נאמנות

נאמנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6309 מקורות עבור נאמנות. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צב

 פשעים ועוזב ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. להגיד בבקר חסדך. לכל באי העולם הבא, שהן דומין לבוקר. ואמונתך בלילות. לכל באי העולם הזה שהוא דומה ללילה, יגידו ויאמרו אמונתו וחסדו של הקב"ה שעשה עמי, והצילני מדינה של גיהנם. עלי עשור ועלי נבל. כל עדות נאמנות לישראל בעשרה, הכנור שהיה דוד מנגן בו בעשרה [נימין], עדות [המת] בעשרה, עדות ברית (מלח) [מילה] בעשרה, עדות ברכת השם בעשרה, עדות חליצה בעשרה, [עדות ברכת נשואין בעשרה], שנאמר ויקח (בועז) עשרה אנשים (רות ד ב), אמר הקב"ה איני רוצה מישראל זמר בכינור, אלא הגיון פיהם, שנאמר עלי הגיון

12

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת פקודי מאמר אלה פקודי המשכן

 שהקב"ה רצה בהם, באלו האומנים, ורצה להראות נאמנותם לפני הכל.[אות כ] אלה פקודי המשכן: בוא וראה, בשעה ההיא שנעשתה עבודת המשכן, היה סטרא אחרא הולך ומשוטט להסטין, ולא מצא עילה על אמונת האומנים, עד שהקב"ה הכניע אותו לפני משה, והוא, הס"א, עשה חשבון הנאמנות בעל כרחו, והראה נאמנות שלהם לפני הכל. וזה סוד שכתוב, אלה פקודי המשכן. והעמדנו אלה שהוא כמו שאתה אומר, גם אלה תשכחנה, שפירושו הס"א, אף אלה שבכאן הוא הס"א, וכתוב אשר פקד על פי משה. ששם, על פי משה, נתמנה ומופקד, עד שנעשה החשבון של המשכן לפני משה וישראל כולם. (ופירוש הדברים עי' להלן אות

13

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת פקודי מאמר והיה אמונת עתך

 ראיה מהכתוב, עיניך ברכות בחשבון. כי החכמה נק' עינים, וחשבון, ה"ס השפעת החכמה, וברכות, ה"ס המדרגות שמקבלת. ואומר, שהברכות שבה, מוציאה בחשבון, שה"ס הארת החכמה מן העינים.[אות נב] וע"ד אקרי אמונה וכו': וע"כ משום שבמלכות נוהג חשבון, שה"ס חכמה המקיימת הכל, ע"כ נקראת אמונה, כי אמונה היא נאמנות וקיום. ויש עוד טעמים למה שהמלכות נקראת אמונה, ובשביל הכל היא נקראת אמונה. וכבר העמדנו. ומה אם כאן בספירות ומדרגות עליונות שהמלכות מקבלת, צריך לראות אמונה, דהיינו להאירם בסוד החשבון, בסו"ה יראת ה' היא אוצרו, כנ"ל בדבור הסמוך, בדברי העולם, דהיינו בתקונים של המלכות עצמה הנקראת עולם, בסוד כלי המשכן, על

14

פירוש הסולם לזוהר - ויקרא פרשת אחרי מות מאמר תמר

 דאצילות, ופרחת פרחין ואניצת ענפין ברזא דמהימנותא, שיצאו התקונים למעלה במלכות הנקראת אמונה. וגם יהודה, היו נמשכות מחשבותיו, מז"א המתקן את המלכות. וז"ש, ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן. שאע"פ שכתוב בפרשה, וירד יהודה, שמשמע שירד ממדרגותיו, עם כל זה, ועם קדושים נאמן, שכל מחשבותיו היו נאמנות עם קדושים עליונים, דהיינו ז"א ומלכות. ושואל, הרי כתוב, ויראה יהודה ויחשבה לזונה. איך נוהג זה בז"א למעלה. ומשיב, הוא, כמה דאת אמר, כן דרך אשה מנאפת. כי בשעה שהמלכות עולה לבינה, והבינה קבלה הדינים דמלכות בתוכה, אז הקליפה, שנקראת זונה, שהיתה מקודם לכן נאחזת במלכות לבד, והט"ר היו נקיים

15

ספר הלכות גדולות סימן לט - הלכות גיטין

 הכל כשירין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי. קבל קטן והגדיל, חרש ונתפקח, סומא ונתפתח, שוטה ונשתפה, נכרי ונתגייר, פסול. פקח ונתחרש וחזר ונתפקח, פתח ונסתמא וחזר ונתפתח, שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה, כשר. זה הכלל, כל שתחילתו וסופו בדעת כשר.(שם כג ב) אף הנשים שאין נאמנות לומר מת בעלה, נאמנות להביא גיטה, חמותה צרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה, הכתב יוכיח. האשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שצריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם, (שם כד א) והני מילי כי אמר לה לא תתגרשי אלא בבית דין פלוני דשוייה שליח להולכה, אבל לא אמר לה תתגרשי

