מקוה

מקוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5040 מקורות עבור מקוה. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מד - שובה ישראל

 המלאכים (מקדישים) [מקדימים] ומקלסים לפניו יבא בשלום וינוח על משכבו, ואם מת אדם רשע שלא עשה תשובה, הקדוש ברוך הוא אומר לו (מפח) [הפח] את נפשך כמה קראתי לך שתעשה תשובה ולא עשית ועיני רשעים תכלנה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש (איוב י"א כ'), אמרו הפקחים הואיל וכך הוא מקוה לשבים אמרו לנו תשובה עד ה' אלהינו [לכו ונשובה אל ה'] כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו (הושע ו' א').דבר אחר שובה ישראל השוטים שאומרים שמא נשוב ולא מקבל (אתם) [אותנו] הנה נבא לא (תקרא) [תקראו] שוטים, הרבה הוא אומר שובו בנים שובבים (ירמיה ג' כ"ב) אין אתם

52

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא ב - ויהי בחצי הלילה

 מיד] נזדווגו והרגו באבותיהם ששים רבוא. א"ר יוסי בר חנינא בטכסיס של מלכות בא הקדוש ברוך הוא על המצריים, כיצד, בנוהג שבעולם מדינה מורדת על המלך מהו המלך עושה לה, תחלה הוא (שובר) [סוכר] את המים שלה, כך עשה (המים) הקדוש ברוך הוא, תחלה עשה מימיהם דם שנאמר ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם (שמות ז' י"ט). מה המלך עושה על אותה המדינה, עושה להם בסאטה בתוך הארץ, כך עשה להם הקדוש ברוך הוא שנאמר והך את עפר הארץ והיה לכנים (שם /שמות/ ח' י"ב). מה המלך עושה על אותה המדינה, מביא עליהם לגיונות, אף הקדוש ברוך הוא הביא על

53

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא ד - ביום השמיני

 ומה דאמר ריב"ל כשאין דעתו לאכול בבית אחר. ר' יודן בשם ר' יצחק כל זמן שישראל נעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הקב"ה עוצר שכינתו עמהם מ"ט נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים (שופטים י"ג ט"ו), ר' חגי בשם ר' יצחק כל זמן שישראל מקוים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הקב"ה מקוה שכינתו עליהם מ"ט קוה קויתי ה' ויש אלי וישמע שועתי (תהלים מ' ב), א"ר אלכסנדראי למלך שבאתה לו שמחה, כל שבעת המשתה היתה מטרונה מרמזת לבני פלטין ואומרת להם עד שהמלך באלריא שלו שאלו צרכיכם, כיון שלא נתבוננו כבשה להם מטרונה (עד) [עוד] יום אחר, כך התורה מלמדת ומרמזת

54

מדרש תנחומא (בובר) פרשת נח

 העין בשבת, שהוא כמרפא בשבת, בוא וראה שאין מכה בעולם שאין לה רפואה, ומה רפואתו של יצר הרע, תשובה, אמר ר' יהודה בר שלום בשם ר' אליעזר שלשה דברים מבטלין גזירה קשה, אלו הן, תפלה תשובה וצדקה, אמר ר' הונא בר' יוסי אף שינוי השם, ומעשים טובים, לפיכך היה הקב"ה מקוה לדור המבול שמא יעשו תשובה ויקבלם, וכיון שלא עשו תשובה, מיחה אותם במים, שנאמר וימח את כל היקום (שם /בראשית/ ז כג), שייר נח ובניו בתבה, כיון שנחו המים, היה נח צריך לצאת מן התבה, אלא אמר נח ברשות [הקב"ה] נכנסתי, שנאמר בא אתה וגו' (שם שם /בראשית ז'/

55

מדרש תנחומא (בובר) פרשת חיי שרה

 רגליו בשוק שרגליו נאספות מן השוק. בשפל קול הטחנה (שם שם /קהלת י"ג/), על ידי שנתעצל באכילה. ויקום לקול הצפור, אמר ר' לוי ב"ר שלום אפילו שומע קול הצפור מצפצף הוא סבור שמא גנבים הם. ד"א ויקום לקול הצפור. כשם שבני הצפור מטין לאביהן שיבא ויתן לתוך פיהם, כך הוא מקוה למי שיבא ויתן לתוך פיו. וישחו כל בנות השיר (קהלת ד), אלו השפתים, שכל ימיו שהוא בחור קולו יצא, וכיון שמזקין הן מתרפות ואין קולו הולך. גם מגבוה ייראו (שם /קהלת/ ה), אמרו לו מבקש אתה לבא ולבקר את החולה הזה, אומר להן יש שם סולם לעלות, יש שם

