מרחשון

מרחשון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1351 מקורות עבור מרחשון. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק א

 של צער הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ותלמיד חכם עושה ותבא עליו ברכה דבר שהו של שבח לא כל הרוצה עצמו יחיד עושה ותלמיד חכם עושה אלא אם כן מנוהו בית דין על הצבור ר' שמעון בן לעזר אומ' משם ר' מאיר וכן היה ר' דוסא או' בדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום ר' יהודה היה מונה ממרחשון ר' שמעון היה מונה מתשרי הלכה חסדר תעניות כיצד מוציאין

2

סדר עולם רבה (ליינר) פרק ד

 באדם לעולם (שם /בראשית/ ו ג), רבי יהושע אומר בחדש השני בשבעה עשר [יום] לחדש (שם /בראשית/ ז יא) זה אייר, שהוא שני לניסן שבו נברא העולם, ובו כימה שוקעת, ולפי ששינו את מעשיהן לפני המקום, שינה עליהן סדרי בראשית, רבי אליעזר אומר בחדש השני בשבעה עשר [יום] לחדש זה מרחשון, שהוא שני לתשרי שבו נברא העולם, ובו כימה עולה, והיא היתה זמנה של רביעה, חכמים כדברי רבי אליעזר למבול וכדברי רבי יהושע לתקופות. ויהי הגשם וגו' (שם /בראשית/ ז יב), עד מתי ארבעים יום וארבעים לילה, עד כ"ז בכסלו, ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום (שם /בראשית/ ז

3

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לג

 היונה ולא יספה שוב אליו עוד.ז [ח, יג - יד] ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחודש תנינן משפט דור המבול י"ב חדש הא כיצד בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר לחדש, וכתיב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה זה מרחשון וכסליו, ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום, הרי טבת ושבט אדר וניסן ואייר, ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט, זה סיון שהוא שביעי להפסקת גשמים, לט"ז יום חסרו, אמה לארבעת ימים, טפח ומחצה בכל יום ונמצאת אומר שהיתה התיבה משוקעת במים י"א אמה, וכולהם לששים יום

4

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ג

 שמש בגבעון דום (יהושע י יב), בחמישי נברא זיז שדי (תהלים פ יד), בששי בהמות בהררי אלף (תהלים נ י), בשבת ישראל שומרי שבת. ונסה לחדשים, בניסן טלה לפסח, באייר ירד המן, בסיון נתנה תורה, בתמוז לא תקום פעמים צרה (נחום א ט), וכן אב, באלול מעשר בהמה, תשרי חגים. מרחשון נבנה הבית בירח בול, כסלו חנוכה, ונגמר מלאכת המשכן, טבת מזלו גדי, ונזכר ואת עורות גדי העזים (בראשית כז טז), שבט מזל דלי, זכות משה וגם דלה דלה לנו (שמות ב יט), אדר דגים לבלעם כדגים].[ג, ח] ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד, מהו ישנו עתיקים. וכה"א

5

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ו - ותשלם כל המלאכה

 על כותל כשתבא השמש לכאן, לא עשה אלא כיון שבא ניסן והוקם המשכן עוד לא לימלם אדם אחר משה, ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה מלאכה בו, לאו, מהו ותשלם אמר הקדוש ברוך הוא עלי לשלם לו, מה שילם לו הקדוש ברוך הוא חנוכת בית חשמנאי, אף שלמה גמר מלאכת המקדש בחודש מרחשון ובשנה אחת עשרה בירח בול כלה הבית (מלכים א' ו' ל"ח), מהו בירח בול בירח שהביא הקדוש ברוך הוא את המבול, ונעשה נעול שנים עשר חודש, והיו הכל מלמלאין על שלמה לומר לא בנה של בת שבע הוא היאך הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו לתוך מעשה ידיו (בית המקדש),

