משכון

משכון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5095 מקורות עבור משכון. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק א

 הפקיד שטרות אצל חבירו אע"פ שאינן כתובין בשמו הרי זה יחזיר את שלו מת ינתן ליורשיו ואם אמ' בשעת מיתה ינתנו לפלני שהן שלו יעשה מפורש כפירושו המלוה את חבירו על המשכון ואמ' לו אם לא נתתי לך עד יום פל' אין לי בידך כלום הגיע זמן ולא נתן הגיעו משכון בין רע בין יפה הלכה כלוה הימנו אלף דינר בשטר ופרע לו שמונה מאות זוז הרי זה מקרע לו שטרו הראשון וכותב לו שטר של מאתים זוז דברי ר' מאיר וחכמים אומ' השטר במקומו והלה כותב לו התקבלתי ממך שמונה מאות זוז מפני שמיריע כוחו בשני דברים שאינו

2

תוספתא מסכת פאה (ליברמן) פרק ד

 שקלי זהב ולא רצו להוציאן חוץ מירושלם הלכה יבהאומר איני מתפרנס משל אחרים שוקדין עליו ומפרנסין אותו ונותנין לו לשום מלוה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דברי ר' מאיר וחכמים או' נותנין לו לשום מתנה וחוזרין ונותנין לו לשום מלוה ר' שמעו' או' אומרין לו הבא משכון כדי לגוס את דעתו הלכה יגהאומ' איני מתפרנס משל עצמי שוקדין עליו ומפרנסין אותו נותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונותנין לו לשם מלוה הלכה ידהמסמא את עינו והמצבה את כריסו והמעבה את שוקיו אין נפטר מן העולם עד שיהא לו כך הלכה טוגבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ו

 אבא שאול אומר מותר אדם לשכור משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך מפני שהוא כמשיב אבידה: גמ' הדא אנטיכריסים רבית הוא. שמואל אמר בשאמר לו הנח לפניי אבל אמר לו הנח לפניך אינו לא שומר חנם ולא שומר שכר. א"ר יוחנן רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו על ידי משכון רבי אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו למי שיפייסנו על ידי משכון:הלכה ומתני' המעביר חבית ממקום למקום נשברה בין שומר חנם בין שומר שכר ישבע אמר רבי אליעזר תמיה אני אם יכולין זה וזה להישבע: גמ' תני ר' נחמיה קדר מסר

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק יא

 בר כהן בעי ליך תבעת פרנה אובדת מזונותיה [דף סב עמוד א] מן דאיתידעין מילייא אעלון עובדא קומי רבי יוסי וחזרה למזונה רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא אלמנה שעשת שנים שלשה חדשים שלא לתבוע מזונותיה אבדה מזונותיה דאינון תלתי ירחייא בשלא ללות אבל אם לותה גובה בשאין בידיה משכון אבל אם יש בידיה משכון אפילו לא לותה גובה רבי יסא בשם ר' יוחנן זו היא שאמרו בתחילה מוכרין מזון י"ב חדש ונותנין לה מזון ל' יום בסוף שלשים יום הן אומרים נתנו והיא אומרת לא נטלתי ייבא כהדא דמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן לווה ממנה י"ב אלף

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק יג

 חנן הניח מעותיו על קרן הצבי: גמ' ר' בא בר ממל בעי הפורע שטר חובו של חבירו שלא מדעתו תפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים א"ר יוסי טעמון דבני כהנים גדולים תמן לא עלתה על דעתו שתמות אשתו ברעב ברם הכא מפייס הוינא ליה הוא מחיל לי הגע עצמך דהוה גביה משכון מפייס הוינא ליה והוא יהיב לי משכוני עד כדון בבעל חוב שאינו דוחק ואפילו בבעל חוב שהוא דוחק שמעינן מן הדא ושוקל את שקלו ולא שקל אין ממשכנין אותו הדא אמרה ואפילו בבעל חוב שהוא דוחק תדע לך שהוא כן דתנינן ומקריב עליו קיני זבין וקיני זבות קיני יולדות

