מקוה

מקוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5040 מקורות עבור מקוה. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

אלשיך תהלים פרק נב

 הוא טוב נגד אשר הם חסידיך, באופן שבין אם תעשה או תחדל לא אקפיד, כי איני גוזר אומר שודאי תעשה לי כן, רק שלחסידך גם שם אלקים טוב להם:או יאמר, הנה אודך לעולם שם אלקים הנזכר כי עשית המיוחד לך שהבאת עלי צער וייסורין. ועוד אני מקוה כי שמך זה יהפך לי לרחמים, כאשר הייסורין קבלתי על ידו, כן אקבל הטוב בשם אלקים, כדרכו יתברך לחסידיו להפך להם מדת הדין למדת רחמים. וזהו ואקוה שמך כי טוב ומטיב הוא, כי גדר טוב הוא שמטיב כנודע, הוא נגד חסידך שהוא שמהפכים מדת הדין לרחמים (בראשית רבה לג ד), כן

192

אלשיך תהלים פרק סט

 שאמרו ז"ל (יומא פו ב) על פסוק (תהלים לב א) אשרי נשוי פשע כו', וזה כיון באומרו ממך לא נכחדו לומר כי גם כי לא גליתים לבני אדם ממך לא נכחדו ממני ואליך:וגם שאפשר שלא הספיקה תשובתי, עם כל זה על השוגג שהיא אולתי שאיני מתודה עליה רק מקוה ישועתך עשה (ז) לבל יבושו בשבילי קויך בראותם כי אינך מושיעני, עם היות שאין בי זדונות ולא שגגות ידועות ויאבדו תקוה גם הם על עצמם. ועל האשמות בזדון שהתודיתי ובקשתי מחילה, הושיעני אל יכלמו בי מבקשיך שיהרהרו כי אינך מקבל שבים, ואתה אלקי ישראל כאב לנו:(ח) ועל אשר השתחוינו

193

אלשיך תהלים פרק קטז

 לא היה לך עינוי כי נמשחת למלך מאת ה' ובזה בטח לבך שעכ"פ תנצל דקיימא לך שעתא, הנה זה היה אם הייתי מאמין למה שהמליכני שמואל, אך אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב וכו' כדלעיל:(יב) מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי וכו'. על כל הטובה הזאת שאני מקוה מאתו יתברך כנזכר, מה אשיב גמול לה' כי הוא אינו צריך לזולתו, כי הלא כל תגמולוהי מכל מה שגמל עלי מיום היותי, כולם עדיין עלי שלא אוכל לשלם, רק הכיר שאני חייב לו תמיד על הכל. ובשום לב שהיה לו לומר "תגמולו" שמייתר ה"א ויו"ד, לומר בין מה שעשה לי בעולם

194

אלשיך תהלים פרק קל

 תחנוני:כי (ג) אם עונות תשמור. הנה השם הנזכר לא יושלם, ויהיה י - ה בלבד. ועוד טענה לבלתי שמור עוונות, והיא א - ד - נ - י כלומר אתה שם אדנות העומד אתי כביכול מגלות לקום מהיותו סוכת דוד הנופלת מי יעמוד, כי כביכול יהיה עכוב גם לך מלקום כמוני, שאני מקוה לקום כמה דאת אמר מי יקום יעקב (עמוס ז ב), ואומר קום בתולת ישראל (שם ה ב), וזה אמר מי יעמוד לרמוז על סוכת דוד הנופלת, כלומר לא בלבד אני משולל קימה כי אם מי יעמוד כי גם זולתי בענין זה, ומפני הכבוד לא פירש רק מי יעמוד:(ד - ה)

195

אלשיך משלי פרק ה

 עון ופשע, ולא עוד, אלא בתוך קהל ועדה, שיתמכר לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו בפרהסיא, כי זה כל פרי רוע מעללי איש, ועליו אין להוסיף וזהו בתוך קהל ועדה. [ע"כ הדרך הב']:הנה ידענו, כי בור יקרא של מים מכונסים, ובאר היא של מים חיים ונובעים, ובכן יהיה בור מקוה מים מכונסים, משל אל איש חכם שהוא כבור סיד מלא חכמה מכונסת, אשר כנס ולמד מרבותיו, ואם אחרי כן הטה אזנו לתבונה בטיב עיונו, וחקר ודרש ומלא עצמו כללים ומדות שהתורה נדרשת, באופן הוכן בעצם להבין מתוך החכמה אשר למד אמרי בינה דבר מתוך דבר יקרא באר, כי הלא הכין

