מקוה

מקוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5040 מקורות עבור מקוה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תוספתא מסכת פרה (צוקרמאנדל) פרק ט

 אומ' אין צריך היתה מונחת חבית לפניו ויורד לתוכה שטף של מימי גשמים פסול ירד לתוכה טל פסול ירד בה טל בלילה ר' אליעזר אומר יניחנה בחמה והטל עולה וחכמ' או' אין הטל עולה אלא מן הפירות בלבד: הלכה דמי חטאת שנפלו לתוכן מי מעיין ומי מקוה ומי פירות אם רוב מי חטאת מטמאין במשא אם רוב מי פירות אין מטמאין במשא מחצה על מחצה מטמאין במשא בין כך ובין כך פסול להזות מהן: הלכה האמר רבי אם כדברי ר' אליעזר הזאה כל שהוא כשרה חציה מן הכשר וחצייה מן הפסול הזאה מטהרת בכל שהוא: הלכה ונפל

22

תוספתא מסכת קידושין (ליברמן) פרק ה

 מן הכהונה לעולם ר' יהוד' אומ' בת גר זכר כבת חלל זכר ופסולה מן הכהונה עיסה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשירה לכהונה [גיורת וחללה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שבויה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שפחה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה] נמצאו ישראל מקוה לכהנים ושפחה מקוה לכל הפסולין הלכה דנתינין וממזרין טהורין לעתיד לבא דברי ר' יוסה ר' מאיר אומ' אין טהורין אמ' לו ר' יוסה והלא כבר נאמ' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם אמ' לו ר' מאיר מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אמ' לו ר' יוסה מה ת"ל אטהר אתכם אפי'

23

תוספתא מסכת שקלים (ליברמן) פרק א

 אבחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין ומתקינין את הדרכים ואת הרחובות שחולחלו בימות הגשמים פרק למועד סמך לעולי רגלים כדי שיהו מותקנין בשלשה רגלים אילו הלכה בבחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין וחופרין בורות שיחין ומערות ומתקנין את המקוות ואת אמת המים כל מקוה שיש בו ארבעים סאה כשר להקוות עליו ושאין בו ארבעים סאה ממשיכין לו אמת המים ומשלימין לו ארבעים סאה כדי שיהא כשר להקוות עליו הלכה גבחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין ומפקירין את הכלאים שהפקר בית דין הפקר ופטור מן המעשרות מצא כלאים בכרם מותר משום גזל ופטור מן המעשרו'

24

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ג

 בשלשה פרקים בודקין את היין בקדים של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים לבוסר: גמ' רבי אלעזר בן אנטיגנס בשם רבי לעזר בן ינאי זאת אומרת שאין לך מקולקל מעת לעת אלא יום האחרון בלבד. אמר רבי יוחנן אין לך מתוקן מעת לעת אלא יום ראשון בלבד. דתנינן תמן מקוה שנמדד ונמצא חסר. חיננא בריה דרב אסי בר ממל בשם רבי לעזר זו להוציא מדברי ר' לעזר דתנינן אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת דברי רבי לעזר. תמן תנינן הלוקח יין מבין הכותים. תני רבי יוסי ורבי שמעון אוסרין שמא תבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע. והדא מתניתא

25

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק א

 רבי אבהו בשם רבי יוחנן מתירין בפלנים רבי התיר בפלנים ר' יהושע בן לוי מתיר בפלנים ר' חונה בשם ר' ירמיה במקום שאין טלית א"ר יוסי בי ר' בון לנדרים קלין: הילכות שבת: ר' יונה א"ר חמא בר עוקבה מקשי והלא אין כתוב אלא [ויקרא יא לו] אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ואת למד ממנו כמה הלכות ר' זעירה בשם ר' יוחנן אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע מה טיבה אל תפליגינה לדבר אחר שהרי כמה הלכות נאמרו למשה מסיני וכולהן משוקעות במשנה א"ר אבון ויאות הרי שני מיני חיטים אי לולא שבא נחום ופירשה לנו

26

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ב

 מחזיק עצמו בכל טהרה שירצה פתר לה באוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין לא כן א"ר יעקב בר זבדי ר' אבהו בשם רשב"ל האוכל אוכלין [דף יד עמוד א] טמאין ושותה משקין טמאין גופו טהור בלא כוונה מכיון שנתן דעתו לטהרה מעולה ממנה אינו צריך כוונה מתניתא פליגא על רשב"ל מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו שניהן טהורין זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא רבי יהודה אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור ועוד היא באוכל אוכלין טמאין ובשותה משקין טמאין מתניתא פליגא על רשב"ל צנון שבמערה אשה נידה מדיחתו והוא טהור

27

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ח

 ראב"ע [ויקרא טז ל] מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר ושבינו לבין חבירו אין יה"כ מכפר עד שירצה את חבירו אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא' [יחזקאל לו כה] וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר [ירמי' יז יג] מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל: גמ' האומר אין עולה מכפרת אין עולה מכפרת עלי מכפרת היא אי איפשי שתכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו אין יה"כ מכפר מכפרת היא אי איפשי שיכפר לי מכפר הוא לו על כורחו א"ר חנניה בריה

28

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ה

 תנינן ארץ ישראל טהורה ומקוותיה טהורין ארץ כותים טהורה ומקוותיה [דף לד עמוד א] ומדורותיה ושביליה טהורין שביליה טהורין חזקה שאין בוררין להם שביל אלא מטהרה. ומקוותיה טהורין רבי לעזר בי רבי יוסי הדא דאת מר להאמינן שאינן שאובין הא למידת ארבעים לא דדרשי [ויקרא יא לו] אך מעיין ובור מקוה מים מה מעיין מטהר כל שהוא אף מקוה מטהר כל שהוא. בעון מרבי אבהו חלוט שלהן מהו אמר לון הלואי היינו יכולין ליסר גם מימיהן רבי יעקב בר אחא בשם רבי חנינה כותאי דקיסרין מותר להלוותן ברבית רבי יוסי בעי מעתה לא נחוש לחלתן ונן חמיי רבנן חששין:הלכה

29

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ה

 אמרי כיי דאמר ר' יוחנן סאה של תרומה שנפלה לתוך מאה חולין כל שהן מבטלין אותן. תני רבת התרומה נעשה כמרבה מזיד והא תנינן היו בו ארבעים סאה נתן סאה ונטל סאה כשר עד היכין רבי איסי בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם ר' יוחנן עד רובו של מקוה וכא את אמר הכין תמן היה בו רוב ואת מרבה עליו והוא כשר ברם הכא כל סאה וסאה צריכה מאה סאה א"ר יוסי זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה מעורר את מינו ליאסור. רבי שמעון אומר ידיעתה [דף ל עמוד א] מקדשתה ורבנן אמרין הרמתה מקדשתה. תני סאה

30

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק ח

 זה דומה לעומד על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום שעבודתו פסולה א"ל ר"ט מה זו עקיבא אני מדמה ליה לבן גרושה ואת מדמה ליה לבעל מום נראה למי דומה אם לבן גרושה הוא דומה נלמדנו מבן גרושה ואם לבעל מום הוא דומה נלמדנו מבעל מום אמר ליה ר' עקיבא מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן גרושה שפסולו מאחרים מקוה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד ואל יוכיח בן גרושה שפסולו בב"ד ונימנו עליו וטמאוהו א"ר טרפון לר"ע הפורש ממך כפורש מחייו א"ר יוסי זאת אומרת היה עומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא בן גרושה או

1234567891011121314151617181920