ס"ט

ס"ט מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18557 מקורות עבור ס"ט. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


141

אמת ליעקב דברים פרשת וזאת הברכה פרק לד

 היה לו ילפותא מסוטה, דכמו שאומר הקב"ה שבשביל להשכין שלום בין איש לאשתו מותר למחות את השם, כמו כן אמר משה שבשביל להשכין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים מותר למחוק כמה וכמה שמות מן התורה.ומצינו בכמה מקומות שלמען קיום כלל ישראל צריכים לוותר על חילול ה', דהנה ביומא [דף ס"ט ע"ב] איתא דאנשי כנסת הגדולה אמרו שאע"פ שנכרים מקרקרין בהיכליו ונכרים משתעבדים בבניו מכל מקום זו היא גבורתו שכובש את יצרו ונותן ארך אפים לרשעים, ועיי"ש, הרי שאף ששם ה' היה מתחלל בגויים אעפ"כ בשביל הצלת כלל ישראל שפך חמתו על עצים ואבנים ודחה החילול ה'. וכן בשבת [דף

142

אפריון במדבר פרשת בלק

 בזה, כמ"ש הנביא ע"ה [מלאכי ב' י'] הלא אב אחד לכולנו מדוע נבגד איש באחיו עכ"ל. הרי כי יש לנו שתי תועליות מהמילה, האחת להחליש התאוה, והשניה לתווך השלום בינינו:והנה במה שנמשלו לעפר כמו שאמר הכתוב [בראשית כ"ח י"ד] והיה זרעך כעפר הארץ, י"ל כמ"ש במדרש [רבה שם ס"ט ה'] מה עפר מכלה את כלי מתכות והוא קיים לעולם, כך ישראל כל אומות העכו"ם בטלים והם קיימים. ועוד י"ל שנחשב בעינינו כעפר, וכמו שאנו מתפללים ונפשי כעפר לכל תהי' שתהא בנו מדת השפלות והענוה. וידוע כי ע"י מדת הענוה הוא השלום, כי אם כל אחד מתגאה על חברו עי"ז

143

אפריון דברים פרשת נצבים

 אנוסים, לפי שהיו ישראל במדבר שממה ולא היה יודע דרך ולא שום מזון כי אם המן, וזהו דוגמא כפיית ההר כגיגית, והשתא דהוי בסוף ארבעים והוי בבחירתן, רצה משה רבנו ע"ה להעבירם בברית, משום דהוי אפשר למיסק אדעתי' למהוי מודעא רבה בקבלה קמייתא וכו' עכ"ל. (וכ"כ האברבנאל פ' תבא [כ"ח ס"ט] בפסוק אלה דברי הברית וגו'):ואפשר לפע"ד לפרש בזה הפסוקים דלקמן:[כט יז] פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה, והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וגו':כי הנה בפ' כי תשא [ד"ה עוד נראה לפע"ד], הבאתי מ"ש בס'

144

בית הלוי שמות פרשת שמות פרק א

 והם מתנגדים להמדינה בכללה. וזהו שאמר וישימו עליו שרי מסים, דהשרים יעצו ושמו עליהם שרי מסים. כמו זה ראיתי במפרשים שפירשו מה דאיתא בהגדה של פסח, וירעו אותנו המצרים כמו שנאמר הבה נתחכמה, דפירושו וירעו אותנו שפירסמו אותנו לרעים כמו שנאמר הבה נתחכמה ואח"כ ויענונו:וכזה פירשנו מה דאה"כ (תהלים ס"ט) חרפה שברה לבי ואנושה. דעל חרפה לא שייך לשון שברה לבי רק נתביישו פניו, ושברון לב שייך על היראה מן היסורין, ובא"ע תיקן זה וכתב שברה השפיל לבי. ולפי הנ"ל הוא כפשוטו דאחר ששמעו מהשונאים דברי בוז וחרפה עליהם התחילו לירא מפני היסורין, כי ידעו שזה הוא הקדמה על

145

בית הלוי שמות פרשת בשלח פרק יז

 להגאל. וע"כ מצות צדקה היא אצלנו גם עתה בשלמות. וע"כ אמר לו ואימתי אני קם כשאראה עניים נשדדים שנאמר משוד עניים עתה אקום, יען כי מחטא זה ישראל נקיים הם ויוכלו לזכות בדין כשיבוא במשפט על זה. ועיין בבית הלוי שהארכנו בדרוש זה עוד בדברים נעימים יעו"ש וינעם לך:(תהלים ס"ט) חרפה שברה לבי ואנושה גו' ואקוה לנוד ואין גו' ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חומץ גו' תהי טירתם נשמה גו' כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו תנה עון על עונם כו'. המשך הכתובים אמר כי בעת אשר צר לו והיה מצפה שיבא מי לנחמו ולא באו.

