ס"ט

ס"ט מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18557 מקורות עבור ס"ט. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


171

העמק דבר שמות פרשת בשלח פרק טו

 הטבע, ולא כן כל הכחות אינם אלא תחת הטבע:נורא תהלות. שיש מורא לנו להללו, באשר הוא עושה פלא. שאין אנו מבינים עליהם, באשר המה פלא, וא"כ א"א להללו, שכל שאינו מובן להמדבר בשכלו כי כן הוא, אסור להלל את ה' בלשון נוכח(א), וכדאי' ביומא פ' בא לו [ס"ט ב'] שירמיה ודניאל לא אמרו בתפלתם שמתחיל בלשון נוכח הגדול והנורא, משום שלא הבינו האיך הוא כן, אע"ג שודאי האמינו שכן הוא שהרי מבואר בתורה דברים י' י"ז, ולדעת הירושלמי ברכות פ"ז מ"ג תקנו משה רבינו בתפלה, והכי משמע לשון הגמ' שם ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי לתקנתא דתקין משה, [

172

העמק דבר שמות פרשת משפטים פרק כא

 ונתן בפלילים שהדיינים ישומו, וא"כ משמעות כאשר ישית עליו בעל האשה, רק אם הוא ירצה בכך ולא כשאר נזק האשה דתלוי בדעתה. וכתיב בעל האשה, והרי באמת אפי' אינו בעל כך הדין, ומהראוי לכתוב אבי הולדות, ואולי משום דלא נקרא האדם אב לבניו עד שיהא להם ג' חדשים כדאיתא בסנהדרין ס"ט א'. אבל עדיין אינו מיושב הא דכתיב בלשון בעל האשה דמשמע בעל ממש, ובאמת אינו כן, ואפי' בא בזנות המעות שלו כדאי' ב"ק דמ"ג, [ועי"ש בתוס' ד"ה אפי' בא עליה בזנות, בירושלמי בעי ר"ע בא על אמו כו' ת"ל בעל, אותו שראוי לקרות בעל יצאו כו'], אלא נראה דמזה

173

העמק דבר ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 העמק דבר ויקרא פרשת ויקרא פרק ה(א) ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה. פי' בשאלתות דר"א סימן ס"ט ונפש כי תחטא והדר ושמעה קול אלה, והחטא הוא אם לא יגיד אפילו לא שמע שבועה, וביארנו בהע"ש דנ"ל דכך הפי', משום דנפקא לן בגזירה שוה תחטא תחטא משבועת הפקדון, ושם ודאי הכי פירושו ונפש כי תחטא והדר ומעלה מעל בה', שהרי וכחש בעמיתו בפקדון וגו' ודאי חטא הוא שהרי כתיב לא תכחשו, וה"נ פי' ונפש כי תחטא היינו אם לא יגיד, וכדאיתא ב"ק דנ"ו דהיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו עובר על אם לא יגיד, וע' מש"כ בס' בראשית כ"ד

174

העמק דבר ויקרא פרשת אחרי מות פרק יז

 אפילו נשחט, וא"כ יהא במשמע כל עוף שחוט, אפילו עוף טהור דמיירי בי' אשר יאכל, וזה א"א דא"כ מאי אריא טריפה שנשחט, ותו האיך אפשר דעוף טהור שנשחט ונאכל יהא מטמא באכילה, ותו הרי אפי' בהמה טריפה שנשחטה השחיטה מטהרתה ק"ו עוף, וזה הק"ו איתא במשנה דזבחים פרק ז' (ד' ס"ט), אלא ע"כ פי' נבלה וטרפה יחד, והכונה דעוף טריפה אין דרכו להיות נשחט, דבהמה טריפה דרכה להיות נשחט כדי לטהר מטומאת מגע ומשא, משא"כ עוף דוקא כשר דרכו להיות נשחט לאכילה ולא טריפה, וממילא כיון דנטרפה למדנו דמיירי בלא נשחטה. והדרשה בפרש"י תדרש מדלא כתיב בפי' בלשון מבואר וכי

175

העמק דבר ויקרא פרשת אמור פרק כא

 השפעתם שלא יגרע על ידו:קדוש יהיה לך. אתה תנהוג בו מעלה וקדושה ואין זה העדר כבוד לפניך, ונתן טעם ע"ז כי קדוש אני ה' מקדשכם. שהקב"ה מקדש ישראל ושרוי בתוכם, על כן ראוי להיות הרבה מעלות ומדרגות בקדושה, והכל הוא כבוד ה', וכדאי' כיב"ז ביומא פ' בא לו [ס"ט א'], דמדרגות הרבה הוא כבוד ראש המעלה. וכאן חזר וכתב בלשון רבים, משום שאין קדושת כל ישראל שוה, ויש הרבה אופני קדושות להרבה אופני בני אדם:(ט) ובת איש כהן. ובת כהן מיבעי, ודרשו מזה בת"כ והובא בסנהדרין שם אפילו נתחללה מקודם ושוב איננה כהנת אלא בת איש כהן, אכן

