מתניתין

מתניתין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12190 מקורות עבור מתניתין. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת חקת

 עול מיד נופלות. אמר לו קח את שלך ותן לנו הממון שלנו שכבר נפסלה הימנו הלך אותו הכנעני וחנק את עצמו מחמת צער לכך נאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה. מתרומת הלשכה. אליך. שתהא גזבר לדבר. פרה. רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים וכו' מתניתין. אמר אדומה תמימה לאדומות מפני ששתי שערות פוסלות בה. כדתנן היו בה שתי [דף קכ עמוד ב] שערות לבנות או שחורות בתוך גומה אחת פסולה וכו' מתני'. אשר אין בה מום. בה מום פוסל. ואין מום פוסל בעגלה ערופה. אשר לא עלה עליה על. חסר וא"ו על כתיב מיכן

52

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 שניהם. אבל לא קפדי אהדדי רצה מזה אוכל רצה מזה אוכל. מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו:[מתני'] האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל, ואע"ג דרגיל בטלה. שחט טלה יאכל, ואע"ג דרגיל בגדי. שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון. אמר אביי מתניתין במלך ומלכה שדעתן קלה. אבל שאר ישראל לא יאכל לא מן הראשון ולא מן השני, דתניא אין נימנין על שני פסחים כאחד: שכח העבד מה אמר לו רבו, ולא ידע או גדי או טלה ישחוט גדי וטלה ויאמר אם גדי אמר לי רבי יהא גדי שלו וטלה שלי, ואם טלה

53

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 ביום, א"ר יוסף אפילו בשבת, ודוקא תענית חלום הוא דשרי בשבת, אבל תענית בעלמא לא, ואפילו על תענית חלום חוזרין וגובין מהן דין תענוג, ובעי למיתב תענית לתעניתיה:ירושלמי ר' אחא ור' אבהו בשם ר' יוסי בר' חנינא אמרו אסור להתענות עד שש שעות בשבת, א"ר יוסי בר אבין מתניתין היא, דתנן בתענית קודם חצות לא ישלימו בו, ואם התחילו בו אין מפסיקין בו, ההיא לדברי תורה, דבדורות הראשונים כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו שתורתן היא אומנותן, אבל כגון אנו מפסיקין בין לק"ש ובין לתפלה:מתני' לא יצא החייט במחטו סמוך לחשכה שמא ישכח ויצא, ולא הלבלר בקולמוסו. תני

54

ילקוט שמעוני תורה פרשת וארא

 בחזזית מצרית כאן בחזזית דעלמא אלא גרב אגרב קשיא. גרב אגרב לא קשיא הא בלח הא ביבש, לח מיתסי יבש לא מיתסי. והכתיב יככה ה' בשחין מצרים וגו' ובגרב ובחרס מדכתיב ובחרס הוי גרב לח וקאמר אשר לא תוכל להרפא, אלא תלתא גווני הוו דקרא יבש בין מבפנים בין מבחוץ [מתניתין לח מבחוץ ומבפנים] דמצרים לח מבחוץ ויבש מבפנים דאמר ר' יהושע בן לוי שחין שהביא הקב"ה וכו' ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין כל מכה ומכה היו מוסיפין הניחו ידיהם לחיקם והוציאום מצורעת כשלג ולא נתרפאו עד יום מותן. וכן כל מכה ומכה היו מוסיפין עד יום

55

ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו

 חמשים [י"ח, כ"א] י"ב אלף. שרי עשרות [י"ח, י"א] ס' אלף. נמצאו כל דייני ישראל ז' רבוא וח' אלפים ושש מאות. דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה. דאמר קרא ושפטו את העם בכל עת [י"ח, כ"ב] וכתיב והיה ביום הנחילו את בניו. הא כיצד יום לתחלת דין לילה לגמר דין. מתניתין דלא כר"א דתניא היה ר"א אומר וכו'. ור"א האי ושפטו מאי דריש ביה לאתויי יום המעונן. ור"מ האי ביום הנחילו מאי עביד ליה מבעיא ליה ביום מפילין נחלות ואין מפילין נחלות בלילה וכו'. ושפטו את העם בכל עת [י"ח, כ"ב] רבי יהושע אומר בני אדם שהן בטלין ממלאכתם יהיו

56

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 טעמא דרבנן השור יסקל וגם בעליו יומת [כ"א, כ"ט] כמיתת הבעלים כך מיתת השור מה בעלים בפניהם אף שור בפניו. ורבי יעקב סבר בשלמא בעלים בני טענתא נינהו. אלא שור בר טענה הוא. נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם פטור הא נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב. מתניתין דלא כרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור, מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת [כ"א, כ"ט] כמיתת הבעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמתכוין ליה אף שור נמי אמר קרא וארב לו עד שיתכוין ליה:השור

57

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תשא

 ערביה. ורבי יוסי הגלילי לא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא פטר. ורבנן איידי דהא קדושת דמים והא קדושת הגוף פסק להו והדר עריב להו. אין פודין לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטרפה ולא בכלאים ולא בכוי. רבי אליעזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה ואוסר בכוי מפני שהוא ספק. מתניתין מני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר נאמר כאן שה ונאמר להלן שה מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו. אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים ובן שנה. תפדה תפדה ריבה. אי תפדה תפדה ריבה אפילו

58

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 אלא אצטריך ס"ד אמינא הואיל וכתיב והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח והרים מה הגשה בקרן מערבית דרומית אף קמיצה נמי בקרן מערבית דרומית קא משמע לן:[רמז תמט] לא יצק ולא בלל ולא פתת ולא מלח לא הניף ולא הגיש או שפתתן פתים מרובות ולא משחן כשרה, מתניתין דלא כרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה שנאמר המקריב את דם השלמים וגו' לו תהיה שוק הימין למנה מודה בעבודה יש לו חלק בכהונה אינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה, ואין לי אלא זו בלבד מנין לרבות את היציקות והבלילות והפתיתות

59

ילקוט שמעוני תורה פרשת צו

 סליק רב דימי אשכחיה לרבי ירמיה דיתיב ואמר משמיה דרבי יהושע בן לוי מנין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קרבין אלא ביום תלמוד לומר לנסכיכם ולשלמיכם מקיש נסכים לשלמים מה שלמים ביום אף נסכים ביום, אמר מאן יהיב גברא וכתיב אגרתא, שלח ליה לרב יוסף דלא תסמי מנחת נסכים מהך מתניתין דלא קשיא כאן בנסכים הבאים עם הזבח כאן בנסכים הבאים בפני עצמן, ואי משכח גברא כתב אגרתא והאמר רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כותבי ספרים כשורפי תורה והלומד מהם אין לו קבול שכר, דדרש ר' יהודה בר נחמן מתורגמניה דר"ש בן לקיש כתוב א'

60

ילקוט שמעוני תורה פרשת מצורע

 מקום כינוס שער ונראה אף כל מקום כינוס שער ונראה, מאי רבי רבי שער הרגלים, ומאי מיעט מיעט דבית השחי ודכולי גופיה, והלכה מגלח כל גופו, דתניא בא לו לטהר את המצורע מעביר תער על כל בשרו שנאמר וביום השביעי יגלח שתהא תגלחת שניה כתגלחת ראשונה, רב אשי אמר הא מתניתין רבי שמעון היא דדריש כללי ופרטי ומגלח, כדלעיל, מני רבי עקיבא היא דדריש רבויי ומעוטי דתניא את כל שערו רבה, את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו מיעט, ואת כל שערו יגלח חזר ורבה מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט שבתוך החוטם, בשביעי יכול בין ביום בין

1234567891011121314151617181920