146

בית יוסף להבה מועדים - הערות פורים

 בהו, בא שטן וריקד ביניהן והרג את ושתי".549 במדרש דברים רבה (ב, ט) "כי לא תעבור את הירדן הזה, אמר לו הקב"ה למשה אם אתה נקבר כאן אצלן בזכותך הן באין עמך". וראה עוד פסיקתא דרב כהנא (כד, ט).550 בתיקוני הזהר (תקון ס"ט קיד, א) "אתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באוריתא עד שתין רבוא, לאשלמא כולהו מפגמי דלהון".

147

ר' יוסף בכור שור דברים - הערות פרק כט

 18 דברים ד, יט.19 מגילה ט, ב וברש"י לפסוק שם.20 תהלים טז, ה.21 איכה ג, כד.22 פסוק כ.23 פסוק כא.24 סנהדרין מג, ב. וראה ספרי בהעלותך ס"ט. במד"ר ג, יג וברש"י לפסוק.25 בהדר זקנים: "כנגד י"א אותיות שכתוב בלה' אלקינו".26 ירוש' סנהדרין ו, ג. ב"ר פה, טו.27 יהושע ז, כ.28 סנהדרין מד, א.

148

חידושי הגרי"ז סימן ר

 חידושי הגרי"ז סימן רבתפילת שמו"ע, אתה גיבור לעולם ה'. וצ"ע מהו לעולם וכי ס"ד שמדת גבורתו יתרך מוגבלת חלילה, ונראה עפ"ד הגמרא יומא ס"ט ע"ב למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה וכו' משה אמר הא - ל הגדול הגיבור והנורא, אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא, אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור, אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורתו וכו' שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה האיך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות ע"ש. וברור דדעת ירמיה ודניאל לא היתה חלילה שאין מידות אלו קיימות

149

חידושי הגרי"ז החדשים סימן לח

 חידושי הגרי"ז החדשים סימן לחתהלים (מח, ב) גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו הר קדשו, וצ"ב אטו שלא בהר קדשו אינו גדול, והנה ביומא ס"ט ע"ב ויברך עזרא את ה' א' הגדול, מאי גדול אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש, והנה עיין ברש"י על פסוק זה דכתב דהר קדשו היינו בית המקדש, והנה רק שם הוא דהיו אומרים את השם (הוי') המפורש דהא בגבולין אין אומרים אלא שם אדנות. וזהו הביאור "גדול ה'" דהיינו שם המפורש בהר קדשו ודו"ק. (ושם המפורש האמור במסכת יומא הנ"ל היינו שם הוי' ולא שם בן ע' אותיות).ועיין סוטה ז' ע"א

150

דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרשת ויגש פרק מו

 דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרשת ויגש פרק מו(ד) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. ירדו למצרים נמנה הקב"ה עמהם בעצמו ובכבודו שהרי בפרטן לא תמצא רק ס"ט וכתיב בשבעים נפש וגו' הרי שנמנה הקב"ה עמהם והיו שבעים וגם בעלותם עלו ששים רבוא חסר אחד ונמנה הקב"ה עמהם ועלה והיו שלמים. ד"א ואנכי אעלך גם עלה. לא תעלה על דעתך שתהיה שם ירוד כי אם גדול ומעולה תהיה שם:(ז) בנותיו ובנות בניו. פירש"י בנות בניו זו שרח בת אשר ויוכבד בת לוי. וקשיא דבניו ניחא אלא בנותיו מאן נינהו שהרי לא נכנסו מבנותיו למצרים כי אם

1234567891011121314151617181920