מרדכי

מרדכי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22896 מקורות עבור מרדכי. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת בהר פרק כה

 ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלוף נעלו (שם שם ח). באותה שעה גאל בועז מה שמכרה נעמי, ומהיכן למד בועז, מן הפרשה הזו, וכי ימוך אחיך וגו':ד"א וכי ימוך אחיך. אלו ישראל, שנאמר וימוכו בעונם (תהלים קו מג), ומכר מאחוזתו, שנמכרו במדי בידי המן שלקחם מאחשורוש: ובא גואלו. זה מרדכי, וגאל את ממכר אחיו, שכיסה על עונותיהם של ישראל, לפי שכולם היו ראויים להריגה, שאכלו מתבשילי גוים. ובמלאות הימים האלה וגו' (אסתר א ה), ונתגרה המן בהם, שנאמר הפיל פור הוא הגורל לפני המן וגו' (שם ג ז), ובזכות מרדכי ניצולו, שנאמר ונהפוך הוא אשר ישלטו (שם ט א)

142

פרקי דרבי אליעזר פרק מט

 בעלות וזבחים כשמע בקול ה' הנה שמע מזבח טוב וגו': רבי פינחס אומר צפה הקדוש ברוך הוא שעתיד לעמד מאגג איש צר ואויב גדול ליהודים. ואיזה, זה המן הרשע, שנאמר [אסתר ט, כד] כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים. ומזרע שאול גואל ונוקם ליהודים מיד המן, ואיזה, זה מרדכי, שנאמר [שם ב, ה] איש יהודי היה בשושן הבירה. ושם עמד שמואל מתפלל ואומר, רבון כל העולמים אל תשכח צרת עשו הרשע שעשה לאביו, ולקח נשים נכריות מזבחות ומקטרות לעבודה זרה למרר חיי אבותיו, שנאמר [בראשית כו, לה] ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה. זכר חטאתו על בניו ועל בני

143

פרקי דרבי אליעזר פרק נ

 פרקי דרבי אליעזר פרק נאיש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי [אסתר ב, ה]. רבי שמעיה אומר וכי לא היה יהודי בשושן הבירה אלא מרדכי בלבד, והא כתיב והיהודים אשר בשושן [שם ט, יח]. אלא לפי שהיה יהודי צדיק ובן אבות ומזרע המלוכה, והיה עוסק בתורה כל ימיו, ובפיו לא היה נכנס מאכל אסור, לפיכך נקרא איש יהודי. ושמו מרדכי [שם], לפי שהיתה תפלתו נכנסת לפני הקדוש ברוך הוא כמר דכי. בן יאיר [שם], שהיה מאיר פנים בהלכה. בן שמעי [שם], שיצא לקלל את דוד. בן קיש [שם], שהקיש על דלתי רחמים ונפתחו לו: רבי שמעון אומר בוא וראה

144

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מח

 וזבחים כי אם לשמוע בקולו ולעשות רצונו, שנ' ויאמר שאול החפץ לה' בעולות הנה שמוע מזבח טוב, ר' פנחס אומ' צפה הב"ה שעתיד לעמוד מאגג איש צר ואויב גדול ליהודים ואי זה הוא זה המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים, ומזרע שאול גואל ונוקם לישראל ואי זה הוא זה מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני, ושם עמד שמואל לפני הב"ה מתפלל ואומ' רבון כל העולמים אל תשכח חטאת עשו שעשה לאביו שלקח נשים נכריות מזבחות ומקטרות לע"ז למרר שני חיי אבותיו, שנ' ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה, זכור חטאתו על בניו ועל בני בניו עד סוף

145

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מט

 פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מטאיש יהודי היה בשושן הבירה, ר' שמעיא אומ' וכי לא היה בשושן הבירה יהודי אלא מרדכי בלבד, והא כתיב והיהודים אשר בשושן אם כן היו יהודים בשושן זולת מרדכי, אלא שהיה בן אבות אבטינאס שהיה מזרע המלוכה והיה עוסק בתורה לפי' נקרא שמו יהודי, ושמו מרדכי שהיתה תפלתו נכנסת לפני הב"ה /הקב"ה/ כריח מר דרור, בן יאיר שהיה מאיר פנים בהלכה, בן שמעי שהיה שיצא לקלל את דוד, בן קיש איש ימיני מזרע מימינים ומשמאילים, שנ' ובני בנימין נושקי רומי קשת, ר' שמעון אומ' בא וראה חכמתו של מרדכי שהיה יודע שבעים לשון

