מקוה

מקוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5040 מקורות עבור מקוה. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח

 יאמר לה' אני, אלו צדיקים גמורים, וזה יקרא בשם יעקב (שם /ישעיהו מ"ד/), אילו קטנים בני הרשעים, וזה יכתוב ידו לה' (שם /ישעיהו מ"ד/), אילו רשעים שפרשו מדרכן וחזרו ועשו תשובה, ובשם ישראל יכנה (שם /ישעיהו מ"ד/), אילו גירי אמת.דבר אחר שפכי כמים לבך, מה מים הללו מקוה טהרה הן לכל באי העולם ולכל מעשה ידיו שברא בעולם, שנאמר כל דבר אשר יבא וגו' (במדבר ל"א כ"ג), כך דברי תורה מקוה טהרה הן לישראל בכל מקומות מושבותיהן. בוא וראה כמה גדולה כחה של תורה, שמטהרת את פושעי ישראל בזמן שעושין תשובה אפילו מעבודה זרה שבידן, שנאמר וזרקתי עליכם מים

72

משנת רבי אליעזר פרשה טז

 אלו בגדי כהונה. הרי במקדש. ומניין בגבולין. לחם זו חלה, ושמלה זה ראשית הגז.חביבים הגרים, שכל הנביאים קראו עצמן גרים. אברהם, גר ותושב. משה, גר הייתי. דוד אמר, כי גר אנכי עמך, ואמ' גר אנכי בארץ אל תסתר. אבותינו קראו עצמן גרים אנחנו לפניך. מהו ואין לנו מקוה, והלא יש לנו תקוה, שנ' מקוה ישראל יוי. אלא אין לך מי שהוא מקוה לחיות לעולם ולא למות. וכן הוא אומ' זכר אני מה חלד על מה שוא וגו'. אם מחשב אדם שבראת[ו] לעולם, הרי זה שוא.חביבים הגרים, שבגללן גילגל הקב"ה עם אברהם אבינו במילה עד שהגיע לתשעים ותשע

73

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 הצרות, שנאמר ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מה כז): ד"א למה הפרשה זו סתומה, לפי שביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתתם ממנו:סימן כטכט) ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף. זש"ה כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו [עלי ארץ ואין מקוה] (דה"א כט טו), והלואי כצלו של כותל, או כצלו של אילן, אלא כצלו של עוף, שנאמר ימיו כצל עובר (תהלים קמד ג), כצל ימינו עלי ארץ ואין מקוה, ואין מי יקוה שלא ימות, הכל יודעים ואומרים בפיהם שהם מתים, אברהם אמר ואנכי הולך ערירי (בראשית טו ב), יצחק אמר בעבור תברכך נפשי בטרם

74

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת וארא פרק ח

 לקח טוב) שמות פרשת וארא פרק חסימן אא) ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות על היאורים ועל האגמים. זה דומה לדם, שאמר ונטה ידך על מימי מצרים וגו' (שמות ז יט), וכי על כל נהר ואגם ועל כל מקוה מים נטה ידו, אלא נתכוין בעד הנהרות, ובעד האגמים, ובעד מקוה מים, וכן בצפרדעים לא נטה ידו אלא במקום אחד, אבל הוא נתכוין על הנהרות ועל האגמים ועל היאורים, כמו על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' (שמואל ב' א יב), ופירושו בשביל:סימן בב) ותעל הצפרדע. א"ר אלעאי צפרדע

75

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני

 הכירה ג' אצבעות חבור שכל המחובר לטמא טמא. לכך נאמר וטמאים יהיו לכם לצרכיכם למי רגלים ולעבודה:[יא, לו] אך מעין ובור. לפי שאמר תנור וכירים יותץ הוצרך לומר אך מעין ובור חלקו מן הטומאה. מעין שנעשה מעשה בראשית בידי שמים ובור שמעשיו בידי אדם אלא שמחובר לקרקע. מקוה מים. מלמד שכל דבר טהרתו במי מקוה. יהיה טהור. המקוה יהיה טהור ולא המים. יכול יש בו אפילו ארבעים סאה ת"ל מקוה מים יהיה טהור מלמד שארבעים סאה אינן מקבלין טומאה. ונוגע בנבלתם יטמא. מה בא ללמדינו לימד שאפילו בתוך המים הנוגע בשרץ והוא בתוך המים שהוא טמא עד שיזרוק את

