דברי הימים ב פרק לד

 חלקיהו:אל חולדה הנביאה אשת שלום וכו'. אמרו פ"ק דמגלה ובמקום ירמיה היכי מתנבאה איהי ותירצו קרובת ירמיהו היא ולא מקפיד עלה ובהגהות אשרי כתוב מכאן דיכולין להורות במקום דידוע דלא מקפיד רביה. ודברי הגהות אשרי הללו יש לעמוד בהם עמדתי אני בעניי עליהם בקונטריס כסא רחמים דף ס"ט ע"ש באורך:אמרו לאיש השולח אתכם וכו'. רז"ל פקפקו על דברים אלו דאמרה לאיש ולא אמרה למלך. ולעיל במלכים כתבתי דיש מקום להליץ זכות עליה עיין שם:

186

ר' חיים פלטיאל בראשית פרשת בראשית פרק ה

 ג' אלפים ותשכ"ד כדפי', וזהו רע"ו שנים קודם השלמת אלף רביעי, הרי לסוף אלף חמישי [אלף] ורע"ו מצליבתו ומלידתו אלף וש"ט שהוא לא חי רק ל"ג שנים, ונתקיים בו אנשי דמים ומרמה לא יחצו דמיהם. והנוצרים טועים ואינם מונים מלידתו עד סוף אלף חמישי רק אלף ומאתים וארבעים וטועים (ש"ט) [ס"ט] שנה שהיה ישו אחר רשע ונהרג והם מונים מן השני.

187

ר' חיים פלטיאל בראשית פרשת ויגש פרק מו

 ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו קנאה ואמ' בסנהדרין שהיו מולידין לז' שנים וניחא שפיר.(כז) כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים. וא"ת והיאך היו ע', והלא לא היו כי אם ס"ט, כיצד ס"ו (כ)שבאו למצרים ויוסף ושני בניו, הרי ס"ט. וי"ל שנתוספה להם יוכבד בין החומות.הבאה מצרימה שבעים. וא"ת לא תמצא ע' הבאה למצרים אם לא תמנה בני יוסף והם היו כבר במצרים, וי"ל דהבאה מצרימה שבעים ר"ל שבאו כבר, וה"פ כל הנפש לבית יעקב עם אותם שבאו כבר דהם יוסף ובניו ע', והטעם שתחת הב' מוכיח שכך הוא שהרי כל תיבה שיסודה ב' אותיות

188

יוסף תהילות תהלים פרק עא

 מדוד הע"ה והנה ישי היה פרוש מאשתו זמן רב וחשבו דח"ו הרה לזנונים וכדי שלא להוציא לעז על בניו הגדולים שתק"ו יחדיו והיה דוד מאוס בעיניהם עד שבא שמואל הע"ה וגילה הכל ומשחו למלך. ומה שתבע לשפחתו כתב הרמ"ע ז"ל דהיה לטהר זרעו מפיסול מואבית. [ועמ"ש לעיל במזמור נ"א ומזמור ס"ט בס"ד] ומקשים דהיה ח"ו בן תמורה דחשב דהיא שפחה ומצאתי בספר קדמון כ"י שתירץ דהכל תלוי באשה דאם היא כיונה דעתה לש"ש בכונה שלימה אינו בן תמורה וכמו שכתבתי כל ההקדמות האלה באורך בקונטריסי. ובזה נבא לרמוז בפ' אלו כי אתה תקותי אדני אלהים מבטחי מנעורי כי אבי ואחי

189

יוסף תהילות תהלים פרק קמד

 להבל דאף דחי שנים רבות דומה להבל שחי ן' יום. ואמר ימיו ר"ל במדת ימיו מתגלגל כמ"ש מהרח"ו ז"ל כצל עובר הוא גלגול כמ"ש בראש דוד פ' משפטים משם הרב מהרח"ו ז"ל שהגלגול הוא בשנים שנגזרו לו וצל עובר הוא גלגול כמ"ש הרב מהר"י ז"ל בספר יערות דבש ח"א דף ס"ט ע"ב:(י) הנותן תשועה למלכים. אפשר לברר ני' המלכים הפוצה את דוד עבדו מהקלי' מחרב רעה פירש רד"ק מחרב שאול שהיא רעה שאין לימלט ממנה ואפשר שבאה מצד רוח רעה המבעית לשאול לכך קורא אותו רוח רעה כי מסיבת שלא הרג לאגג במקום רוח ה' שגימט' עמלק לבטלו באה

190

מלבי"ם שמות פרשת בא פרק יב

 נראה שר' יונתן ס"ל כדעת ר' אליעזר בספרא אמור (סי' קעז) שמקרא קדש מציין איסור מלאכה, רק שזה אינו רק עשה, לכן הוסיף דין ק"ו, וכבר כתב ההמ"ג דאע"ג דאין עונשין מן הדין היכי שיש עשה וק"ו עונשים מה"ד, וכבר בארתי בסוף שמיני שיש בזה פלוגתא דתנאי דבספרא שמיני (סי' ס"ט) למד ל"ת על אכילת חיות טמאות מק"ו ומלאו הבא מכלל עשה וזה כדעת ההמ"ג כמש"ש, וס"ל דמ"ש להבדיל בין החיה הנאכלת וכו' היינו בין טרפה כשרה ובין טרפה פסולה דס"ל טרפה חיה [כמ"ש בסוף שמיני סי' קעד] וזה דעת ר' יונתן, ור' יאשיה ס"ל שמ"ש בין החיה הנאכלת בא

1234567891011121314151617181920