146

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה א

 שלא כהוגן, בשעה שאמרה, ואני לא נקראתי (אסתר ד' י"א), מה השיבה, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת (שם /אסתר ד'/ י"ד), וכשחזרה ודיברה עמו כהוגן הודה לדבריה, ואלו הן דברים שדיברה בדרך ארץ, בשעה שאמרה, לך כנוס את כל היהודים (שם /אסתר ד'/ ט"ז), העביר כל דבריה, שנאמר ויעבר מרדכי (שם /אסתר ד'/ י"ז) ואומר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע וגו' (מיכה ז' י"ח), ולהלן הוא אומר גלמי ראו עיניך (תהלים קל"ט ט"ז).ועל ספרך כלם יכתבו (שם שם /תהלים קל"ט/), מה תלמוד לומר, עתיד הקב"ה לישב בבית המדרש שלו וצדיקי עולם יושבין לפניו, ואומר להם,

147

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יז

 בהוראה, הנושא בעול עם חבירו ומכריעו לכף זכות ומעמידו על האמת ועל השלום, ומתישב בלמודו, שואל ומשיב, הלומד על מנת ללמד, והלומד על מנת לעשות, והמחכים את רבו, והמכוון את שמועתו, והאומר דבר בשם אמרו, הא למדת שכל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי (אסתר ב' כ"ב).התורה נותנת חיים לעושיה ולשומריה בעוה"ז ובעוה"ב ולימות משיחנו, שנאמר כי חיים הם למוצאיהם (משלי ד' כ"ב) ואומר רפאות תהי לשריך ושקוי לעצמותיך (שם /משלי/ ג' ח') ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה (שם שם /משלי ג'/ י"ח) ואומר אורך ימים בימינה (שם /משלי ג'/ ט"ז)

148

משנת רבי אליעזר פרשה ד

 בחילך. לא נתחברו בית ישראל זה עם זה אלא בשלום, שנ' למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.גדול הוא השלום, שלא נתבשרו השבטים אלא בשלום, שנ' ויאמר שלום לכם אל תיראו. ולא נתבשר דוד אלא בשלום, שנ' ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים. ובשלום שבח הכת' את מרדכי, שנ' ודובר שלום לכל זרעו. וכל המואס בו חייב כרת, שנ' ואם לא תשלים עמך, מה כתיב בתרה, וכרת וב[נית] מ[צור].גדול הוא השלום, שהוא קודם למלחמת הרשות, שנ' כי תקרב אל עיר.[עמוד 73] גדול הוא השלום, שהוא קודם לשבחו של הקב"ה. שכך מצינו כששב יתרו אצל משה

149

משנת רבי אליעזר פרשה ו

 וכן הוא אומ' בדניאל, ביום ההוא אני דניאל הייתי מתאבל, ואמר ביום עשרים וארבעה לחדש הראשון. אבל משה רבינו, הוא אומ' קומה ייי, והארון נסע, שובה ייי והארון שורה.הפרש בין נביא שהוא צריך אות ומופת לנביא שאינו צריך אות ומופת.המתנבא לחדש דבר נבואתו, כגון מרדכי, לחדש מקרא מגלה, יחזקאל, לחדש צורת הבית לעתיד לבוא, הרי זה צריך אות ומופת. אבל המזהיר על תורת משה רבי', שלא להוסיף ולא לגרוע, אינו צריך אות ומופת. אבל המתנבא בשם ע"ז, אע"פ שהוא מביא אות ומופת, אין שומעין לו, שנ' כי יקום בקרבך נביא, ובא האות והמופת, לא תשמע אל דברי הנביא.

150

משנת רבי אליעזר פרשה י

 וישת על ראש אפרים והוא הצעיר. וכי מן התולדות אין אנו יודעין שהוא הצעיר. אלא שהיה מצער את עצמו ומשפיל את עצמו. והרי דברים קל וחומ', אם קטן שהיה מצעיר את עסקיו זכה לכך, הגדול שהוא מצעיר את עצמו על אחת כמה וכמה.גדולה היא הענוה, שבה נתגדל מרדכי. שמתחלה, כשהוא הדיוט, היה חמישי לסנהדרין, שנ' הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן, וכיון שנעשה משנה למלך, אין צריך לומ' שלא ביקש להיות רביעי, אלא אפלו להיות חמישי במקומו לא רצה להיות, [עמוד 190] עד שירד ונעשה ששי. שכן הוא אומ' אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה

1234567891011121314151617181920