מתניתין

מתניתין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12190 מקורות עבור מתניתין. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ג

 בקמח יאות. מתני' פליגא על רבנין דתמן דתני ר' שמעון ב"ג אומר מגלגלין ביצים על גב גג של סיד רותח. ואין מגלגלין ביצים על גבי עפר רותח. מה עבדין לה רבנן דתמן. פתרין לה חלוקין על רשב"ג. על דעתין דרבנן דתמן מעשה שעשו אנשי טבריא. ועל דעתין דרבנן דהכא סלקת מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריא: מעשה שעשו אנשי טבריא כו'. בראשונה היו סותמין את הקמין מע"ש ונכנסים ורוחצין בשבת נחשדו להיות ממלין אותו עצים מערב שבת והיא דליקה והולכת בשבת. ואסרו להן רחיצה והתירו להן זיעה. נחשדו להיות נכנסין ורוחצין ואמרו מזיעין היינו ואסרו להן רחיצה וזיעה. היו שם שתי

32

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ו

 אגוד מלבניקי מן המוכן הוא. ר' יונה טלקיה דחליטרה ויקר אוף ציבחר הוה סדרה יקיר. ר' אלעזר מסלק ליה. ר' ירמיה בעי קומי ר' זעירא מהו להחליף. א"ל שרי. אפילו כן אמר ליה פוק חמי חד סיב וסמך עלוי. נפק ואשכח לר' בא בר ממל ושאל ליה ושרא. א"ר יוסי מתניתין אמרה שהוא מין מלבוש. דתנינן או בשל שמאל בימין חליצתה כשירה. הדא דתימר לאורך אבל לרוחב צריך שיהא חופה את רוב הרגל: ולא ביחיד. א"ר אבא מפני החשד שלא יאמרו איש פלוני נפסק סנדלו ותלאו בית שיחיו: בזמן שאין ברגלו מכה. הא יש ברגלו מכה הוא נותן. על איזה

33

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 דבעי מימר מהו גדול מיכן שיש למטה ממנו. אנן תנינן כל השוכח עיקר שבת. תניי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת. רבי לעזר כמתניתין. רבי יוחנן כהדא דתני דבית רבי. הא רבי ליעזר אמר כל השוכח עיקר שבת הא אם אינו יודע כל עיקר פטור. מן מה דרב תני מתניתין ופתר לה אי זהו שאינו יודע עיקר שבת קטן שנשבה בין העכו"ם. הדא אמרה הוא הדא הוא הדא. הא אמר ר' יוחנן כל שאינו יודע עיקר שבת. הא אינו יודע ושכח חייב. מן מה דמר רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא כל הדא הילכתא כרבי ליעזר.

34

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ט

 ומשמשיה כנידה ניחא. ומאן דאמר עכו"ם כנדה ומשמשיה כשרץ כל עצמו אין כתיב נידה אלא במשמשין. [ישעי' ל כב] וטמאתם את ציפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך. תיפתר בחקוקים על גופה. רבי יעקב דכפר חנן אמר תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו כענין שנאמר [שופטים ח כז] ויעש אותו גדעון לאפוד. מתניתין כמאן דאמר עכו"ם כנידה ומשמשיה כנדה. ותנינן אבניו ועציו ואפרו מטמאין כשרץ. [דף נח עמוד א] תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך בנאו. והא תנינן ג' בתים הן. תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך חידשו. דאמר רבי זעירא רב הונה בשם רב המשתחוה לבית אסרו. רבי זעירא ר' אבהו בשם רבי

35

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק י

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יהלכה אמתני' המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב עליו בכל שהוא וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו: גמ' ר' ירמיה אמר ר' יוסי בי רבי חנינה בעי מתניתין דר"י דר' יהודה אמר אומן באומנתו חייב. אתא רבי יודה בר פזי בשם רבי יוסי בי רבי חנינא דר' יהודה היא. א"ר יוסי ברבי חנינה לא אתיה אלא לדוגמא שכבר נתפייס הלוקח. אבל לזרע ולרפואה אפי' כל שהוא חייב. הצניעו זה והוציאו זה פטור. ר"ש בן אלעזר מחייב. מה אנן קיימין אם בשהוציאוהו מדעת השני דברי

