מקוה

מקוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5040 מקורות עבור מקוה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

אור החיים בראשית פרשת בראשית פרק א

 ארץ. ואומרו קרא ימים לא זה הוא התהום האמור בפסוק ב' כי התהום יאמר על כללות מימות ואשר מתחת לארץ גם מימות הניקוים היה אז בבחינת תהום קודם שניראת הארץ כי היו שוים בתערובת עם מימות אשר הם הן היום תחת לארץ, ואומרו וירא אלהים כי טוב חוזר גם על מקוה המים כי בזה יש חיות וקיום העולם כי ממנו גשמים בעולם כאומרם ז"ל (תענית ט ב):(יא) ויאמר אלהים תדשא וגו'. רז"ל (חולין ס א) אמרו שהגם שלא אמר הבורא למינו אלא לעץ נשאו הדשאים קל וחומר וכו'. וקשה כי לסדר הכתוב הקדים ה' דבריו על הדשאים ואם כן

172

אור החיים בראשית פרשת מקץ פרק מב

 הבחון, אף על פי כן מודיע הכתוב שהם לא הכירוהו, והטעם לצד ראותו ברום המעלות החליטו הבחינה והרחיקו מלבם מחשוב דבר זה:(ט) ויזכור יוסף וגו' ויאמר אליהם מרגלים וגו'. פי' לצד שזכר החלומות אשר חלם להם כפי האמת והם חשדוהו כי שקר בפיו ואומר מה שהוא מקוה להתגדל עליהם, גם הוא נתכוון לכפר עונם ויאמר להם מרגלים אתם לראות וגו' ואין בפיכם נכונה:(י) ויאמרו לא אדני וגו'. פי' דבר זה אין מקום לחושדנו בו הגם שהיינו באים בלא סיבה, ועוד עבדיך באו וגו' פירוש סיבת ביאתנו הלא היא ידועה וגלויה:(יא) כולנו בני איש וגו'. פירוש ובזה אין

173

אור החיים ויקרא פרשת מצורע פרק יד

 הוא כפי האמת שבימי ספרו של זב מטמא משכב ומושב וימי ספרו של מצורע אינו מטמא משכב ומושב, והוא הדבר שלמדנו מאומרו וכבס המטהר ב' פעמים וכן פסקו רמב"ם וכל הפוסקים, ורבינו הלל לא כוון בזה אל הנכון:ורחץ במים וגו'. בתורת כהנים אמרו וזה לשונם במים אפילו במי מקוה, והלא דין הוא זב שאינו טוען הזיית מים חיים טעון ביאת מים חיים מצורע שטעון וכו'. תלמוד לומר ורחץ במים אפילו וכו' ע"כ. פשט דבריהם הוא שדורשים יתור תיבת במים שלא היה צריך לומר אלא ורחץ, וכן פירש בעל קרבן אהרן. וקשה והלא כבר מיעט הכתוב ביאת מים חיים במצורע

174

אור החיים ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 מ"ט) אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה פירוש כשיהיה האדם בטוח שלא יראה שאול ויתעדן בעדן ה' בזה ישאף לקחתו סלה, וכאלו אמר סלה כי יקחני, ועין מדרש רבות (ילקוט פ' מסעי) במאמר אהרן למשה כשעלה להר ההר למות שם שאמר לו שאלו כן היה יודע היה מקוה שילך קודם, והוא מאמר הכתוב אם בחקתי פירוש שתעמלו בתורה באמצעות זה אתם מעצמכם תחפצו ללכת לטעום טעם שאין ערוך אליו:כג) עוד ירצה על דרך אומרם בספר הזוהר (ח"ג צ"א ב) בפירוש פסוק שור או כשב וגו' כי מין הבהמי אינו משתנה מגדר שבו נולד מה שאין כן

175

אלשיך שמות פרשת וארא פרק ז

 מטך ונטה אל מימי כו'. ז. אומרו על מימי, ולא אמר במימי. ח. אומרו על נהרותם ועל יאוריהם כו', שלא ייעד הוא יתברך כי אם על היאור בלבד, וכן אהרן לא הכה רק ביאור. ט. אומרו על יאוריהם ולא אמר ועל יאוריהם בוי"ו כאומרו ועל אגמיהם. י. אומרו ועל כל מקוה מימיהם, מה ענין המקואות בזה. יא. כי אחר אומרו ויהיו דם למה חוזר ואומר והיה דם. יב. אומרו ובעצים ובאבנים, שאם הוא כמאמר המתרגם מאני אעא ומאני אבנא, למה הפסיק בנתים באומרו והיה דם כו', ולא אמר ובכל מקוה מימיהם ובעצים ובאבנים יהיו דם כו'. יג. אומרו וירם במטה

