נאמנות

נאמנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6309 מקורות עבור נאמנות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תשובות הגאונים - הרכבי סימן רלד

 ופל' והלכו להן למדינת הים דהא לעניין מלוה בעדים על פה קאמרינן רב פפא משמא דרבא אמ' היל' המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפרעו בעדים ואם אמר לו אל תפרעני אלא בעדים צריך לפרעו בעדים ואם אמר לו פרעתיך בפני פל' ופל' והלכו להן למדינת הים נאמן או לאו נאמנות היא דמהניא בשטרא ונאמנות דרגילין למיכתב בשטרי הלואה דמהימן ליה לווה למלוה טפי מן נפשיה אבל טפי מן שהדי לא מהימן ליה. והולכך או נאפיק תברא בידא דלווה לא מהניא נאמנות דמלוה כי ההיא דאמרינן ההוא דאמ' ליה לחבריה מהימנת לי כל אימת דאמרת לא פרענא אזל פרעיה באנפי

32

תשובות הגאונים - הרכבי סימן רלה

 בידו בע"ה זהו' והוא מודה שנטל מאה אומ' לו כבר נטלת יותר ממה שבשטרך ואתה תובע ליקח ההפסד בלא ראיה שכבר אבד שטרך. או דילמא כיון שהשטר עומד בידו והוא אומ' המאה מן השיתוף נטלתים ונשאר לי נ' ההפסד עלי מהם כ"ה ונשאר לי כ"ה תהא זו מדת חסידות שבידו נאמנות ומחילת שבועה. ילמד' אדונ' מה הן מתחייבין ואם יש שם שבועה על כל הטענות היאך תהא. וכן שטר שידוע בודאי שהיה עמו שותף והוכחד השותף ואין בעל השטר מודה בכלום דינא מאי. כך ראינו כי יש בדבר הזה לחקור שני מחקרין אשר לא פורשו בשאלה זו. תחלה צריכין לראות

33

תשובות הגאונים - הרכבי סימן שלז

 ולא מיבעיא כי הא מילתא דאיכא בידא דראובן שטרא על שמעון בההוא ממנוא אילא אפילו היכא דהוציא ראובן שטר כיס על שמע' דליכא למימר האיי ממונא אחרינא הוא וכתב ליה דלית לי עלך שבועה בהדא שותפות ומהימנת כות הדא מילתא וקא מיבעיא לכון שרי להון לבית דין למיטען ולמימר הא נאמנות ספק היא ויד בעל השטר על התחתונה ולית ליה מן דינא להימוניה אילא במחול לך והכין דמהימנת או מיתרמי לך דשאקלת וטארית בהא שותפות אבל למישקל בלא שבועה לית לך בהדין שטרא ואע"ג דשמעון לא קאמ' ליה אילא אישתבע לי אבל כי הא טענתא לא קא טעין. הכין קא

34

תשובות הגאונים - הרכבי סימן תצד

 מעכשו. - התשובה. לא נצרך בשטר מתנה ושטר מכירה [לכתוב] מעכשו אלא אם כן הותנה כך. אבל אם לא היה בשניהם תנאי אינו צריך למעכשו. ומקום שצריך שיהא בו מעכשו ושכחו הסופר והרגישו בו העדים אחרי החתימה או בעת שיתנו עדותן צריך שיעידו על זה העדים ויקובל מהם: והשטר שיש בו נאמנות ואמר הנתבע כבר שלמתי מה [שכתוב] עלי בשטר זה אין בדבריו כלום. ואם טען שיש לו על זה שובר או עדים המעידים שנגבה [החוב] ינתן לו זמן שיחפש השטר [שובר] או להביא את העדים אם זה אפשר לו. ואם זה אי אפשר ישלם את המגיע ממנו. ואם רצה להחרים

35

תשובות הגאונים - הרכבי סימן תקנ

 או לא. הכין דינא אי איתפשח הא אזל ליה ובטל עיקר ובטל טפילה. ואי איתיה בעיניה וכתיבא מואצפה עימיה וקא מודו בה ראובן ושמע' בודאי לא איתכתיבא הדא מואצפה עימיה אילא למיתבר עליה ואזלינן בתר מילי דמואצפה. ואי משתכחא על ראובן ריעותא תבע ליה שמע' בכל דאית ליה ובטילא לה נאמנות דהימניה. ואילא משתכחא עליה ריעותא נאמנות דידיה בדוכתה. ולעינין ניכלא דכתיב דאישתכח על ראובן או בעדים אשתכח או במילתא ברירתא דהוה טאפי בדמי דזבינא דיניה דלא להימניה בשבועה דהורו ליה חשוד על הממון. ואי לאו בעדות עדים ולאו במילתא ברירתא אישתכח אילא שמע' הוא דקא אמ' דאישתכחית ניכלא על