56

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא

 א'= כו יט), לפיכך זעקתי אליך ה', ועל ידי שעשיתי כך נעשיתי מלך על ישראל. ד"א זעקתי אליך ה' מדבר ביעקב, כשיצא מבית אביו מהו אומר אם יהיה אלהים עמדי וגו' (בראשית כח כ), תלה עיניו להקב"ה אמר אתה מחסי, א"ל הנה אנכי עמך וגו', חלקי בארץ החיים, שהיה יעקב מקוה לחזור לארץ ישראל, אמר יעקב ברשות יצאתי, אם איני נוטל רשות איני חוזר, אמר הקב"ה רשות אתה מבקש, הרשות בידך, שוב אל ארץ אבותיך, כלום באתה אלא בשביל השבטים, הרי הם בידך. ד"א כלום באתה אלא בשביל רחל, הרי (זכות) רחל בידך. ד"א כלום היית ממתין אלא עד שיולד

57

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מקץ

 והלכה ועמדה לפניו, אמרה לו עד מתי אתה מצטער, אני אותה האשה שנזקקת עמי, רוח אני, אלא בשביל שהייתה חולק על דברי חכמים, שאמרו אל תאמין בעצמך עד יום מותך. אף דוד הסכים לומר צריך אדם להתפלל על יציאת נפשו, לכך אמר לעת מצוא. [ד"א לעת מצוא], שאדם צריך להיות מקוה לדבר שידע סופו, מי היה זה, זה יעקב, אע"פ שאמר טרוף טורף יוסף מחכה היה להקב"ה, בסוף הודיעו שיוסף חי, ולא עוד אלא שבישרו שהוא חי, ואל שדי יתן לכם רחמים.[טז] [ואל שדי יתן לכם רחמים]. זש"ה אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו (תהלים צד יב), מהו

58

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויחי

 כיון שמת יעקב התחיל השעבוד על ישראל. וטעם אחר שבקש לגלות את הקץ הימין ונסתם ממנו. וטעם אחר שסתם ממנו כל צרות שבעולם.[ב] ויקרבו ימי ישראל למות וגו' (בראשית מז כט), זש"ה כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו (כי צל) [כצל] ימינו עלי ארץ ואין מקוה (דה"א =דברי הימים א'= כט טו), ולא כצלו של כותל. ולא כצלו של אילן, אלא כצלו של עוף, שנאמר (ימינו) [ימיו] כצל עובר (תהלים קמד ד). ואין מקוה, אין מי שיקוה שלא ימות, הכל יודעין שעתידין למות, אברהם אמר ואנכי הולך ערירי (בראשית טו ב), יצחק אמר בטרם אמות (שם /בראשית/ כז

59

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וארא

 עובדים ליאור, אמר הקב"ה למשה, לך והכה את אלהיהן לפניהן, משל הדיוט אומר מחי אלהא ומבהתין כומריא, (פי' הכה לטעות ויבושו הכמרים), לפיכך הנה אנכי מכה וגו' (שם). ראה מה כתיב, על נהרותם (שם שם /שמות ז/ יט), מהו על נהרותם, בכל מקום שהיו המים נעשין דם, מהו על כל מקוה מימיהם (שם /שמות ז/), אפילו מה שהיה בקיתון נעשה דם, ואפילו מה שהיה המצרי רוקק מתוך פיו נעשה דם, שנאמר והיה דם בכל ארץ מצרים (שם /שמות ז/). אמר ר' אבין הלוי ממכת הדם העשירו ישראל, כיצד היו המצרי וישראל נתונים בבית אחד, והיתה הגיגית מלאה מים, והיה המצרי

60

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ראה

 בך, א"ל תן לי המקל ואני משבר, נתן לו את המקל, הוה מתבר איהו חדא, הוה מתבר איהו תרתי, מי גרם לו על ידי שלא (הוא) הוציא מעשרותיו כראוי. אמר ר' לוי מעשה באחד שהוציא מעשרותיו כראוי, והיה לו שדה אחת, ונתן לו הקב"ה בלבו, ועשאה חצייה זרע, וחציה בית מקוה מים, ובאה שנת בצורת, והיה מזבין סאה חטין בסלע, וסאה מים בתלת סלעין, מי גרם לו על שהוציא מעשרותיו כראוי, לכך משה היה מזהיר את ישראל עשר תעשר.[י] לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי לא כא), חזקיה אמר משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש,

1234567891011121314151617181920