מרדכי

מרדכי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22896 מקורות עבור מרדכי. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק ז

 ברעתו. לפי שהוא ברעתו מאריך לו הקב"ה שמא יעשה תשובה. אמר ר' יאשיה מפני שלשה דברים מאריכין ימים לרשעים, אולי יעשו תשובה, ושמא ימצא להם זכות מצוה בעולם, ושמא יצאו מהם צדיקים. שהרי האריך הקב"ה עם אחז ימים ויצא ממנו חזקיהו, עם אמנון יצא ממנו יאשיהו, עם שמעי יצא ממנו מרדכי: ס"א יש צדיק אובד בצדקו עמו, ויש רשע מאריך ברעתו ואינו חוזר בתשובה.סימן טז(טז) אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר. שלא תאמר אפזר מעותי כל מה שיש לי לעניים, ואל תתחכם יותר ממה שצוה עליך הקב"ה: למה תשומם. ותהיה דעתך עם הבריות: ס"א אל תהי צדיק

162

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר הקדמה

 יד במרדכי לבדו ויבקש המן להשמיד את כל היהודים וגו' (שם ג, ו). וכן כשהפיר ה' את מחשבתו והניא את עצתו, ונמחה שמו עם כל אוהביו, מה כתוב ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר וגו' שמחה וששון ליהודים (שם ח, יז), הרי ובאבוד רשעים רנה: בטוב צדיקים תעלוץ קריה, זה מרדכי, שנאמר ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וגו' והעיר שושן צהלה ושמחה (שם טו), וכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר (שם טז), וזה היה בימי אחשורוש הפרסי, בן כורש הפרסי, שמלך אחרי דריוש המדי, הוא דריוש שאבד מלכות כשדים, כענין שנתנבא ירמיהו הנני מעיר עליהם את

163

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ב

 דאית ליה ברתא מיטמרא מיניה, שכל אחד ואחד אומר בדעתו שמא לא תיטב בעיניו ותתבזה על יד הסריסים:סימן ה[ה] איש יהודי. כל הכופר בע"ז נקרא יהודי, כענין שנאמר איתי גוברין יהודאין (דניאל ג, יב): היה בשושן הבירה. מיום שהגלה היה לשם בית מדרשו: ושמו מרדכי. רובם של צדיקים שמם קודם להזכרתם, כענין שנאמר ושמו מנוח (שופטים יג, ב), ושמו אלקנה (ש"א א, א), ושמו ישי (שם יז, יב), ושמו בועז (רות ב, א), אבל רוב הרשעים שמם באחרונה, כענין שנאמר נבל שמו (ש"א כה, כה), גלית שמו (שם יז, ד), שבע בן בכרי שמו (ש"ב כ, א), אבל

164

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג

 אנחנו שעושין מלאכה אין אדונינו מאכיל אותנו כמו לחזירה שהיא בטילה, כיון שהגיע נחירתה נחרו את החזירה, אמרו זה לזה הוי יודע כי לא המלאכה גורם, אלא הבטלה גורם, ויתלו את המן:סימן ב[ב] וכל עבדי המלך אשר בשער המלך. אלו שהיו יושבין בשער המלך עם מרדכי: כי כן ציוה לו המלך, כי ציוה בשבילו: ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. לא דרך יהירות, אלא מפני שעשה עצמו ע"ז, ולא היה יכול להשתחוות לו: ס"א אחר הדברים האלה. אחר מאי, אחר שנתלו שני סריסי המלך בגתן ותרש, סמך לו גדולת המן, שסופו להתלות כמותן. ר' יהודה משתעי הדין עובדיא אריא

165

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ד

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק דסימן א[א] ומרדכי ידע את כל אשר נעשה. אמר רב גבה המן מאחשורוש, שהרי הסיר את טבעתו מעל ידו ונתן הממשלה בידו, באותו היום המן יוצא מפלטרין של מלך, והאגרות בידו, וכל שרי המלך אחריו, ופגע בהם מרדכי, ראה ג' תינוקות יוצאין מבית רבן, אמר להם מרדכי פסוקי לי פסוקייכו, פתח הראשון ואמר אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא (משלי ג, כה), והשני אומר עוצו עצה ותופר וגו' (ישעיה ח, י), והשלישי אמר ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול (שם מו, ד), מיד שחק מרדכי, אמר לו המן

