מתניתין

מתניתין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12190 מקורות עבור מתניתין. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (ויקרא) פרשת צו

 חמש אשים הוו נחתין על קרבנא, אש אוכל ואינו שותה, אש שותה ואינו אוכל, אש אוכל ושותה, אש אוכל לחים ויבשים, אש שאינו אוכל ואינו שותה, לקבלייהו אינון זאת תורת העולה חד, הוא העולה על מוקדה ב', על המזבח ג', כל הלילה ד', ואש המזבח תוקד בו ה', ואוקמוה מארי מתניתין עולה כולה סלקא לגבוה, ודא בינה ה', ה' מראות דילה י' בת יחידא (שמות כד) ומראה כבוד יי' כאש אוכלת ו' אור דבת עינא והיא אש [דף כז עמוד ב] שותה כל מיין דאורייתא ואוכלת כל קרבנין דצלותא ואוכלת לחין ויבשין, אינון פשטי דאורייתא דאינון כעצים יבשים ורזי אורייתא

92

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני

 ג (ויקרא) פרשת שמיני[דף מב עמוד א] (נדפס תצא רעח ב) דגים וחגבים אינם טעונין שחיטה אלא אסיפתם היא המתרת אותם, הכי מארי מתיבתא אין צריכין שחיטה, אלא דאתמר בהון (בראשית מט) ויגוע ויאסף אל עמיו מה נוני ימא חיותן בימא אף תלמידי חכמים (תיקון נז) מארי מתניתין חיותייהו באורייתא ואי אתפרשן מנה מיד מתים, (נ"א תנאין) תנינא דמתניתין דבה אתרבי כנוני ימא ואי אינון דביבשתא יעלון למיא ולא ידעין לשטטא אינון מייתין, אבל אדם (דאינון מארי קבלה אינון לעילא) דאיהו לעילא מכלהו אתמר ביה (שם א) וירדו בדגת הים ובעוף השמים דאינון מארי מתניתין תניניא התנין הגדול (ישעיה

93

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות

 ליה וסלקי לעילא רחמנא לישזבן, ועל כלא יהב קודשא בריך הוא עיטא לישראל לאשתזבא מכל סטרין, ועל דא כתיב (תהלים קמד) אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי' אלהיו ע"כ: +פקודא מה לישב בסוכה וכו' רג ב+[דף סז עמוד ב] אמר רעיא מהימנא בההוא זמנא אלין מארי מתניתין מארי חכמתא עלאה מארי קבלה מארי רזי תורה שעתא דחיקת לון, והאי איהו דאמר כאיל תערג על אפיקי מים דאינון אפיקי מים דאורייתא לגבי שכינתא ולית תורה אלא עמודא דאמצעיתא דיהון אלין אפיקי מים בצערא ביגונא בעניותא ואלין אינון חבלים צירין דיולדה דאיהו שכינתא דאתמר בה (משלי כג) ותגל יולדתך ובאינון

94

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים

 ולא תרין בלא שותפו אע"ג דאינון חד בשותפו דילך אבל אנת בלא שותפו דתניינא ובגין דא אתמר בך (דברים לב) ואין אלהים עמדי, הב לי חילא לאתערא ביקרך בקדמיתא ולבתר ביקרא דאבי ואמי דבשמי', דאוקמוה עלייהו (משלי כה) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית, ואוקמוה מארי מתניתין אין אביו אלא קודשא בריך הוא ואין אמו אלא כנסת ישראל, ויקרא דילך אבא חכמה דכליל עשר ספירות מתתא דיליה לעילא ותרווייהו אינון כרסייא ספסל תחותך ליקרך והכי תקינו למהוי קטן מכבד לגדול דלעילא מניה אבא, איהו חכמה, הלא אב אחד לכלנו למהוי משמש תחותך, ואנת כתר עליון על

95

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת נשא

 קמי מלכא בחדוה ומאן דלית ליה רשו) לאתעסקא באורייתא יקיים (איכה ב) קומי רני בלילה לראש אשמורת ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא בשית כנפי ריאה עם וורדא, בשית עזקאן דקנה ודא ו' ויפוק ליה מלבא דתמן בינה כמה דאוקמוה מארי מתניתין הלב מבין יפוק בן מבינה מבן יה דאיהו ו' דאיהו אפרוח בשית גדפין, ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון שש מעלות לכסא, וב' כרסיין אינון (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון ואינון לבא ופומא, ל"ב (שמות יז) ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליי' בעמלק (בנה"ר) כבד סמא"ל

