נחש

נחש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5124 מקורות עבור נחש. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ט

 בר זבדי ור' שמואל בר נחמני חד אמר אפילו עשה כמה בטהרת הקדש לא יצא ידי טהרת הקדש וחורנה אמר אפילו כל מעשים טובים שעשה לא יצא ידי טהרת הקדש. ששה דברים עשה חזקיה מלך יהודה על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו ואלו שלשה שהודו לו כיתת נחש הנחושת והודו לו גירר עצמות אביו על מיטה של חבלים והודו לו גנז טבלה של רפואות והודו לו ואלו שלא הודו לו קיצץ דלתות ההיכל ולא הודו לו סתם את מוצא מימי גיחון ולא הודו לו עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו. היה הציבור חציין זבים וחציין טמאין רב

82

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ג

 ח ג] זנח ישראל טוב אויב ירדפו ואין טוב אלא תורה היך מה דאת אמר [משלי ד ב] כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו:הלכה טמתני' כיוצא בו [במדבר כא ח] ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס וגו' וכי נחש ממית ומחיה אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלן ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקין: גמ' א"ר יסא בארבעה מקומות נאמר עשה לך בשלשה פירש ואחד לא פירש [בראשית ו יד] עשה לך תיבת עצי גפר [במדבר י ב] עשה לך שתי חצוצרת כסף [יהושע ה ב

83

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק ג

 שוא חייבין על זדונה מכו' ועל שגגתה פטור ואי זו היא שבועת שוא נשבע לשנו' את הידוע לאדם אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב ועל האיש שהוא אשה ועל אשה שהיא איש נשבע על דבר שאי אפשר לו להיות אם לא ראיתי גמל פורח באויר אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד אמר לעדים בואו והעידוני שבועה שלא נעידך נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה שלא ליטול לולב שלא להניח תפילין זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור: גמ' תמן תנינן אם לא ראיתי בדרך זה כעולי מצרים איפשר שלא עבר בה כעולי

84

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ט

 צמחו מוצאי שביעית מותר ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה מאיליהן הן אבודין ר"ש בן יוחי הוה עבר בשמיטתא וחמי חד מלקט שביעית א"ל ולית אסור ולאו ספיחין אינון א"ל ולא את הוא מתירן א"ל ואין חבירי חלוקין עלי קרא עליו [דף כה עמוד ב] [קהלת י ח] ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הוות ליה ר"ש בן יוחי עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין במערת חרובין דתרומה עד שהעלה גופו חלודה לסוף תלת עשר שנין אמר לינה נפיק חמי מה קלא עלמא נפיק ויתיב ליה על פומא דמערתא חמא חד צייד צייד ציפרין פרס מצודתי' שמע ברת קלא אמרה דימוס ואישתיזב'

85

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ו

 לאו משום דרכי האמורי. ר' יהודה אומר משום ע"ז [איוב כא יד] ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו. תני ר' חייא עמד עצם בגרונו נותן מאותו המין על ראשו ואין בו משום דרכי האמורי. תני ר' ליעזר בן יעקב [ויקרא יט כו] לא תנחשו ולא תעוננו אע"פ שאין נחש יש סימן. ובלבד לאחר ג' סימנים. כגון [בראשית מח ז] ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל. [שם מב לו] יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין וגו'. א"ר אלעזר הולכין אחר שמיעת בת קול. מה טעמא [ישעי' ל כא] ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו. ר' לעזר

86

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יא

 המעכב דריסה בר"ה נקרא כרמלית. אמר ר' יודן מה דאמר חייה בריה דרב באמצע. אבל מן הצד רה"ר מבטלתה. א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב. אם להוציא ממנה הליחה פטור. אר"י לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן הצד נחש בשבת אם במתעסק שלא ישכנו פטור. אם לרפואה חייב. א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן ועל לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב. א"ר זעירא ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב. הוי לית כאן פטור אלא מותר:הלכה גמתני' הזורק ד"א

87

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יד

 בשרב [דף עד עמוד ב] בשעה שמקלחין פטור. הצד צבי חיגר סומא חולה קטן פטור. ישן חייב דו קמיץ חדא ופתח חדא אמר ר' ינאי מותר להרוג את הצרעה בשבת. ותני כן חמשה נהרגין בשבת זבוב מצרי וצרעה שבנינוה. ועקרב שבהדיות ונחש שבארץ ישראל. וכלב שוטה שבכל מקום. מעשה שנפל נחש בשבת ועמד נפתי אחד והרגו. אמר רבי פגע בו כיוצא בו. ולא מן הדברים הנהרגין בשבת אינון. פתר לה בבאין להזיק. תני רבי יעקב אומר הרואה נחש ועקרב בתוך ארבע אמות ראוי היה שימות בהם אלא שרחמים של מקום מרובין. אמר רבן שמעון בד"א בזמן שלא הרגן. אבל אם

88

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ח

 בהן את הטיט ולא יכבס בהן את הכלים ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין ואין צריך לומר פניו ידיו ורגליו אחרים אמרו לא אסרו אלא מקום סירטא פניו כסירטא הם ראשי אצבעות ידיו ורגליו כסירטא הם מים שנתגלו לא יגבל בהן את העיסה רבי נחמיה אמר אפייה מותר מפני שאירס נחש כלה באור רבי סימן בשם רבי יהושע בן לוי אמר בשאינה נופלת אבל אם היתה נופלת אסור הכל מודים במים שהוחמו שאסור מה בין פת מה בין חמים כאן האור שולט וכאן אין האור שולט כאן הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק שמואל אמר מה יעשה לי רשע זה

89

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ב

 ואומר ויבא ה' ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל (ש"א =שמואל א'= ג י) ואומר קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצוונו (דברים לא יד) ואומר ותתצב אחותו מרחוק (שמות ב ד) ששרתה עליה רוח הקדש. למה היו ישראל דומים באותה שעה ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע והיה נחש נושף בה אם תכנס לפנים הרי הנחש ואם תצא לחוץ הרי הנץ כך היו ישראל דומים באותה שעה הים סוגר ושונא רודף מיד נתנו עיניהם בתפלה עליהם מפורש בקבלה יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה וגו' (שה"ש =שיר השירים= ב יד). כי קולך ערב ומראך נאוה, כי קולך ערב בתפלה

90

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פרשה א

 מדבר שהיה עם ישראל בים סוף ואי זו זו זו עבודה זרה לכך נאמר ויסע משה את ישראל מים סוף: ויצאו אל מדבר שור הוא מדבר כוב אמרו עליו על מדבר כוב שהיה שמנה מאות פרסה על שמנה מאות פרסה כלו מלא נחשים ועקרבים שנ' המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו' (דברים ח טו) וכת' משא מדבר ים (ישע' כא א) וכת' משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה שרף מעופף וגו' (שם /ישעיה/ ל ו) אין אפעה אלא עכס אמרו שעכס זה רואה צל עוף שהוא פורח באויר וכשהוא רואה העוף ומתחבר אל צלו

1234567891011121314151617181920