166

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ה

 ותקנו גבוה נ' אמה, כדי שכל בני המדינה רואים אותו. ויש אומרים שהלך וקיצץ ארז מגינת הביתן, ארכו נ' אמה, ורחבו י"ב אמות, ויש אומרים פרשנדתא בנו היה הגמון בקרדונייא, והביאו מתיבתו של נח. והוציאו בהלל ובזמר, והביט על פתח ביתו, והיה אומר למחר בשחרית בשעת קריאת שמע אני תולה מרדכי עליו. לאחר שהעמידו הביט והוא מדד עצמו עליו, ובת קול אומרת לו, לך נאה העץ, מתוקן היה מששת ימי בראשית, מיד הלך לבית המדרש, ומצא את מרדכי יושב ודורש, וראשי התינוקות מפולשין באפר, ושקים במתניהם, וסופדין ובוכין, וצוה המן ומצאום כ"ב אלף, ונתן קולרין בצואריהם ושלשלאות ברגליהם. והפקיד עליהם

167

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ו

 ואת המן ומצאום בלא צער, מיד ויאמר להביא את ספר הזכרונות: ויהיו נקראים לפני המלך. שהיו נקראין מאליהן:סימן ב[ב] וימצא כתוב. נכתב מיבעיא ליה, מלמד שהיה שמשי מוחק וגבריאל כותב:סימן ג[ג] ויאמר המלך מה נעשה וגו'. כיון שהזכיר לפניו את מרדכי, בא עליו מעט שינה, וראה בחלומו את המן, והסייף בידו להורגו, מיד נבעת המלך ויאמר מי בחצר, והמן בא לחצר בית המלך וגו': אשר הכין לו. לעצמו הכין:סימן ה[ה] ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עומד בחצר. שבא קודם קריאת שמע לתלות את מרדכי, אמר המלך כשאני רואה אותו חלום אמת הוא: ויאמר

168

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ח

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק חסימן א[א] ביום ההוא וגו' כי הגידה אסתר מה הוא לה. שהיא קרובה, שנאמר אסתר בת אביחיל דוד מרדכי:סימן ב[ב] ויסר המלך את טבעתו מהמן. העבירו והסירו: ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. חמש שנים קבץ המן אוצרות למרדכי, ה' שנים עמדה אסתר בדבר מרדכי, שלא הגידה מולדתה ואת עמה, משנת ז' למלכותו עד י"ב שנה למלכותו:סימן ג[ג] ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותבך וגו'. לעולם הנשים דעתן קלה:סימן ד[ד] ויושט לה המלך. תרגום וישלח ישראל את ימינו (בראשית מח, יד), ויושב שם רעבים (תהלים

169

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ט

 אם מוקפות חומה מימות אחשורוש ואם לאו, נוהגים ב' ימים משתה ושמחה כמוקפים חומה וכפרזים:סימן יט[יט] ומשלוח מנות איש לרעהו. אין פחות מב' מנות: ומתנות לאביונים. לא אמר לאביון שתי מתנות, אלא לכל אחד ואחד מתנתו:סימן כ[כ] ויכתוב מרדכי את הדברים האלה. להיות לזכרון לישראל: להיות עושין את יום י"ד ואת יום ט"ו. מוקפים בט"ו ופרזים בי"ד:סימן כב[כב] כימים אשר נחו בהם היהודים. הוסיפו עליהם ב' ימים. כדתנן מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו וי"ג הוא זמן קהילה לכל הוא, להולכי דרכים שאין להם מגילה נכנסים בקהל וקורין, אבל השמחה והמשתה אינם אלא

170

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק י

 יסימן א[א] וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים. להתיש כח השרים שלא ימרדו בו, שנאמר וישב עליהם את אונם (תהלים צד, כג): אחשורש. כתיב חסר ו' כדרך שחסר בעפרון החתי, שכל הנבהל להון חסר יבואנו:סימן ג[ג] כי מרדכי היהודי. על שכפר בע"ז נקרא יהודי, שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי. דכתיב איתי גוברין יהודאין (דניאל ג, יב): משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים. שהיה ראש עליהם: ורצוי לרוב אחיו. מלמד שאין אדם יכול להוציא ידי חובתו לכל העם. שהרי לא נמצא טוב לישראל כמרדכי, וכתיב בו ורצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו, והוא היה דורש טוב

1234567891011121314151617181920