נאמנות

נאמנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6309 מקורות עבור נאמנות. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

תורה תמימה הערות במדבר פרק טו

 מצותיו, ולבריות - הוא מדות טובות והעדר מדות מגונות. אמנם הנסיון מורה, כי שני אלה הדרכים לא יתכנו זה בלא זה, כי מי שאינו מאמין נאמן אינו יוצא גם חובות המשובחות שבאדם לאדם, כי הוא להוט רק לנפשו ולמלא תאותיו, וכן מי שהוא בעל מדות נשחתות בהכרח שגם דעותיו לשמים אינן נאמנות, מדאינו מטיב מדותיו. והנה בכל הנוגע בין אדם למקום תלוי בלב, כי שם מקום בינה ועיון, ובנוגע למדות שבין אדם לחבירו תלוי בעין, כי מפני שהעין רואה רע גם הלב חומד לעשות הרע, ועל זה אמר, אמר הקב"ה, אי יהבית לי לבך ועינך אנא ידע דאת לי, כלומר שבאופן

92

תורה תמימה הערות דברים פרק כב

 וכו' מטעם מגו, כלומר דאי בעי הוי טעין טענה מעלייתא, וכאן צ"ל דהמגו הוי דאי בעי הוי שתק כלל ואז לא הי' הבעל נאמן כלל שהיא אשתו ולסקלה על פיו, דאין דבר שבערוה פחות משנים. אך לא אדע בכלל מי הכריחם לומר בזה משום מגו ולא בסתם שנתנה התורה זכות נאמנות זו לאב בבתו, וכמו דקיי"ל בקדושין ע"ד א' שנאמן אדם לומר על בנו שהוא בן גרושה וב"ח, וצ"ע. - ודע דבגמ' כאן אמרו דאין מוכרח קרא להורות דין זה, דידעינן אותו מסברא חיצונית, הוא אסרה והוא שרי לה, ועיקר הדרשה אצטריך לדרשה הקודמת, ובכ"ז העתקנוה, כיון דעכ"פ אפשר ללמוד זה

93

תורה תמימה הערות דברים פרק כז

 משמחת, כפי דמשמע לכאורה, אלא דבאמת גם בזה"ז מצוה לאכול בשר משום דמטבע הבשר שמרחבת הלב ומשמחת הנפש, רק בכ"ז מפני שהבשר אינו בשר קודש וגם אינה נאכלת בירושלים אינה דיה לבדה לרומם שמחת הנפש למדרגות השלמות, אלא צריך עוד פעולה לזה והיינו יין המשמח לבב אנוש, יעו"ש שהבאנו ראיות נאמנות לזה:ה) דכתיב ביהושע (ד') ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ושוב כתיב שם ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו', והיינו לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קפלום והביאום לגלגל וקבעום שם. ועיין בתוס' כאן בשם הירושלמי גרסות אחרות בענין זה:ו) המפרשים פרשו בטעם הדבר

94

תורת משה שמות מגילת אסתר

 על הקינים ולא להיות משנה למלך פרס - ורצוי לרוב אחיו דתמן תנינן (שם פ"ה מ"ב) אין עושין שררה על הציבור פחות משנים חוץ מבן אחי' שעל חולי מעיים ואלעזר שעל הפרוכת שאותם קבלו רוב הציבור עליהם עיי"ש, ולכאורה קשה טובא שהרי בפרק קמא דבבא בתרא (ח' ע"ב) אמרי' דלא מטעם נאמנות הוא דאפי' ב' אחים כשרים, אלא גזה"כ הוא דכתיב והם יקחו את הזהב וא"כ מה מועיל שקבלו רוב הציבור עליהם, ולזה נתכוון התיו"ט במס' שקלים עיי"שרד ונלפע"ד ליישב דווקא מי שנתמנה על הציבור ע"י ב"ד או מלך או שבעה טובי העיר בלא רצון כל הציבור, אעפ"י דדינא הכי

95

תורת משה במדבר - הערות הפטרת חוקת

 תורת משה במדבר - הערות הפטרת חוקתרעז הבועל.רעח ישוב זה כתב מרן במקומות רבים בשו"ת ובחי', וחלק מהם צויין במלואים לקובץ תשובות סי' ס"א.רעט צ"ע דהיכן מצינו שגלעד הי' כהן (שצריכה נאמנות להנשא לו). ועיין רש"י סוכה כ"ז ע"ב ד"ה שלא, דלא ידע שם שבטו של יפתח, ובהגהות הגר"צ חיות שם הביא מילקוט שופטים רמז מ"ב דמפורש דיפתח מיושבי גלעד משבט מנשה, וכ"כ מדנפשי' בהגהות הגריעב"ץ שם.

