ס"ט

ס"ט מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18557 מקורות עבור ס"ט. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


111

אברבנאל בראשית פרשת ויגש פרק מד

 הפרשה כי בבני לאה אמר הכתוב כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש שוב ומנה ולא תמצא שהם כי אם ל"ב. עוד מנה כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי ירך יעקב ששים ושש והם באמת כפי המספרים שעשה שבעים וכפי המספר האמיתי מאותם הפרטים הם ס"ז ועם שני בני יוסף הם ס"ט לא שבעים. והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות האלו כלם:ויגש אליו יהודה עד ולא יכול יוסף. כפי דרך חכמינו זכרונם לברכה רצה יהודה להוכיח במשפט את יוסף מהעלילות שהעליל נגדם. ואמנם כפי הפשט אחשוב אני שהיתה כוונת יהודה לעורר רחמי יוסף שיקח אותו לעבד עולם וישלח את בנימן

112

אברבנאל דברים פרשת וזאת הברכה פרק לג

 ב"ר, ולכן יאמר שמציאות האל יתברך התבאר בחכמת הטבע מצד ההנעה עם היות שב"ח והנמשכים אחריו ומכללם הרב ר' משה ן' לאוי והרלב"ג חשבו שאין הדבר כן אבל שהשכל העלול הראשון הוא המניע הראשון לא הסבה הראשונה, והרב המורה גלה דעתו שמניע הראשון הוא הסבה הראשונה בפרקים מספרו ובפרט בפ' ס"ט חלק ראשון בשתוף מלת רכב, והביא לראיה על זה מאמר אדוננו רוכב שמים בעזרך כי הרכיבה תאמר על ההנעה, ופי' הרב ובגאותו שחקים על שאר הגלגלים כאלו אמר שהשם יתברך רוכב ומניע הגלגל העליון ואמנם שאר השחקים יניעם באותו לפי שהם יתנועעו מכח העליון כחלק בכל, עם היות שכבר

113

אברבנאל שמואל א פרק ט

 ס"ז ס"ח) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר ויבחר את שבט יהודה וגו', ולא אמר זה על זמן ברכת יעקב כי אם אחרי ענין שילה, כמו שאמר למעלה ויטוש משכן שילה וגו' ויקץ כישן ה' וגו' ושמאס באהל יוסף, וכל זה היה בימי שמואל לא בימי יעקב, ואמר (שם ס"ט) שבחר בשבט יהודה שבנה כמו ראמים מקדשו ובארץ יסדה לעולם, וביאר שם מתי בחר באותו שבט ואמר שהיה זה כאשר בחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן וגו', כי מאשר בחר בו לשלמותו בחר בשבטו ובבית אביו בעבורו. הנה ביארתי שאין הדבר כמו שחשבו המפרשים, ושהאל יתברך בחר בשאול בעצם

114

אברבנאל שמואל א פרק כה

 אבל גם הרשעים נשארים נפשותיהם להענש בעולם הנפשות, וזה ממה שיורה שאין עונש הנפש שתפסד בהפסד הגוף כדעת קצת מחכמי אומתינו, אבל הוא שתשאר בחיים הנפשיים ושם תקבל עונשה, ומזה יתבאר שאין הנפש השכלית הכנה כדברי אלכסנדר (אלכסנדר מוקדון), כמו שבא בח"ג מספר הנפש, וכמו שיראה שנטה אליו המורה בפרק ס"ט חלק א' מספרו, אבל באמת נפש האדם אשר היא צורתו הוא עצם רוחני מוכן אל ההשכלה ובלתי משכיל בפעל בעצמו, ולכן היתה נשארת אחרי המות אם לקבל השכר ואם לקבל העונש, וכבר אמתו זה בפרקי ר' אליעזר, אמרו כל הנפשות חוזרות ונאספות איש אל דור אבותיו ואל עמיו, הצדיקים

115

אברבנאל שמואל ב פרק טו

 דוד זה כדי שלא יתפרסם לכתו, כי הרואים אותו הולך ברגליו לא יחשבו שהוא דוד, ובזה ימלט יותר בנקלה. והשאיר המלך עשרה נשים ופילגשים לשמור את ביתו, ובדברי הימים (ד"ה א' י"ד ד') קראם כלם נשים לפי שהיו הפילגשים גם כן בקידושין, כמו שכתבתי בענין פלגש בגבעה בספר שופטים (דף ס"ט ע"ד):(יז) והנה יצא המלך ויעמד בית המרחק, ר"ל בבית שהיה יותר רחוק מירושלם, והוא דרך משל מן הבתים אשר הם חוץ לחומה שלא יראהו אדם, והיתה עמידתו שם כדי לקבץ אנשיו שם, (יח) ולכן אמר וכל עבדיו עוברים על ידו, ר"ל לפניו, והכרתי והפלתי, שהם היו שתי משפחות