36

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יב

 אף להחזיר. רבי חנניה בשם רבי יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אמר את שלא יחזיר אף הוא אינו פותח. ולא יפתח אף הוא ממעט בשמחת י"ט. א"ר אחא מחזיר בלבד שלא יחזיר כל צרכו. א"ר יוסי בר בון כשאין שם פתח אבל אם יש שם פתח משתמש כנגד הפתח. מתניתין דר"ש דתני הגורד הקודח הקוצץ כל שהוא בשבת חייב. ר"ש אומר הגורד עד שיגור כל צורכו. הקודח עד שיקדח כל צורכו. הקוצץ עד שיקצץ כל צורכו. העובד את העור עד שיעבד כל צורכו. [דף סט עמוד א] וא"ר יעקב בר אחא לא אתיא אלא כר"ש דר"ש לא עבד מקצת

37

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יד

 כבשרן עור האדם ועור חזיר של יישוב. רבי יוסה אומר אף עור חזיר של בר. ר' יוחנן אמר לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. אבל ללקות עור הוא ואין לוקים עליו משום נבילה. רשב"ל אמר משנה תמימה שנה רבי בין לאסור בין ללקות בין לטומאה. מתניתא מסייעא לדין ומתני' מסייעא לדין. מתניתין מסייעא לר' יוחנן שמונה שרצים יש להן עורות א"ר יוחנן בן נורי לפיכך אומר אני שמונה שרצים יש להן עורות. מתניתא מסייע לרשב"ל החובל בשרצים את שיש להן עורות חייב. ואת שאין להן עורות פטור. ר' יוחנן בן נורי אומר לפיכך אומר אני כל השרצים יש להן עורות. ר'

38

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יז

 ומטלטלין אותה בשבת. ר' יוסי רבי אילא בשם ר' אלעזר. רבי יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר קודם להתרת כלים שנו. תמן תנינן קלוסטרא ר' יהושע אומר שומטה מפתח זו ותולה בחבירו בשבת. רבי טרפון אומר הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר. דבי רבי ינאי אמרי בחצר שלא עיריבה היא מתניתין. אם בחצר שלא עיריבה הדא היא דתנינן הרי היא ככל הכלים ומיטלטת בחצר. ר' יוסה בשם ר' ירמיה רבי חנניה מטי בה בשם ר' אלעזר קודם להתרת כלים שנו. אי קודם להתרת כלים שנו הדא הוא דתנינן הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר. כג' כלים המיטלטלין בחצר. ואלו הן

39

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יט

 ביכורין ביכורין אלא על ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה. התיבון והתני לולב ומכשיריו דוחין את השבת. א"ר יונה להביאו מראש הדקל. והתני שופר ומכשיריו דוחין את השבת להביאו מחוץ לתחום. ותני כן אין מגרדין ולא מגרדין ולא מפרכין. תני בשם ר"א לולב ומכשיריו דוחין את השבת. א"ר יונה סלקה מתניתין. תני מעשה היה והורה רבי כר"א. א"ר יוחנן חבורה היתה מקשה מה ראה ר' להניח דברי חכמים ולעשות כר"א. א"ר הושעיא שאלנו את רבי יהודה הגוזר ואמר לנו במבוי שאינו מפולש כהדא תנינן אסור לטלטל מתוכו לבתים ומבתים לתוכו. א"ר אבהו קיימתיה בתינוק ובאיזמל ששבתו במבוי. ואינו אסור לטלטלו

40

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק כ

 ביתיה על מאן דרויח עליה. תני רבי חייה הדין דין לעני. והתני מודין חכמים לר"מ בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת. מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים בשבת מותר ואין צריך לומר ביום טוב. הדא אמרה מכבש עשו אותו כקרקע. א"ר יוסי [דף צב עמוד א] מתניתין אמרה כן של כובסין לא יגע בו:הדרן עלך פרק תולין

1234567891011121314151617181920