משנה למלך הלכות זכיה ומתנה פרק ו

משנה למלך הלכות זכיה ומתנה פרק ו

  

הלכה א
[א] לעולם אומדין דעת הנותן אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושין ע"פ האומד כו'. (א"ה מצאתי בתוך כתבי הקדש שתי תשובות בדבר מהרבנים המובהקים כמהר"ש הלוי נר"ו וכמהר"ר יצחק הלוי זלה"ה ומ"ש הרב המחבר ז"ל על דבריהם בעיקר הדין ויען יסוד הענין עיקרו תלוי באומדן דעתא ראיתי להדפיסם פה וזה נוסחם:
שאלה ראובן שדך בתו לבן שמעון והתנה עמו לתת לה הנדוניא בהכנסתה לחופה סך מה והחוזר בו יפרע בתורת קנס סך כך לת"ת יע"א וקבעו זמן לחופה ובא כל זה בשבועה ובקנין סודר כמ"ש בשטר ובתוך הזמן נפטר ראובן ל ...


המסמך לעיל חלקי. תוכלו לרכוש את המסמך המלא בחנות המקוונת שלנו.