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ד

 עליה שכר תפול הנייה להקדש: גמ' רבי בא בר ממל בעי הפורע שטר חובו של חבירו שלא מדעתו תפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים. אמר רבי יוסי טעמא דבני כהנים גדולים. תמן לא עלת על דעתו שימות אשתו ברעב. ברם הכא מפייס הוינא ליה והוא מוחל לי. הגע עצמך דהוה גביה משכון. מפייס הוינא ליה והוא יהיב לי משכוני. עד כדון בבעל חוב שאינו דוחק. ואפי' בבעל חוב שדוחק. נישמעינה מן הדא תדע לך שהוא כן דתנינן ומקריב עליו קיני זבין קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות בשלא נכנס לתוך ידיו כלום. וכא בשלא נכנס לידיו כלום. ר' יהושע בן לוי

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ג

 רב אמר אם חתן חמותו אסור בעל וחרגתו לא כל שכן. תיפתר שיש לה בנים וחתנים ממנו. אגיסו אית תניי תני יש לו בנים וחתנים אית תניי תני אין לו בנים וחתנים. מאן דמר יש לו בנים וחתנים ממנה ומאן דמר אין לו בנים וחתנים ממקום אחר. רב נפק למיתרי משכון לרבי חייה רבה עבר בחד אתר ואשכח רבי יוחנן יתיב ומקשי תנינן חורגו לבדו אשת חורגו מהו בעל חורגתו מהו. אשה כבעלה ובעל כאשתו. וקמת אשת חורגו כחורגו והבעל כאשה. רב חסדא בעי דור שלישי מהו שיהא מותר באשת ראשון משה מהו שיהא מותר באשת פינחס. ריש לקיש אמר

8

ספרי זוטא פרק ט

 את הטומאה אימתי מביאת עמו חגיגה בזמן שהוא בא בחול ובמועט. חגיגה היתה באה מן הבקר ומן הצאן: ויעשו בני ישראל, יכול אין לי שהוא דוחה את השבת אלא בשחיטתו אמרת ויעשו ויעשו ריבה קבול דמו וזריקתו ומיחוי קרביו והקטר חלביו. ר' אליעזר מוסיף ארבעה דברים חתיכת יבלתו ונותן משכון ולוקח הרכיבו מירושלם להר הבית והבאתו מחוץ לתחום שהיה ר' יהושע אומר הבאתו מחוץ לתחום אינה דוחה את השבת. ר' אליעזר אומר דוחה היא מקל וחומר אם התרת שחיטה שהיא משום מלאכה לא נתיר הבאה שהיא משום שבות. אמר לו ר' יהושע הרי שחיטה שהיא במקראי קודש בגבולין תוכיח שהתיר

9

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא קטז

 אחת פתח אפילו מאה פעמים תלמוד לומר כי פתוח תפתח את ידך לו. והעבט תעביטנו, פתוח תפתח, פתח לו בדברים שאם היה ביישן אמור לו את צריך ללות מיכן אמרו צדקה ניתנת כמלוה. העבט תעביטנו, נותנים לו וחוזרים וממשכנים אותו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אומרים לו הבא משכון כדי להגיס את דעתו. די מחסורו, אין אתה מצוה לעשרו. אשר יחסר לו, אפילו סוס ואפילו עבד. מעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים אחד סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו, שוב מעשה בגליל העליון שהיו מעלים לאורח ליטרא בשר בכל יום. לו, זו אשה כענין שנאמר +בראשית ב יח+

10

מדרש תנאים לדברים פרק טו

 מלדבר עליו לאחרים: ולא תקפוץ את ידך מליתן לו:פסוק ח(ח). כי פתח תפתח את ידך לו מנ' אם פתחת פעם אחת פתח אפלו מאה פעמים ת"ל כי פתח תפתח כו': והעבט תעביטנו נותנין לו וחוזרין וממשכנין אותו דברי ר' יהודה: וחכמים אומ' אומרין לו הבא משכון וטול כדי להגיס את דעתו: ד"א כי פתח תפתח אין לי אלא עניי עירך עניי עיר אחרת מניין ת"ל פתח תפתח מכל מקום: והעבט תעביטנו אין לי אלא שאין לו ואין רוצה להתפרנס יש לו ואין רוצה להתפרנס מנ' ת"ל והעבט תעביטנו מכל מקום: ד"א כי פתח תפתח היה ר' יונתן בן

1234567891011121314151617181920