176

העמק דבר במדבר פרשת מסעי פרק לו

 זו לאותו האיש וזרעו:(ח) וכל בת ירשת נחלה. וכל אשה מיבעי, ללמד דאם כבר יש לה בן מאישה הראשון והוא יסוב נחלה בעל כרחו, רשאה היא להנשא לשבט אחר, כיון דבלי זה תסוב נחלתה, משום הכי דוקא בת שמשמעה כי היא איננה אם, וכדאיתא בסנהדרין דף ס"ט בן ולא אב, הכי נמי בת ולא אם(א):ממטות בני ישראל. כבר פירשו בגמרא ב"ב דף קי"א משני מטות, היינו מאב ומאם, וזהו עיקר מקרא זה מוסף על מקרא הקודם שכתיב ולא תסב נחלה וגו', אלא בשביל איזה בת יורשת שני מטות, ואם כן יש ספק להיכן תנשא אם למשפחת אביה

177

הרחב דבר שמות פרשת שמות פרק ג

 שאסור לומר בשפתיו הויה, וזה שמשמע אלהי אברהם שענינו משמעות שם אדני, זכרי לדר דר שמזכירין אותו יתברך בזה השם:והטעם ע"ז הוא משום שזה שהקב"ה מנהיג הטבע אינו ניכר לאדם ורק אנחנו מאמינים שכך הוא, ודבר שאינו מובן בשכל אסור לשבחו בדרך נוכח בברכה ותפלה, כדאיתא ביומא דף ס"ט ב' דמש"ה לא אמרו ירמיה ודניאל הגבור והנורא, אע"ג שודאי האמינו שכך הוא שהרי כתוב בתורה, אלא שלא הבינו בשכלם איך כך הוא, משא"כ שהקב"ה משדד הטבע הכל רואים ומבינים שזה אינו אלא מהסיבה הראשונה ית' אדון העולם, וכדאיתא בברכות דף נ' התם מוכחא מילתא מאן עבד ניסא קוב"ה, וע"ע

178

חומת אנך - הערות שמות פרשת תצוה

 ג' ובדבש דיבורים שם, וע' מש"כ בקונטרס אשירה לד' בחיי על הרבנו בחיי פ' משפטים.לג) שמחת תורה חל תמיד בחול, רק בארץ ישראל אפשר שיחול בשבת, אך הר"ש אבוהב הי' בחו"ל.לד) כונתו בפתח ולא בשוא.לה) ע' תקו"ז ת' ס"ט ואתפשטותי' הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא, וע' לקמן פ' חקת אות ו', ותהלים ק"ג, קי"ט אות ב', ופני דוד פ' תשא אות י"ג, ופ' ויקרא אות ו', ופ' חקת אות ט', ואות י"א ד"ה ואפשר, ופ' ואתחנן אות ח', ופתח עינים פסחים כ"ב ע"ב ד"ה עד, וב"ב ע"ד ע"א ד"ה ועתה, ומראית העין שבת

179

חומת אנך - הערות דברים פרשת וילך

 חומת אנך - הערות דברים פרשת וילךיט) ע' לקמן תהלים ס"ט.כ) ע' לקמן תהלים ט"ז, ויוסף תהלות קכ"ח, ונחל קדומים פ' תבוא אות י"א, ופני דוד פ' נשא אות ט' ד"ה ואחר זמן, ופ' וילך אות ג' ד"ה ויתישב, ודבש לפי מע' ב' אות א', ואות ה'.

180

חומת אנך שמואל א פרק יז

 דעת דברים על בוריין והשיבו לאמר כה יעשה ודאי בלי ספק לאיש אשר יכנו דהו"ל כקבל הנאה דמתחייב כדעת הרב מהר"ש חיון ז"ל. ועתה אמת אגיד דהני בי תרי בהקדמות וי"ו לחלק או דבר שאינו קצוב. אחר זמן ראיתי שהרב הגדול מהרח"א ז"ל בספר הבהיר אש דת דף י"ט ודף ס"ט פירשם כך אך יש הפרש בסגנון שפירש הרב ז"ל קצת שש אנכי שכיונתי לדעת עליון וקדוש א"נ אפשר לומר בדין מעבורת דאמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו וכתב הרמב"ן ז"ל דה"ה הרופא שנדרו לו ממון רב בעד סמים דאין לו אלא שיויים לזה נסתפק דוד הע"ה

1234567891011121314151617181920