מתניתין

מתניתין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12190 מקורות עבור מתניתין. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת וירא מאמר והנה שלשה אנשים

 תליסר אינון, ברזא דשמא (דף ק' ע"ב) קדישא, וגו רזא דאין סוף, הוי"ה אקרי.[אות סה] כד אתחבר זהר תתאה אדנ"י, בזהר עלאה הוי"ה, אתעביד שמא סתים, דביה ידעי נביאי קשוט, ומסתכלאן לגו זהרא עלאה, ודא יאקדונקי. חיזו טמירין, דכתיב כעין החשמל מתוך האש.[אות סו] מתניתין עלאין רמאין טבין דימינא. תשע נקודין דאורייתא, נפקין ומתפלגין באתוון, ואתוון בהו נטלין מטלנוי דקיקין ברזי. פלטין אלין תשע, שליטין אינון אתוון אתוון, מנייהו אתפשטו, אשתארו נקודין לאענאה לון. לא נטלין, בר כד אינון נפקין.[אות סז] אלין אינון ברזא דאין סוף, כלהו אתוון מטללן ברזא דאין סוף. כמה דאינון נטלין לון, הכי

132

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת חיי שרה מאמר עדן מנטף על הגן

 זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת חיי שרה מאמר עדן מנטף על הגן[אות קמ] (מדרש הנעלם) (דף קכ"ד ע"ב) ואברהם זקן בא בימים וגו'. מתניתין. אמר רבי אלעזר, על כל פנים כך הוא, דהאי מתניתין שפיר, דאתעביד נשמתא, ההוא דכתיב ביה, והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו, כדאמור בההיא מתניתא קמייתא.[אות קמא] אמר ליה רבי אבא, לימא לן מר, מההיא מתניתין, אמר ליה, הכי אתפרש, בתלת עשר מכילן דרחמי, בפרשתא דיליה, אבל הכא אית לן למימר. פתח ואמר, אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו'. אמר רבי אלעזר, מאי היא, דאנן קרינן הכא, בשיר השירים, לישנא

133

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת חיי שרה מאמר ענייני תחית המתים

 יהודה אלמלא לא אתינא, אלא בדיל רזא דא דיי. אמרו ליה, זכאה חולקך לעלמא דאתי דכל רז לא אניס לך. אמרו ליה אתינא (דף ק"ל ע"א) קמיה דמר, למנדע רזא דהאי פסוקא, ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה.[אות קצז] אמר, פירושא דהאי פסוקא, כמה דגלו חברנא, מארי מתניתין, דכד נשמתא ייתי בההוא גופא קדישא דילה, הא מילייא הוו, על חייביא, דיקומון ויכשרון עובדין, ויתן להו מזיוא יקרא דיליה, דינדעון, ויתובון, ויזכון זכותא שלימתא.[אות קצח] וכד חמא שלמה דא הוה סגי ואמר ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו, שיבאו ויחיו, ממקום קדוש. ותנינן, א"ר אבא א"ר יוחנן,

134

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת תולדות מאמר סעודת הצדיקים לעתיד לבא

 באותו זמן. בן אברהם, היא הנשמה הזוכה לכך, ולהיות שלימה במעלתה. אברהם הוליד את יצחק, הנשמה מולידה השמחה והשחוק הזה בעולם.[אות מא] א"ר יהודה לרבי חייא, הא דתנינן דעתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים לעתיד לבא, מאי היא. אמר ליה, עד לא אזלית קמי אינון מלאכין קדישין, מארי מתניתין, הכי שמיע לי, כיון דשמעית הא דאמר רבי אלעזר, אתישבא בלבאי, דא"ר אלעזר, סעודת הצדיקים לעתיד לבא, כהאי דכתיב ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. ודא הוא דתנן ניזונין. ואמר רבי (דף קל"ה ע"ב) אלעזר באתר חד תנינן נהנין, ובאתר אחרא תנינן ניזונין, מאי בין האי להאי. אלא הכי אמר אבוי, הצדיקים

135

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת תולדות מאמר קיבוץ גליות ותחית המתים

 זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת תולדות מאמר קיבוץ גליות ותחית המתים[אות סד] מתניתין, תנן ארבע רוחות העולם מנשבן, ועתיד קב"ה להתעורר רוח אחד, לקיים הגוף, שיהא כלול מד' רוחות, הה"ד מארבע רוחות באי הרוח, בארבע לא כתיב, אלא מארבע רוחות העולם, שיהא כלול מארבעתם. ותאנא, אותו הרוח, הוא רוח המוליד, הוא הרוח האוכל ושותה ואין בין העולם הזה לימות המשיח, אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואין בין עולם הזה, לתחיית המתים, אלא נקיות והשגת ידיעה. רב נחמן אמר ואריכות ימים.[אות סה] אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא. א"ל לא, דתנן, בית המקדש, קודם לקבוץ

136

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויצא מאמר הרהורא דיליה ברחל הות

 זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויצא מאמר הרהורא דיליה ברחל הות[אות קעו] (סתרי תורה) מתניתין. בני עליון, קדישי עליונין, בריכן דעלמא, מוחא דאגוזא, כנשו למנדע, הא צפרא נחית בכל יומא, אתער בגנתא. שלהובא דנורא, בגדפהא. בידהא, תלתא מגרופיין שנינן כחרבא. מפתחן גניזין, בידא ימינא.[אות קעז] קרי בחיל ואמר, מאן מנכון די נהירו אנפוי, די עאל ונפק ואתתקיף באילנא דחיי, מטא בענפוי, אחיד בשרשוי, אכיל מאיביה מתיק מדובשא, יהיב חיין לנפשא, אסוותא לגרמיה.[אות קעח] אסתמר, מהרהורא בישא, מהרהורא דמשקר באילנא דחיי, מסאיב נהרא ונחלא מקורא דישראל, דיהיב מותא לנפשא, ותבירו לגרמיה לית ליה קיומא כלל.[אות קעט] הרהורא

137

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויצא מאמר ויקח לו יעקב מקל לבנה

 עלמין, ושריין עליה ברכאן, כמה דאוקמוה, דכתיב בבקר יאכל עד וגו', ולבתר מכאן, ולערב יחלק שלל, (דף קס"ב ע"א) לאתברכא כלהו עלמין לתתא. ויעקב נטל חולקיה, מאינון ברכאן, דשריין עליה לתתא, בגין דאיהו חולקיה ועדבא דקודשא בריך הוא.[אות שיא] (סתרי תורה) ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו', מתניתין, רעותא דעובדא, קטרי דמהימנותא, קל קלא דקליא, אתער מעילא לתתא, אנן פתיחין עיינין הוינן. גלגלא אסחר מעילא לכמה סטרין, קל נעימותא אתער. אתערו ניימין דמיכין, דשינתא בחוריהון, ולא ידעי, ולא מסתכלן, ולא חמאן אטימין אודנין, כבדין דלבא, ניימין, ולא ידעין. אורייתא קיימא קמייהו, ולא משגיחין ולא ידעי במה מסתכלן, חמאן ולא

138

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויצא מאמר ויפגעו בו מלאכי אלקים

 דאתחזו לתתא.[אות שפט] אמאי אתגליאו למפגע ליה. אלא שכינתא אזלא לגביה, לנטלא לביתיה, ומחכא ליה לבנימן, לנטלא ביתא עמיה דיעקב כדקא יאות, וכדין כתיב ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. בילא"ו.[אות שצ] (סתרי תורה) (דף קס"ה ע"א) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. מתניתין, תוקפי דהורמני, זקיפין מלעילא, ושננא דחרבא דמלהטא ממנא על כל חילין ומשיריין.[אות שצא] ההוא חרבא מלהטא, היא חרבא סומקא, דכתיב חרב ליי' מלאה דם, ההוא חרבא, דתליא ביה הפוכא, אינון דמהפכי לכמה גוונין, הוא נשיין, הוא גוברין, בסטרין סגיאין, מתפרשין גוונין אחרנין לכמה דרגין.[אות שצב] מסטרא דאילנא דחיי, נפקי אינון, דמתיחדי

139

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויחי מאמר הנה אביך חולה

 זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויחי מאמר הנה אביך חולה[אות לו] ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה וגו'. מתניתין, א"ר חזקיה, לא אתא קרא לאשמועינן דעבד, אלא אתא קרא לאתיא מה דיהוי בסוף גלותא, כל אלין לסוף מניינא דאתמני, צבי למימר דייתי משיחא, ויימא ליה אבוך דבשמייא בהיל לסבר אפך, ספין לקצא דמשיחא, יהא רעוא מן אלהא דשמיא, דיסב בריה דאסגיאו בגלותא, ומדאתנשיאו בהו, דנשי יתהון קב"ה בחוביהון בקושטא.[אות לז] כד אתא רבי אבא אמר, לאו לדרשא קא אתינא, חשוב רזא דמלתא יוסף ה' לי בן אחר, כדפרישנא לעיל, האי שמיה קדישא ביוסף, יה"ו יאמר,

140

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויחי מאמר ותרב חכמת שלמה

 דנורא מתלבש, בגווני דא אתמנא על תתאי מארבע סטרהא. דא איהו נער, דאחיד שית מאה ותלת עשר מפתחן עלאין, מסטרא דאמא, וכלהו מפתחן עלאין, בשננא דחרבא דחגיר בחרציה תליין.[אות רפה] ההוא נער, קרון ליה חנוך בן ירד, באינון ברייתי, דכתיב חנוך לנער על פי דרכו. ואי תימא מתניתין היא, ולא ברייתא, במתניתא דילן אוקימנא מילי, והא אתמר, וכלא מלתא חדא אסתכלו. תחותיה תטלל חיות ברא, דתניא, כמה דישראל קדישא עלאה, אקרי בן לאמיה, דכתיב כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי, וכתיב בני בכורי ישראל, הכי נמי לתתא, דא אקרי נער לאמיה, דכתיב כי נער ישראל ואוהבהו, ובכמה

1234567891011121314151617181920