96

תיבת גמא פרשת תולדות

 להר"מ ז"ל מומר לדבר אחד צריך לבדוק לו סכין, יצחק לא חשד אותו בגזל כ"א לזרוזי נפשיה, גם י"ל להר"מ ז"ל מומר הרבה פעמים מצריך לבדוק סכין מדרבנן. ורבקה ידעה שעשיו חשוד על הגזל, כמ"ש לצוד ציד להביא כפירש"י ז"ל, גם חשוד על עכו"ם, מומר לעכו"ם לכל התורה אין לו נאמנות על השחיטה, גם להכעיס, לא היה בכלל וזבחת מי שמאמין בזביחה, א"כ יאכיל אביך נבילות, ע"כ שמע לאשר אנ"י מצוה אותך, דטעמא מאי כבוד אב קודם לכיבוד אם שהיא מחויבת בכבודו, אבל כולנו בכבוד המקום חייבין אני ה', עיין יו"ד סימן ר"מ כאמור.ב) שא [נא כליך תליך ו]

97

חידושי מהרי"ח מסכת יבמות פרק יג

 דינא לא נ"מ אם נוקמא מתניתין דכופין לחלוץ או לייבם ובאמת הלא הרמב"ם והטור פסקו לדינא שכופין או לחלוץ או לייבם. רק שקשה אעפ"כ למה לא הביא הדין מאי דנפקי מדרב אשי כמו שכתב הטור כמו שמביא הרב תוי"ט. ואני אומר דלהרמב"ם אין צריך להביא זה דאם להוכיח שיש לבעל נאמנות ג"כ שאמר שבעל אחר הגט ולא סגי בחליצה כפי דבריה שאומרת שלא בעל. זה כתב הרמב"ם ברישא בפ' ב' מה' יבום וחליצה וז"ל ואם עדיין לא גירש כופין אותו שיבעול או יחלוץ ויוציא בגט עכ"ל. וביאר ה"ה דמה שצריך גט וחליצה משום שחוששין לדברי שניהם לדברי האשה שאמרה לא

98

חידושי מהרי"ח מסכת כתובות פרק ט

 שהבעל יטעון שפרע להבאים ברשותה אבל אם יטעון שפרע להאשה אזי ממ"נ אם תאמר שלא נפרעה הא המנה ונוטלין בלא שבועה ואם תאמר שאמת הוא שנפרעה אזי מהימנה במגו כמו שהיא בפנים:שם תוי"ט ד"ה ואת יורשיה כו' ותימה כו' עכ"ל. ונראה דדעת רש"י והר"ב הוא דשאני היכא שאין נאמנות בשטרא כמו בריש פרק דלקמן ולכן אם מתה אינה יורש' אבל כאן שיש נאמנות בשטרא כנגדו יכולה להוריש דהרי בשבועות פ"ז משנה ז' כתב הר"ב אם דן דיין א' וכו' וכאן אפילו לכתחילה ועיין בטור אבן העזר סימן צ"ו בתשובת הריב"ש והרשב"א דעתם ג"כ כן ואף שיש להתעקש שם מעט

99

מלאכת שלמה מסכת בבא מציעא פרק ט

 דילן בפ' המקבל עלה דמתני' דתנן התם אם יש עדים שתבעו בזמנו ה"ז נשבע ונוטל דלאו למימרא דלעולם נשבע ונוטל אלא אם יש עדים שתבעו כל זמנו דליכא למיחש דפרעי' בתר הכי כלומר בזמנו דלאחר שתבעו נשבע ונוטל כנגד אותו יום של תביעה ומדברי רש"י ז"ל נראה שם דאין לו נאמנות בכך אלא יום אחד אחר זמנו אבל אחרים פירשו שלעולם יש לו נאמנות יום אחד אחר שתבעו שאם תבעו בזמנו נשבע למחרתו ונוטל וכן אם תבעו למחרתו נשבע מחרת אותו יום ונוטל וכן לעולם וטעמא דמילתא דכל שהוא מתמיד בתביעתו מידק דייק אבל בשנתרשל בדבר איכא למימר דפועל טרוד

100

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ב

 בדעת פי' כגון חרש ושוטה ולא קתני תחלתו וסופו בכשרות ואי סומא נמי דוקא חזר ונתפתח בעינן ה"ל למיתני בכשרות דהא סומא בר דעת הוא לעולם ולא שייך למיתלי טעמא בדעת אלא בפסול אלא ודאי דלא בעינן תחילה וסוף אלא בתחילה לחודיה סגי גבי סומא:משנה זנאמנות להביא את גיטה. בר"פ התקבל וצ"ע שם בדבור רש"י ז"ל שכתב שם ופירש שהן חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה כאילו ליתנהו בגרסת המשנה וגם פה קשה אמאי איצטריך ליה לתנא למיתנינהו ושמא לאשמועינן דלהבאת גט אפילו אם היתה יבמתה אחותה ג"כ אע"ג דפסולה לומר מת בעלה כשרה להביא את גיטה

1234567891011121314151617181920