76

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת מצורע

 ידו מותרת באכילה. ושלח את הצפור החי. מצוה לשלח לא שלח טהור:[יד, ח] וכבס המטהר את בגדיו. מלטמא משכב ומושב. וגלח את כל שערו. נאמר כאן כל שערו ונאמר בימי ספירו כל שערו מה להלן פרט לבית הסתרים אף כאן פרט לבית הסתרים. ורחץ במים וטהר. במי מקוה. ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה. רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה ואין כיפוריו מעכבין אותו ליכנס לפנים מן המחנה. וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. שיהא כמנודה ואסור בתשמיש המטה. אהלו זו אשתו שנא' (דברים ה) שובו לכם לאהליכם. שבעת ימים. שבעת ימי ספרו ולא שבעת ימי חלוטו דברי

77

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אחרי מות

 הקטנים אבל כרת אין אלא על האוכל בלבד:[יז, טו] וכל נפש. יכול אף הכנעני בכלל ת"ל באזרח ובגר מה אזרח בן ברית אף גר בן ברית זה גר צדק. אשר תאכל. אין אכילה פחותה מכזית. נבלה וטרפה. פרט לחרטום ולצפרנים ולכנפים ולנוצה. וכבס בגדיו ורחץ במים. במי מקוה. אינה מטמאה בגדים לא בתוך מעיו ולא בתוך הפה. אלא בבית הנפש וזו היא בית הבליעה. וכן מפורש בפרשת וכי ימות מן הבהמה. ומה בא לחדש חיוב כרת:[יז, טז] ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו. פסוק זה נאמר כגון שנכנס במקדש או שאכל קדשים בטומאה שנאמר עונש ואזהרה

78

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) איכה הקדמה

 כי טוב קויתי ויבא רע ואייחלה לאור ויבא אופל (איוב ל, כו) (הגה"ה גלוי ומפרסם בין החכמים שכל דברי איוב הם משל לישראל, ולכן זה הפסוק הם דברי ישראל שמתרעמין בגלותם ואומר כי טוב קויתי ויבוא רע. אין טוב אלא הקב"ה, שנאמר (תהלים קמה, ט) טוב יי' לכל, כלומר הייתי מקוה שיי' יתברך יהיה לצינה ולמגן לישראל. ויבוא רע זה נבוכדנצר בבית ראשון ואספסיינוס בבית שני. ואייחלה לאור השכינה ויבוא אופל הצרות. ס"א כי טוב קויתי זה הקב"ה, ויבוא רע זה סמאל הקנאה והמקנא, כלומר בהיותנו צריכים לסיוע אלהי ואנחנו חטאנו לו ושמנו הפסל בבית המקדש, ובסיבת זה ואייחלה לאור

79

בראשית רבתי פרשת ויחי

 עד ויפול רוכבו אחור, כנגד כ' שנה ששפט שמשון את ישראל שנאמר וישפוט את ישראל [בימי] פלשתים עשרים שנה (שם ט"ו כ').מט, יח לישועתך. ראה יעקב לשמשון שגבורתו כעין גבורה של מעלה והושיע את ישראל וראה שישועתו פוסקת לפי שעה התחיל ואמר לא לישועתו של שמשון אני מקוה שהיא תשועה עוברת אלא לישועתך שאמרת שאתה תושיע את ישראל לעולם, הה"ד ישראל נושע בה' תשועת עולמים (ישעיה מ"ה י"ז), לאותה תשועה אני מקוה.מט, יט גד גדוד יגודנו. הה"ד ויעזרו עליהם (ויתנם) [וינתנו] בידם וגו' (דה"א ה' כ'). אמרו רבותינו כשחזרו ראובן וגד מכבוש הארץ והיו הולכים להם לאהליהם, מצאו

80

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק יז

 בנו או חותנו ורוצה להצניע מהם לובש כעין מכנסים ומתכסה, כי הא דרבא כד הוה נחית לנהרא זקיף, וכי סליק שחי, משום שמתקשה מחמת חום המים, ולפיכך שחי, דלא לעייני ביה, וכן רבנן דבי ר"א כי נחתי זקפו, וכי סלקי שחיין. ולא ירחץ אדם עם בנו ורבו בבית המרחץ, דכתיב מקוה ישראל ה' כל עזביך יבושו (ירמיה יז יג), מה ים הזה רוחצין בו אב ובנו הרב ותלמידו ואינו בושין זה מזה, אף הקב"ה מתוודין הכל לפניו ומקבלין בתשובה ולא בושין זה מזה, ולא יודעין זה מזה, שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים (שמות ב כה). אבל אם

1234567891011121314151617181920