96

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת קורח

 ג) ארור אתה מכל הבהמה ואיהו לשמאלא דב"נ בגין דא מני קודשא בריך הוא למיהב לכהנא דאיהו רחמי ברכה לאתכפייא רגז דאתער בההוא ב"נ מרה חרבא דמלאך המות ואתער ימינא לגביה ברחמי ואתכפייא רוגזא דשמאלא והאי איהו ברגז רחם תזכור, מאן דכעיס דאית ליה בכעס סם המות דעליה אוקמוה מארי מתניתין כל הכועס כאילו עובד ע"ז בגין דסטרא אחרא אתוקדת בב"נ ובההיא בעירא דיהיב לכהנא אתפרש חרם מניה וסמאל אל אחר חרם ונוקבא דיליה קללה כלולה מכל קללות שבמשנה תורה וקודשא בריך הוא בריך בכל אורייתא כלא וכל ברכאן מימינא דאחיד בה כהן ובגין דא כל חרם צריך למיהב ליה

97

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס

 מלחמה מה כתיב (יחזקאל א) שתים חוברות איש, תרתין שמהן מתחברן ביה כחדא ושתים מכסות את גויותיהנה, תפארת אתקרי גוף (דניאל י) וגויתו כתרשיש, י"אהה וי"הה (תהלים פו) הושע עבדך אתה אלהי שמח נפש עבדך תנה עזך לעבדך תלת זמנין אתעביד דוד עבד בתהלה דא לקבל ג' זמנין דאוקמוה מארי מתניתין דבעי ב"נ למיהוי עבדא בצלותא, בברכאן קדמאין כעבד דמסדר שבחוי קמי רביה, באמצעיות כעבדא דבעי פרס מרביה, באחרונות כעבד דמודה קדם רביה בפרס דקביל מיניה ואזיל לי', ותלת זמנין דבעי למעבד עבד מסטרא דעבודה, דאוקמוה מארי מתניתין דלית עבודה אלא תפלה ותלת אבהן אתקריאו עבדים מסטרהא, ע"ש שכינתא דאיהי

98

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת עקב

 בדרום, וצריך הסבה כמה דאוקמוה הסבו אחד מברך לכלם, ובשבת בכל מלוי צריך לאתוספא מחול על הקדש בין במאכליו ומשתיו, בין בלבושוי, בין בהסבתיה דצריך לתקנא ליה מסבה שפירא בכמה כרים וכסתות מרקמן מכל דאית בביתיה כמאן דתקין חופה לכלה, דשבתא איהי מלכתא ואיהי כלה, ובגין דא הוו נפקי מארי מתניתין ע"ש לאקדמותי לארחא, והוו אמרי באי כלה באי כלה, וצריכין לאתערא שירה וחדוה לפתורה לגבה ולא עוד אלא דאית רזא אחרא, כגוונא דצריך לקבלא גבירתה בכמה נהורין דשרגין בשבת ובכמה ענוגין, ולבושין שפירין, וביתא מתקנא בכמה מאני דתקונא בהסבה יפה לכל חד וחד, ובהאי חדוה ותקונא גרמין דאשתארת שפחה

99

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת שופטים

 על פי עד אחד ובג"ד אוקמוה מארי מתני' מי מעיד על האדם קירות ביתו ולא עוד אלא אנשי ביתו מעידין עליו, מאי קירות ביתו אינון קירות לבו (ישעיה לח) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ואוקמוה רבנן מלמד שהתפלל חזקיהו מקירות לבו, אנשי ביתו אינון רמ"ח אברים דיליה דהכי אוקמוה מארי מתניתין רשע עונותיו חקוקים על עצמותיו והכי צדיק זכיותיו חקוקים לו על עצמותיו ובגין כך אמר דוד (תהלים לה) כל עצמותי תאמרנה, ובגינה אתמר ומי מעידין על האדם קורות ביתו גרמין בנויין על מוחא דאיהו מיא ועלייהו קא רמיז (שם קד) המקרה במים עליותיו, המקרה לשון קירות, ואמאי בגרמין יתיר

100

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת כי תצא

 הוא דכתיב (חבקוק ג) כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה, דאין מזלזלין במלכותא למרכב מטרוניתא על חמרא כ"ש מלכא לית דין אתר הדיוט עבד דארחיה למרכב על חמרא ובג"ד כתיב ביה במשיח (זכריה ט) עני [דף רעו עמוד א] ורוכב על חמור, עני איהו תמן בסימן ערובין נדה יבמות ושאר מתניתין בכלל ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל, קודשא בריך הוא כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך, וכד אתהדר לאתריה (זכריה יד) והיה יי' למלך והכי ישראל אתמר בהון כל ישראל בני מלכים כגוונא דאבא אינון בנוי לאו אינון בני מלכים עד דיהדרון לארעא דישראל,

1234567891011121314151617181920