נישואין

נישואין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5140 מקורות עבור נישואין. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ט

 גהעובר והיבם והארוסין והחרש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין אמ' ר' שמעון בזו מדת הדין לוקה שאם מעשה לפסול יש מעשה להאכיל אם אין מעשה להאכיל לא יהא מעשה לפסול בתו פקחת הנשואה לאחיו חרש צרתה פטורה מן החליצה ומן היבום מקל וחומר אם נשואי בתה נישואין נשואי צרתה נישו' אין נשואי בתה נשואין לא יהו נשואי צרתה נשואין בתו חרשת הנשואה לאחיו פקח צרתה חולצת ולא מתיבמת חרשת שהשיאה אביה הרי היא כפקחת לכל דבר הלכה דבת ישראל פקחת שנשאת לכהן חרש אין אוכלת בתרומה עיבירה לא תאכל (נתחתך העובר במעיה תאכל) בת ישראל

2

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק י

 שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונס' עד שנתחרשה אין אוכלת בתרומה מת והניחה לפני יבם אפי' חרש אוכלת יפה כח יבם להאכיל מכח הבעל בת ישראל פקחת שנישאת לכהן חרש אין אוכלת בתרומה מת והניחה לפני יבם היה פקח אוכלת חרש אין אוכלת אין אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה לשם נישואין ותבעל לשם אישות בת ישראל חרשת שנישאת לכהן פקח אין אוכלת בתרומה מת והניחה לפני יבם אפי' פקח אין אוכלת הלכה בבת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ונכנסה לחופה לשם נישואין ולא הספיק לבועלה עד שנעשה פצוע דכא וכרות שפכה הרי זו אוכלת בתרומה הואיל ובאת לכלל היתר

3

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יג

 מחנוני ואמרה בפניו אי איפשי בפלוני בעלי זה אין מיאון גדול מזה יתר על כן אמ' ר' יהודה אפי' אורחין מסובין ואמרה בפניהם אי איפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה הלכה בקטנה שקדשה את עצמה ושהשיאה את עצמה בחיי אביה אין קידושיה קדושין ואין נישואיה נישואין הלכה גהממאנת באיש אין לה כתובה נתן לה גט יש לה כתובה ר' ליעזר או' אין מעשה קטנה כלום אין זכיי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה אין יורשה ואין מיטמא לה ואינה כאשתו לכל דבר אלא שיוציא הימנו במיאון ר' יהושע אומ' זכיי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה

4

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק ד

 יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון אפי' היא בבית אביה קנה מה שאין כן באשה הלכה דהלך האב עם שלוחיה או עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל היתה לה חצר בדרך ונכנסה ולנה בתוכה או שנכנס לחופה שלא לשם נישואין ומתה אע"פ שכתובתה אצל בעלה אביה יורשה מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל או היתה לה חצר בדרך ונכנסה ולנה בתוכה או שנכנסה לחופה לשם נישואין ומתה אע"פ שכתובתה אצל אביה בעלה יורשה במי דברים אמורים [בכתובתה אבל בתרומה אין אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה הלכה הנשבית

5

תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק ג

 אלא אחד אין קורא אלא אחד הלכה ידאין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה ואין מעמד ומושב פחות משבעה פעמים ואין אומ' ברכת אבלים פחות מעשרה ואין אבלים מן המנין אין אומ' ברכת חתנים פחות מעשרה וחתנים מן המנין אומ' ברכת חתנים בין בסעודת אירוסין בין בסעודת נישואין בין בחול בין בשבת ר' יהודה אומ' אם באו פנים חדשות אומ' ברכת חתנים ואם לאו אין אומ' ברכת חתנים הלכה טואימתי מסיאין על החדש לאור עיבורו כיצד חל להיות ערב שבת ושבת מסיעין עליו למוצאי שבת אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק כך היו חבורות שבירושלם נוהגין אילו לבית המשתה

6

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יא

 תלמידיו את ר' יוסה היאך נשא דוד אחות אשתו אמ' להן לאחר מיתת מרב נשאה הלכה יטר' יהושע בן קרחה אומ' שלא היו קדושיו קדושין גמורין [שנ' תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי וגו' כשם שלא היו קדושיו קדושין גמורין] כך לא היו נשואיו נישואין גמורין הלכה ככת' אחד אומ' ואת חמשת בני מיכל וכת' אחד או' ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה כיצד יתקיימו שני פסוקין הללו אמור מעתה בניה של מירב היו ילדה מירב וגידלה אותן מיכל ונקראו על שמה שנ' ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי ואומ'

7

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ז

 ומותר בה מיד. וכל כך למה, כדי שלא יתערב זרע קודש בעמי הארצות, ומוטב שיאכלו בני ישראל בשר מתות שחוטות, ולא בשר נבילות בודאי. הלכה ידלאירוסין כיצד, אסור לעשות סעודת אירוסין בתוך שלשים יום של איבול. הלכה טולנישואין כיצד, אסור לעשות סעודת נישואין בתוך שלשים יום, אבל אם טבח טבחו ומת אביו או חמיו הרי זה כונס ובועל בעילת מצוה ופורש לאחר שבעת ימים. במה דברים אמורים בזמן שמת אביו או חמיו, אבל אם מתה אשתו אסור לו לישא אשה אחרת עד שישלימו לו שלש רגלים, ורבי יהודה אומר שתי רגלים, וכונס בשלישית. במה דברים אמורים בזמן שיש

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ד

 לוי אמר אינו רשאי לשעבדה. [דף כג עמוד ב] מהו לכתוב לה גט שיחרור. אמר ליה אם כתבת יאות את עבד. רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסה עבד שנשא בת חורין לפני רבו יצא לחירות. אמר רבי יוחנן אמש הייתי יושב ושונה הכותב כתב קידושין לעבדו או כתב נישואין לאמתו רבי אומר זכה. וחכמים אומרים לא זכה. אהן תנייא קדמייא סבר כרבי זכה. מי משחרר רב אמר בין רבו הראשון ובין רבו השני. אמר רבי יוחנן אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד. התיב ר' חגיי קומי ר' יוסי מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את גוי על

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ט

 אסרה עליו. ברם הכא הוא אסרה עליו. ר' ירמיה בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסית לאחר ומת (בלא בנים) היאך זה מתיר מה שאסר הראשון. מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון. אמר רבי ירמיה לא אמר אלא שמיתתו גירושין. הא נישואין לא. [דף נ עמוד א] א"ר יוסי הגלילי מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה. והמותר לזה אסור לזה. אסור לאחד אסור לכל אדם מותר לאחד מותר לכל אדם. השיב רבי עקיבה הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים. וכי במה

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ב

 אביו מאמו. [דף יב עמוד ב] רבי חונה שמע כולהון מן הדא קרייא. [ויקרא יח יז] ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה. זימה זימה לגזירה שוה. מה למטן שלשה דורות. אף למעלן שלשה דורות. מה למטן בלא תעשה אף למעלן בלא תעשה. מה למעלן דרך נישואין אף למטן דרך נישואין. מה למעלן בשריפה. אף למטן בשריפה. מה למטן עשה בת זכר כבת נקיבה. אף למעלן עשה אם זכר כאם נקיבה. מה אית לך למימר אם חמיו ואם חמותו לא תהיה אם אביו כאם חמיו. לא תהיה אם אמו כאם חמותו אסרו אשת אבי אביו מפני

1234567891011121314151617181920