116

אברבנאל שמואל ב פרק כב

 הוא מה שיעשה הקב"ה באמצעות יסוד המים וגשם שוטף, כמו שהיה בדור המבול, ועליו אמר וישת חשך סביבותיו סכות חשרת מים עבי שחקים, רוצה לומר שפעמים יהיה הגשם והעננים והחושך הקודמים אליו והמתחייבים ממנו כולם לתשועת ה', כי יכה האויבים ברבוי הגשמים, כמו שעל כדומה לזה היה דוד אומר (שם ס"ט ב' ג') הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבולת שטפתני ולרבוי הגשמים אמר שישית הקב"ה חושך, כמו לקדרות העבים ורבויים שימנע מעבור בהם ניצוץ השמש להאיר על הארץ, וזהו חשרת מים עבי שחקים, וחשרת הוא קשור העבים זו בזו, וכל

117

אברבנאל מלכים א פרק ח

 הגולה שהיה שם בור שממלאין ממנו בגולה, ומשם מספקין מים לכל העזרה, ולשכת העץ הנקראת לשכת פרהדרין, ולשכת פנחס המלביש, ולשכת עושי חביתין. ומעזרת ישראל היו עולין לעזרת הכהנים בחמשה עשר מעלות, ושם היה הדוכן, שעל אותם מעלות היו הלויים משוררים בשעה שאומרים שירה על הקרבן. ואחז"ל (מדות פ"ב דף ס"ט ע"א) שכנגדן היו ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים, לפי שהיו משוררים כל אחד מהם בכל מעלה מאלו, ומהלך עזרת הכהנים ובין האולם והמזבח היה בשוה ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות, וההיכל והדביר היו בשוה עם האולם, וכל מעלה מאלו שזכרנו היה חצי אמה ושלופה חצי אמה, ולשכות אחרות

118

אדרת אליהו ויקרא פרק כז

 כי יקדש את ביתו. יכול בבית דירה דבר הכתוב (פי' דוקא בבית דירה) כשהוא אומר לקמן ואם המקדיש יגאל את ביתו (והאי ביתו מיותר דה"ל למכתב ואם המקדיש יגאל אתו) הרי בית דירה אמור הא מה אני מקיים ואיש כי יקדש את ביתו במקדיש את נכסיו: יקדש את ביתו. (ב"ק ס"ט ב) מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו פרט לגזל ולא נתייאשו הבעלים ששניהם אינן יכולין להקדישו: קדש לה'. מלמד שסתם הקדש לבדק הבית (פי' דכל מקום שנאמר לה' הוא בדק הבית שכולו לה' והכא כתיב כי יקדיש את ביתו סתם וכתיב קדש לה' שיהא לבדק הבית מכאן שסתם הקדש

119

אדרת אליהו במדבר פרק ו - הוספה מכת"י

 דברכה ד' יו"ד שהיא אחת עמה הוד מלכות שלכן נתן ברכה שלה חן שם והנה ט' יודין דר"ת של ט' התיבות ועם שמי שהיא ספיר גזרתם הוא נקודה של ב' דבראשית והוא ה' דשם הששי שהיא השביעית שבת והן כמנין סוף מ"ב אלף יאורין וי"ג ועיין בתיקוני זהר תיקון כ"ה ס"ט א'. שראשי נמלא טל י' נקודה דאות ב' ועיין תיקון י"ח ל"ד א' נמלא טל באלקים כו' באן אתר ביומא שביעאה דאיהו ו' ועל ראשו יוד כו' ר"ל ו' אותיות דבראשית שהן ו' ימי השבוע וי' הנ"ל עטרה דהוא ז' יום השביעי. ועיין תיקון כ"ז ע"א ב' ראשית נקודה

120

אור החיים בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 א') כי אותך ראיתי צדיק לפני. והם ילד להם אביהם טובה נח מאויבי נפשם משחיתי עולם, ולא להם לבד הוליד תולדה זו אלא גם לג' נשיהם הרמוזים בג' אתין, וכן הוא אומר וג' נשי בניו שגם הם ניצולו. וטעם שהוצרך לומר ג' בנים יתבאר על דרך מה שאמרו בסנהדרין דף ס"ט וזה לשונם תדע דקרא קא חשיב להו דרך חכמתן דכתיב (ה' ל"ב) ויהי נח בן ת"ק שנה ויולד את שם וגו' וכתיב (י"א י') אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד וגו' שנתים אחר המבול בר ק"ב שנה הוא אלא דרך חכמתן קא חשיב להו, ע"כ. וכפי זה

1234567891011121314151617181920