36

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ב סימן יט

 ל"ב)+: הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי. קבל קטן את הגט והגדיל סומא ונתפתח שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול. פקח ונתחרש וחזר ונתפקח פתח ונסתמא וחזר ונתפתח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחלתו וסופו בדעת כשר. (שם /גיטין/ ע"ב): אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה, חמותה ובת חמותה צרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה, כתב יוכיח. האשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שתהא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואפילו במקום שאין השיירות מצויות נמי קרוב שהביא גט כשר שלא הורע כחו של קרוב יותר ממנה, וכבר

37

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ג סימן א

 ששלח לה על ידי שליח מדעתה, והוא שבגרה, ועוד דאילו קדשה אביה דקא אמרה דלא ניחא לי לאיקדושי להאי גברא ואמר בעל דאית ליה סהדי דקדישתה באנפי הני סהדי ואיהי לא איקדישה לא הוו קידושין. וכי תימא מאי שנא מכל בוגרות דקא מקדשינן בדלא שמעינן ממריהון דאיצטווין בכל מקום נשים נאמנות אי קיימא בקידושיה וחזיאן לה דקבילת שטר אירוסין וכסף קידושין וסהדין סהדי על פומיהון דגלויי מילתא היא ואפילו אשה ואפילו קרוב נאמנין. ואי נמי כתבין הני סהדי שטר אירוסין דקדשה פלוני לברתיה דפלוני כל שטר אירוסין דלא מדעת בוגרת מיכתב לא הוי אירוסין. הילכך: קטנה מקדש לה אביה ואפילו

38

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ד סימן ל

 אדם שנשא בתולה ושהה עמה כשנתים, ואחר כך תבעתו ואמרה כי אינו יכול לבעול וטענה שהיא עדיין בתולה, והוא אומר בעלתי והוצאתי דם בתולים בשעת כניסה לחופה, והיא כופרת ואומרת הביאו אלי נשים מילדות לבחון אותי ותמצאנה אותי בתולה, והוא אומר שנאתני ועיניה נתנה באחר ואינו חושש בדברי המילדות ואינן נאמנות להפסיד אותי שאשלם כתובה כי זה כמו עדות ונשים פסולות לעדות. יורנו אדוננו מה הדין בזה והיאך יפרדו, ואם דין זה מן הדינין שהיא נאמנת עליו בדבריה, כמו שאמרו דברים שבינו לבינה היא נאמנת, או אין להעמיד בדבר זה אלא בדבר שאינו יודע בודאי והיא יודעת כגון יורה כחץ

39

אור החיים דברים פרשת וילך פרק לא

 ליהושע, שנית שה' אמר אליו לא תעבור את הירדן הזה מזה הכיר כי קרבו ימי הפקידה, ולדרך זה וה' נתן טעם להם לכיוון היום ויבינו בה על הזמן המזדמן לפניו שיתיחס אליו זכרון של היום כמו שפירשנו במקום אחר:עוד נתכוין בסמיכות וה' אמר אלי למאמר לא אוכל וגו'. להודיע נאמנות עבדותו לבורא ברוך הוא, שהגם שלא יוכל עוד לצאת ולבא אם יאמר אליו ה' עבור את הירדן יהיה מתאזר ועומד ומשמש להכניסם לארץ ולא היה נמנע מצד שלא היה יכול לצאת ולבא אלא שה' אמר אליו לא תעבור וגו':(ג) ה' אלהיך הוא וגו' הוא ישמיד וגו'. הוצרך לומר

40

אלשיך משלי פרק ו

 שם כי מצות התשובה אשר היא מ"ע השב מכל עון, מקיים בו מצות עשה ועושה בו זכות וקונה לו פרקליט א', כאשר בעשותו א' מכל מצות ה', והיא תהיה עמו לשמרו כאיש מגן:(יב) אדם בליעל איש און וכו'. אחרי אומרו כי מהנמלה ילמוד העצל זריזות, ואיש און נאמנות ואהבת את רעהו כמוהו, כי יראו דרכיה שלא תשלח יד בגרגיר שנגעה רעותה עם שאין לה קצין וכו', ויתלונן על הבלתי למד זריזות כאומרו עד מתי עצל תשכב וכו' מעט שינות וכו', בא עתה להתלונן על איש און הבלתי למד נאמנות, והנה זה דרכן של פועלי און, שלא די שלא ישובו

1234567891011121314151617181920