נחש

נחש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5124 מקורות עבור נחש. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק א

 מלמד שנתן הקב"ה שכר שלם. איזה הוא סיג שעשה אדה"ר לדבריו הלא הוא אמר ויצו יוי' אלהים על הא' לא' ומכל עץ וגו' לא רצה אדה"ר לאמר לא' לחוה כדרך שאמר לו הקב"ה אלא אמר לה מפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו וגו' באותה שעה נטל נחש הרשע עצה בלבו ואמר הואיל ואינו יכול להכחיש את אדם אלך ואכחיש את חוה. הלך וישב אצלה והרבה שיחה עמה ואמר לה אם לנגיעה אתם אומרים צוה עלינו הקב"ה לא תגעו בו הריני נוגע בו ואינו מת. אך את געי בו ואי את מתה. הלך נחש הרשע ונגע באילן

62

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק ג

 הלכה טזאין זורקין ספרים ממקום למקום, ואין נוהגין בהן דרך בזיון. הלכה יזלא יתננו על גבי מטה, ולא במרגלות המטה, ולא תחת המטה. ולא ישב אדם על גבי המטה, והספר עליה, ומעשה בר' אליעזר שישב על גבי המטה שהיה ספר עליה, ועמד כאדם שנשכו נחש. שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, לא מן השבת אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו, לא מן המקדש אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו, שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני י"י. חייב אדם לעשות ציצית נאה, ומזוזה נאה, ולכתוב לו ספר תורה נאה, בדיו נאה, בקולמוס נאה, ובלבלרין נאין, ובקלפים נאין, ועורות

63

מסכתות קטנות מסכת סופרים הוספה ב פרק ב

 ב פרק ב הלכה אאין זורקין ספרים ממקום אל מקום, ואין נוהגין בהם דרך בזיון, ולא ישב אדם על גבי מטה, וספר תורה מונח עליה, ומעשה בר' אלעזר שהיה יושב על גבי מטה שספר תורה מונח עליה, וכיון שידע בו, עמד הימנו, ודומה לו, כמי שנשכו נחש. הלכה באין זורקין אוכלין ממקום למקום, ואין נוהגים בו דרך בזיון, ואין יושבין וסומכין באוכלין, ואין אוכלין אוכלין באוכלין אלא אם כן ראויים לאכילה, ור' אלעזר אומר כל אוכל שגמרו בידי אדם מותר לכסות בו, ור' שמעון אומר כל אוכל שיש לו שומר מכסין בו, ור' אליעזר אומר כל אוכל שיש

64

מסכתות קטנות מסכת ספר תורה פרק ג

 גבי הכסא ויהא נוטלו וקורא בו כשם שקוראין בשטרות, שאין נוהגין בזיון בספרים. הלכה ילא יתננו על גבי מטה ולא במרגלות המטה ולא תחת המטה, ולא ישב אדם על גבי מטה והספר עליה. מעשה ברבי אלעזר שישב לו על גבי מטה והספר עליה, ועמד כאדם שנשכו נחש. שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, לא משבתות אני ירא אלא ממי שפקד עליו. שנאמר זה אלי ואנוהו, אנאה לו כדברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר אדבר בנאות שלו, אבא שאול אומר אדמה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום. הלכה יאאין נוהגין בזיון באוכלין. לא ישב אדם

65

מסכתות קטנות מסכת שמחות דרבי חייה פרק ד

 בפרק אחד או במסכת אחת, שנאמר והנה עלה כולו קמשונים; מתוך שאינו עוסק בה, סופו להיות מבקש ראש הפרק ואינו מוצא, ראש המסכת ואינו מוצא, שנאמר כסו פניו חרולים; מתוך שאינו עוסק בה, נמצא מטמא את הטהור ומטהר את הטמא, שנאמר וגדר אבניו נהרסה. ועליו הוא אומר, ופורץ גדר ישכנו נחש, הא למדנו, שכל מי שהוא פורץ גדרותן של חכמים, סוף פורענות לבוא עליו, רבי שמעון בן יוחאי אומר הנחש פרץ גדר מתחילה, לפיכך נעשה ספקלטור לכל פורצי גדרות. הלכה האחד רשעים ואחד צדיקים נכתבין בפני עצמן, שנאמר ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו. רבי אומר שני ספרים

66

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ו

 המעלה חייב השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה ונשבר הקנקן פטור בבקעה וחרש בהר ונשבר הקנקן חייב לדוש בקטנית ודש בתבואה פטור בתבואה ודש בקטנית חייב שהקטנית מחלקת: גמ' ניחא בהר והוליכה בבקעה. בבקעה והוליכה בהר. ר"ש בן יקים אמר בשמתה מחמת אויר ר' דוסתאי בן ינאי אמר שהכישה נחש. ר' יוחנן אמר ר"מ היא דאמר כל המשנה על דעת בעל הבית נקרא גזלן. שכר חמור והבריקה דבזק או שנעשי' אנגריא. [דף כו עמוד ב] אית תניי תני אנגריא כמיתה ואית תניי תני אומר לו הרי שלך לפניך. מאן דתני אנגריא כמיתה באותו שיכול לפשר מאן דמר אומר לו

67

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

 שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים אומרים כל הספחין אסורין. ר' שמעון בן יוחי עבד עובדא בשמיטתא חמא חד מלקט ספיחי שביעית אמר ליה ולית אסור ולאו ספיחין אינון אמרו ליה ולא את הוא שאת מתיר אמר ליה ואין חבירי חולקין עלי וקרי עלוי [קהלת י ח] ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה. ורבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה. שנייא הכא שהיא לשינון. מעתה אף משיעלה עמוד השחר. ואית [דף ז עמוד א] דבעי מימר תמן היו יכולין לקיים דברי חכמים ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים אמר לון עובדין עובדא כוותיה:

68

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ה

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ההלכה אמתני' אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק: גמ' ר' ירמיה בשם ר' אבא הבא מן הדרך אסור להתפלל ומה טעם [ישעי' נא כא] לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין רבי זריקן ר' יוחנן בשם ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי המיצר אסור להתפלל לא מיסתברא אלא מן הדין קריין לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין תני לא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך

69

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 בבל מחשבות ה'. אליהו ז"ל שאל לר' נהוריי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים בעולמו. אמר לו לצורך נבראו בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואמר מה אלו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן אלו שיש בהן צורך לכ"ש אמר ליה עוד הן יש בהן צורך זבוב לצירעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית שבלון לחזיות סממית לעקרב: פיסקא על הברקים וכו' רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסי מה אנן קיימין אם בטורדין דיו [דף סד עמוד ב] פעם אחת ביום. אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסי מן הדא.

70

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ז

 שלבה גס בשפחתה ומה היא באותן הימים ר' יהודה אומר כאשת איש לכל דבר ור' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת: גמ' אכל גריסין לגסה כמי שמת מאותו חולי. [דף מב עמוד א] פונדקאות עצמן ולא עמד כמי שלא מת מאותו חולי. אם מתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש אינו גט שלא מת מאותו החולי אם לא עמדתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש הרי זה גט שלא עמד מאותו החולי תני אף המסוכן. אמר רבי יעקב בר אחא מעשה היה בהן שבעל מת שלא עמד מאותו החולי. ועבד ושפחה נאמנין יודעין הן העדים שבשעה שנתייחדה

1234567891011121314151617181920