מתניתין

מתניתין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12190 מקורות עבור מתניתין. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 שביעיות להיות יפות ועוקרות (קינוניות) [קטניות] להיות רעות, לא תקיפו (כתוב למעלה ברמז תקס"ב וכתוב ברמז תרכ"ז) לא תקיפו, תנו רבנן פאת ראשו סוף ראשו זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ופדחתו, תני תנא קמיה דרב חסדא לא תקיפו אחד המקיף ואחד הניקף לוקה, אלא מעתה דאכיל תמרי בארבלא לקי, תתרגם מתניתין כרבי יהודה דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו, רבא אמר במקיף לעצמו ודברי הכל, רב אשי אמר במסייע ודברי הכל, ולא תשחית את פאת זקנך פאת זקנו סוף זקנו ואיזהו סוף זקנו שבולת של זקנו, וחייב על הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטן, רבי אליעזר אומר אם

62

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 חסר. אמר רב הונא נזיר שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב. איתיביה אביי לרב יוסף כהן שהיה מת מונח על כתפו והושיטו לו מת אחר ונגע בו יכול יהא חייב, ת"ל לא יחלל מי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד. א"ל ותיקשי לך מתניתין היה מטמא למתים [כל היום] וא"ל אל תטמא [אל תטמא] חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא מיטמא וקאים, לא קשיא כאן בחבורין כאן שלא בחבורין, וטומאה בחבורין דאורייתא, והא א"ר ינאי לא אמרו טומאה בחבורין אלא לענין תרומה וקדשים אבל לנזיר ועושה פסח לא, ואי אמרת דאורייתא מאי

63

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהר

 לארץ אמר ליה שביעית אפקעתא דמלכא הוא. אלא מעתה [שביעית] לא תעלה לו מן הגירוע אלמה תנן נותן לו סלע ופונדיון לשנה א"ל שאני התם דחזיא למשטחא בה פירי. אמר רבא קרא ומתניתין מסייע לריש לקיש קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי, קרא דכתיב כי מספר תבואות הוא מוכר לך, מתניתין דתנן בכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל ולא תונו איש את עמיתו, כתיב מות וחיים ביד לשון תרגם עקילס מיצטרא ומכירין מות מכאן וחיים מכאן, היתה לפניו גחלת ונפח בה בערה רקק בה כבתה. אמר רבי חייא בר אבא היתה לפניו כלכלה של תאנים אכלה עד שלא

64

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 בהמה ואם בהמה:[רמז תרעז] לא יחליפנו [כז, י], תנן התם הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים, הא גופא קשיא אמרת הכל ממירין לכתחלה כו' לא שאדם רשאי להמיר אלמא דיעבד ותסברא הכל ממירין לכתחלה, אדקשיא לך מתניתין תיקשי לך קרא דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אותו, אלא אמר רב יהודה הכי קאמר הכל מתפיסין בתמורה אחד אנשים ואחד נשים ולא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים, ולא ימיר אותו (כתוב למעלה ברמז תנ"ט), ורבי יהודה בעלי חוברין לסמיכה ליה ליה, מאי טעמא דהא לא

65

ילקוט שמעוני תורה פרשת במדבר

 ולא מן השוערין וכו', לא לכ"ע באזהרה קאי, מר סבר מסייע גזרו ביה רבנן ומר סבר לא גזרו ביה רבנן, תנן התם בשלשה מקומות הכהנים שומרים [בבית המקדש] בית אבטינס, ובית הניצוץ, ובית המוקד, מנא ה"מ אמר אביי דא"ק והחונים לפני המשכן וגו', אמרי אין שימור בעלמא אשכחן דבעי, מיהו מתניתין דקתני בשלשה מקומות הכהנים שומרים ואלו כהנים ולוים בהדי הדדי כתיבי אמרי [ה"ק] והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרים משמרת הקדש אהרן בחד מקום ובניו בשני מקומות, ממאי מדכתיב והחונים וכתיב שומרים חונים לחוד ושומרים לחוד, ואימא כולהו בחד מקום לחודיה, לא ס"ד