196

אלשיך משלי פרק יח

 מוחזק בעושר הכל יהיו בעזרו. משיב העוני ואומר הנה הכל הולך אחר החתום, ומה בצע בעושר המקנה גובה לב ואחריתו לישבר, כי הלא לפני שבר יגבה לב איש, כי הגובה לב הכנה אל השבר שישמן ויבעט, ומה טוב מהעוני המקנה ענוה ואחריתו כבוד, כי הלא לפני כבוד ענוה באופן שאני מקוה כבוד ואתה מקוה שברון, והלא זה הוא בינו לבין קונו, והנה גם בפני אנשים יקל כבודו, כי הלא בגובה לבו בעשרו לא יעצר כח לעצור במלין, רק ישיב טרם ישמע ויהיה לבוז, כי הלא משיב דבר בטרם ישמע אולת היא כו', מה שלא יקרה כה לעני. חוזר משיב העושר

197

אלשיך איוב פרק ז

 הנותן לו צבא מהחיים, ועם כ"ז הוא יתב' קובע לו שכר, וזהו וכימי שכיר ימיו, שנותן הוא שכר כל יום שנעבדהו. ועל פי דרכו רמז, כי אגירי דיממא אנן. וראה נא ה' יתרון כשרון עבודתי, כי הנה לא כעבד יקוה פרס ולא כשכיר המקוה שכרו אני עמך, רק כעבד שאינו מקוה פרס מרבו רק שואף צל קורת רבו לנוח בלבד, שהוא שלא על מנת לקבל פרס. וגם שידעתי שיש שכר רב, הייתי כשכיר שלא יעבוד לתקות שכר פעולתו, רק כשכיר שכל ישעו וכל חפץ לעבוד העבודה במה שהיא מבעליה, ובעשותו עבודה אחת מקוה ומתאוה פעולה כיוצא בה:וזהו (ב) וכשכיר

198

אלשיך איוב פרק יא

 ואל תשכן, שאינו צודק רק בבעל חי השוכן אתו, אך כיוון לומר, כי בעולה שיפעל איש נעשה כח טומאה השוכן אתו ועולה ומקטרגו, וכאשר לא סר מרעתו דבק בידו הפועלת, וכאשר ישוב מרעתו לבלתי עשות יוסר מידו, אך אם עדיין לא שב וטיהר ביתו מאותו עון, אותו הכח שוכן בביתו מקוה עד עת מצוא מקום להחטיאו בו כאשר בתחלה. ועל זה אמר ואל תשכן באהליך עולה, כי שם העולה הוא שם הטומאה הנעשית בה כנודע, כי אז על ידי כן שתתקן בתשובה כל אשמת דבר, לעקור גם רמז העון עד שאל תשכן באהליך עולה:(טו) אז על ידי כן תשא

199

אלשיך איוב פרק יז

 הולד קרוב מפניהם, או יהיה מפני כמו בשביל שבשביל חושך היסורין קרוב לו אור עולם הבא, שהוא אחד מהדברים הבאים על ידי יסורין, באופן שימי עברו ולא נתקו:(יג) ולעומת זה אני שב ומהרהר ואומר אם אקוה שאול כו', לומר, מי יודע אם אני חושב שאקוה לאור ואדרבא, מקוה להשתקע בשאול, כי חשקי למות אינו לטובתי, וזהו אם אקוה כמסתפק כלומר, מי יודע אם מה שאני מקוה הוא שיהיה שאול ביתי בקבע, כי גם שאני בחשך הצרות וייסורין ממרקין ומנחילים עולם הבא, הלא הנה בחשך ייסורי שהטחתי דברים, שם בשאול רפדתי יצועי של ביתי שבשאול, כי בצרותי הכינותי לי בית

200

אלשיך אסתר פרק ה

 שכל זה איננו שוה לי. וגם שיתבטל עצבוני זה אחר אחד עשר חדש במלאת ימי גזרת הרעה, ולו היה הדבר פעם או שתים בכל האחד עשר חדש החרשתי, אך הוא בכל עת אשר אני רואה כו':ולבל יאמרו אליו הלא מאז סבלת שלא יכרע ולא ישתחוה והיית מקוה עד יום נקם ההוא י"ג לחדש אדר, ותתאפק להחריש עד היום ההוא כי אז תעשה בו ובעמו כטוב בעיניך, לזה אמר יושב בשער המלך, כלומר זאת רעתי כי מרדכי נגע עד לבי כי אראה אותו יושב בשער המלך, כי מתחלה גם שלא יכרע ולא ישתחוה הלא היה קם מלפני, אך עתה

1234567891011121314151617181920