16

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ד

 וקונטה"ס כלל ד' אות ד' שהאריכו בזה ומשי' הרי"ף הנ"ל מבואר דלא אמרינן כאן חזמ"ק דהא סובר דהמכר קיים עד שעת גבי' וע"כ או משום דבספיקא דדינא לא אמרינן חזמ"ק או אפשר דהכא גרע מכל ספיקא דדינא ואפילו הסוברים דבספיקא דדינא ג"כ אמרינן חזמ"ק זהו במקום דהספיקא דדינא הוא על נאמנות הטענות כמו הך דינא דב"ב ל"ב יעו"ש וכיון דהוי ספק בנאמנות טענותיהם אף דהוה ספיקא דדינא אם נאמין אותו מ"מ שייך לומר חזמ"ק דנעמידנה הקרקע ברשותו, אבל הכא במכירת קרקע נכצ"ב באמת ברשותו דבעל קאי הואיל ואחריותו עליו והי' צריך להועיל מכירתו רק דרשב"ג סובר דמשום שלא תהא צריכה

17

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער לח

 ומה שהקשו בתוס' בקדושין שם וז"ל קשה דמאי יש לנו להאמינו טפי מעד אחד דעלמא דכיון שאין מקחו בידו ל"ש לומר מגו כדי להאמינו [ולכאורה גם על מקחו בידו שכתב רש"י ז"ל הטעם דנאמן משום דמידק דייק משום מי שפרע, ג"כ יש לשאול איך מועיל הטעם דמי שפרע ליתן לו נאמנות כבתרי, ומה שהתוס' לא הקשו זה י"ל כיון דעכ"פ יש לו נאמנות משום מגו] כתבו הרשב"א והר"ן בקדושין ליישב דכיון דאין שם אלא המוכר וכל עיקר הידיעה להעיד מסור למוכר מהימן הוא כבתרי מדין תקנת חכמים כההיא דנאמן הדיין ונאמנת חיה יעו"ש והרא"ש ריש ב"מ ג"כ הקשה קושית התוס'

18

ספר המשכון לרב האי גאון עמק השער

 עכ"ל, וכן כתב הריטב"א ב"ב דף ל"ו וז"ל ודעת הגאון שנאמן בשבועה בנקיטת חפץ וכי הוא מן הנשבעין ונוטלים, ולא נהירא מהאי טעמא דכיון דאי טעין לקוח הוא בידי הי' נאמן בהיסת אמאי לא מהימן בהיסת דהא מחמת תפיסתו ומגו שלו הוא תופס וגובה [ביאור דבריו י"ל דסובר הריטב"א דיסוד נאמנות של מגו הוא לא רק משום דטענת המגו מוכיח שאינו משקר דאי הי' רוצה לשקר הי' טוען טענה יותר בטוחה היינו לקוחה היא בידי או לא היו דברים מעולם, אלא חוץ ממה דהוי הוכחה על אמיתת טענתו, הדין מגו נותן לו כל הדינים על ממון זה כפי טענת המגו

19

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער ו

 לקמיה דרב נחמן אמר ליה אין קבלי קטלתינהו מיניה ואמינא ניהוו פקדון גבאי עד דמיתרמו לי בי תרי דתנו הילכתא ומקיים תנאיה, אמר ליה כיון דקא מודית דיהב לך פירעון מעלייא הוא זיל אייתינהו דהא אנא ורב ששת דתנינן הילכתא סיפרא וסיפרי תוספתא וכוליה גמרא.ואם היה בתנאי נאמנות למלוה שאינו ניצול הלוה אלא בעדות עדים או בדברי המלוה, וזה על שלושה דרכים. הא' אם האמינו בנאמנות סתם, הדין בזה אם יש לו עדים שפרעו והוא אומר לא פרעני עדות העדים מקובלת ודבריו בטלים, כמו שאמר (שם מ"ב א) ההוא דאמר ליה לחבריה מהימנת לי כל אימת דאמרת לא פריענא,

20

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב תוכן עניינים

 כתב שטר בעדים וקנין שהתביעה שיש לו על לוי תהיה לשמעון מחמת שיש לו תביעה עליו וכשיו חוזר ש' על ראובן - סימן קצאר' כתב לאשתו כתב מתנה בערכאות ונתגרשה ותבעה המתנה אם כתב הנעשה בערכאות מתנה - סימן קצטר' הוציא שטר שנכתב לפני כ' שנה וכתוב בו נאמנות וחצרון טוען פרעתי וכתבת השטר בלי ידיעתי ואנסו בשלטן - סימן ריה' טוען ונטעןשני מלוין בע"פ וא' קודם לחבירו או א' בע"פ וא' בשטר מי קודם - סימן אשליח שפשע ומכר לאדם אלם והפסיד - סימן זמי שהלוה לחברו ונשתנה צירוף הכסף מהו משלם - סימן יגר' נתן משכון לש'

1234567891011121314151617181920