6

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי

 כה) ובו ביום אמר לו וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו (שם /שמות/ לד), היום הזה תנחילנו סליחה לדורות, ובו ביום אמר לו הקב"ה כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז), ועשו את המשכן בחדוה ובשמחה, ולכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן, רבי שמואל בר נחמן אמר בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן תשרי מרחשון כסליו, והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר והעמידוהו באחד בניסן שנאמר ביום החדש הראשון בא' לחדש תקים את משכן אהל מועד, ר' חנינא אומר בא' באדר היה נגמרה מלאכת המשכן, למה שהמלאכה שנעשית בקיץ ביום אחד נעשית בחורף בשני ימים, וכדברי רבי שמואל בר נחמני שאמר שנעשה המשכן בג'

7

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת נח פרק ז

 ז] מפני מי המבול. מלמד שאף נח מקטני אמנה היה שלא נכנס אל התיבה עד שיגיעו מי המבול לרגליו:סימן ט[ט] שנים שנים. הם מאיליהם באו אל נח אל התיבה כי לא היה מכירם:סימן יא[יא] בחדש השני. זה חדש מרחשון והוא היה שני לחדש הדין זהו תשרי: ויש אומרים זה אייר והוא שני לניסן שניסן ראשון לחדשים:סימן יג[יג] בעצם היום הזה בא נח. בעצומו של יום, וחצי היום היה שלא נכנס לתיבה אלא בפני כולם, שהיו כולם מזומנים להרוג אותו בשעה שיכנס לתיבה, ונכנס בפניהם ולא היה רשות להם לעשות לו כלום:סימן טז[טז]

8

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה טז

 מתיראין שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו [הגוים] מהמה (ירמיה י' ב') גוים יחתו והם לא יחתו.ועוד אמר ר' אלעזר בן פרטא אם לקתה חמה בחצי חדש דגים פרים ורבים בים והפירות מתחדשין באילנות, ואם לקתה לבנה בחצי מרחשון חרב ודבר בא לעולם וצרות רבות מתחדשין וגזירות רעות.שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה מתקיים המקרא הזה (המטרתי) [והמטרתי] על עיר אחת (עמוס ד' ז'), שניה חצי רעב משתלחין, שלישית רעב גדול ומתים אנשים ונשים וטף, חסידים ואנשי מעשה... ותורה משתכחת מישראל, רביעית שובע ואינו שובע, חמישית שובע גדול

9

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת נח פרק ז

 הכתוב להוציאו בל' טהרה, כיוצא בו את הגמל כי מעלה גרה הוא (ויקרא יא ד) התחיל בטהרה:סימן יי) ויהי לשבעת הימים. אשר נקבעו להם. אולי יחזרו בתשובה:סימן יאיא) בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני. והוא מרחשון, כי בתשרי נברא העולם, לכך נקרא מרחשון ירח בול, כי בו ירד המבול, חסר מ', כנגד מ' יום שחסרו מן העולם: בשבעה עשר יום. כתב לנו השנה והחודש ובכמה בחודש, ללמדנו כי שנה תמימה היה בתבה, והיה מחשב חדשים מחשבון שמסר לו הקב"ה לאדם הראשון, ואדם הראשון מסרו לנח: נבקעו כל מעינות תהום רבה. התהומות העלו המים עד

10

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק יז

 שני מספק: יש להשיב כי משנתינו קודם תקנת הדחייה נשנית, ורבנן בתראי תקנו דחיות, כמו שהזכרנו בתחלת שכל טוב, ולמה תקנו לא אד"ו ראש, שאם אינו קובע יו"ט א' ר"ה לשנה הבאה, יהיה ר"ה ביום ד' שאין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד, ועד ועד בכלל, ואם השנה מעוברת מרחשון וכסליו כסדרן, חמשה, וכשר"ה חל ביום ד', נמצא יוה"כ ביום ו', ונמצאו שבתות סמוכות זו לזו, ומת שנפטר ערב יו"כ עם חשיכה מוטל על פני האדמה עד מוצאי שבת, והרי מבאיש ומתבזה על הבריות, וכשחל ר"ה ביום ו' יו"כ ביום א', ונמצאו גם סמוכות לבזיון המת, וגדול כבוד הבריות

1234567891011121314151617181920