176

אלשיך שמות פרשת בא פרק יב

 לעקור דבר מגדוליו או גדולי גדוליו אשר הגדיל לעשות, ומאין ולאין ידלה מים וכבס בהם הנגע, כי נגע עד לבו במחשבות אונו, מלבד כל נגעים גדולים אשר שם בבשרו מראשו ועד רגליו עד אפס מקום, כי כל עצמותיו הנע ועוה בכל עון ובכל חטאת אשר פעל ועשה בהנה. ואיזה בור מקוה מים כמים שעל השמים ובימים ובנחלים, יחליפו כח יעלו אבר כנשרים מרמ"ח אבריו מטומאתו אשר טימאו יצרו זה כמה שנים יומם ולילה לא ישבות. על כן אשר עיניו בראשו ישקיף וירא אחריתו מראשיתו, ועודנו בחור בילדותו בער יבער יצר סמוך מעמו כאשר יבער הגלל עד תמו:והן זאת עצת

177

אלשיך שמות פרשת תרומה פרק כה

 יעקב (בראשית מז ט) מעט ורעים היו כו', ואברהם אמר (שם כג ד) גר ותושב. ועל כל ימי יצחק ויעקב נאמר (שם טו יג) גר יהיה זרעך, כמפורש במקומו (לעיל שם) בס"ד:ולא עוד כי אם מי יתן והיינו יודעים מדת ימינו, אך היא כצל ימינו עלי ארץ ואין מקוה (דברי הימים א כט טו). ויהיה ענין מאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צו ב) על פסוק (תהלים קמד ד) ימיו כצל עובר. וז"ל: והלואי כצלו של כותל או צלו של אילן אלא כצל עוף הפורח בשעה שהוא עף. שעניינו אצלי כי ימי האדם כצל שתמיד הולך הלוך ונסוע ומש ממקומו.

178

אלשיך ויקרא פרשת צו פרק ו

 על יד אש העון שקדם - הוא של חרס, שאותה הטומאה שבלע בהעוותו אינו יוצא מידי דפייו לעולם, ואין תקוה על ידי יסורין ליתקן, ישבר וימות:אך אם בכלי נחשת בושלה, שהאיש ההוא כלי חזק, אשר כח בו לקבל ייסורין ולעמוד בהן ולשוב מחמתן, ולצרף בהן תורה לגמור הטהרה שהיא מקוה טהרה לישראל ככלי נחשת, אז ומורק בייסורין ושוטף במים, הם מימי התורה. כי בהן יטהר מכל יתר שאת חלאת טינוף טומאה:אך זה יהיה למשולל דעת ליזהר בעבודתו יתברך, ובלתי זריז לתקן את אשר עותו טרם יחשיך. אך כל זכר בכהנים הוא הזריז, גבר בגוברין בישראל הנקראים משרתי וכהני ה',

179

אלשיך ויקרא פרשת בהר פרק כה

 כל אדם [שתקות אנוש רמה]. שהוא כי יהיה כל אדם בעיניו טוב ממנו כמדת האיש ההוא שהזכרנו, הפך המאנה את חבירו בדברים כמדובר:ועל פי דרכנו נשית לב אל מאמר התנא הנזכר במה שכפל ואמר מאד מאד. וגם באומרו שתקות אנוש, כי הלא תקוה לא תצדק רק בדבר שאדם מקוה ומתאוה לו, ואם כן מי זה האיש יתאוה היות רמה, ומהראוי יאמר שסוף אנוש רמה. וגם למה זה אמר אנוש ולא אדם ולא איש:אך הנה ידענו כי אין בכל המדות טובה לאדם מהבינונית, כי המיצוע נבחר למוצאי דעת. ובכן היה מקום יאמר איש כי גם בשפלות יעשה כן. והוא

180

אלשיך דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 אלהים אתה החלות כו' את גדלך על ברכת אבות, שכללותה היא שהוא אלהי אברהם יצחק ויעקב, ושעם היותו אל עליון בא אל העולם הזה להיות גומל חסדים טובים. ופירושו שאינו כאיש האדמה, שאפילו מה שנקרא חסד של אמת, שהוא מה שעושה עם המתים, אינן חנם לגמרי להקרא חסדים טובים, שהוא מקוה מן החיים יעשו עמו כמעשהו, דמאן דיקבר יקברוניה דידל ידלוניה כו' (כתובות עב א). אבל חסדיו יתברך הן הם אשר יקראו בעצם חסדים טובים, שאין בהם שום בחינת תגמול בשום פנים בעולם. וגם מביא גואל לבני בניהם:והנה כל זה היה ענין מראה הסנה למשה, כי בא הוא יתברך

1234567891011121314151617181920