66

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 והיא נטמאה, קינוי נמי איתקש לטומאה דכתיב וקנא את אשתו והיא נטמאה הא מיעט רחמנא בה, ומה ראית, מסתברא סתירה עדיפא שכן אוסרתה כטומאה, אדרבה קינוי עדיף שכן עיקר גרם לה, אי לאו סתירה קינוי מי איכא, ואי לאו קינוי סתירה מאי אהני, אפילו הכי סתירה עדיפא דאתחלתא דטומאה היא, מתניתין דלא כי האי תנא [דתניא] רבי יוסי בר רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר מקנא לה על פי עצמו, השיבו חכמים לדברי רבי יוסי בר רבי יהודה אין לדבר סוף, מאי טעמא דרבי יוסי בר' יהודה אמר קרא בה [בה] ולא בסתירה, ואימא בה ולא בקינוי, קינוי איתקש לטומאה

67

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך

 הואיל ונאמרו דברות בתורה סתם ופרט באחת מהן שהנשיאים קודמין [אף פורטני בכל דברות שבתורה שיהיו הנשיאים קודמין], אלא מה ת"ל וידבר משה אל ראשי המטות, בא הכתוב ללמדך שאין התרת נדרים אלא במומחין, ותקעתם תרועה (כתוב ברמז תרמ"ו), אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה, מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר לא יפחות משבע ולא יוסיף על שש עשרה, במאי קא מיפלגי ר' יהודה סבר תקיעה תרועה תקיעה אחת היא, ורבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד, מאי טעמא דר' יהודה דכתיב ותקעתם תרועה וכתיב תרועה יתקעו שמע מינה תקיעה תרועה אחת היא, ורבנן

68

ילקוט שמעוני תורה פרשת שלח

 כנגד כל המצות, תניא אידך וראיתם וזכרתם ועשיתם ראיה מביאה לידי זכירה וזכירה מביאה לידי מעשה, ור"ש בן יוחאי אומר כל הזהיר במצות ציצית זוכה להקביל פני שכינה, כתיב הכא וראיתם וכתיב התם את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, התכלת אינה מעכבת את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת לימא מתניתין דלא כרבי דתניא וראיתם אותו מלמד שמעכבין זה את זה דברי רבי, וחכמים אומרים אין מעכבין, מאי טעמא דרבי דכתיב הכנף מין כנף וכתיב פתיל תכלת ואמר רחמנא וראיתם אותו עד דאיכא תרוייהו בחד, ורבנן וראיתם אותו האי לחודיה והאי לחודיה, לימא דלא כרבי, אמר רב יהודה אמר רב

69

ילקוט שמעוני תורה פרשת בלק

 שתי רשעיות אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים ומה שמו לבן הארמי שמו. כתיב בן בעור וכתיב בנו בעור אמר רבי יוחנן אביו בנו הוא לו בנביאות, בלעם דואג ואחיתופל וגחזי ארבע הדיוטות שאין להן חלק לעוה"ב, בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי הא שאר עממים אתו לעלמא דאתי, מתניתין מני רבי יהושע היא דתניא ר' אליעזר אומר ישובו רשעים לשאולה אלו פושעי ישראל, כל גוים שכחי אלהים אלו עובדי אלילים, א"ל רבי יהושע וכי נאמר ככל גוים והלא לא נאמר אלא כל גוים, אלא ישובו רשעים לשאולה מאן נינהו כל גוים שכחי אלהים, ואף אותו רשע נתן סימן

70

ילקוט שמעוני תורה פרשת פינחס

 באחד לחדש הוקם המשכן, ותני עלה ביום שהוקם המשכן בו ביום נתרמה תרומה, רבי טבי ורבי יאשיה בשם רבי כהנא נאמר כאן חדש ונאמר להלן חדש מה להלן אין מונין אלא מניסן אף כאן אין מונין אלא מניסן, אמר רבי יונה שבק רבי טבי רישא ואמר סיפא דלא כי הא מתניתין דתניא זאת עולת חדש בחדשו יכול יהא תורם בכל חדש וחדש, ת"ל לחדשי השנה בחדש אחד יהא תורם כל חדשי שנה, יכול יהא תורם באיזה (רגל) [חדש] שירצה, נאמר כאן חדשי ונאמר להלן חדשי מה חדשי האמור (כאן) [להלן] אין מונין אלא מניסן אף חדשי האמור (להלן) [כאן] אין

1234567891011121314151617181920