מקוה

מקוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5040 מקורות עבור מקוה. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

אברבנאל ישעיהו פרק כו

 והיכולת היא שלנו, וישועות ישית היא בחילה ובחומותיה, ואם בזמן גלותה הגוים באו מקדשה, עתה לא יהיה כן כי לא יוסיף עבור בה עוד ערל וטמא. (ב) אבל פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים, שהוא ישראל צדיק במעשיו וצדיק באמונתו באמת עם כל אורך גלותו גם היה שומר אמונים מקוה וממתין נחמות הנביאים שנבאו על הגאולה, והוא מלשון (בראשית לז, יא) ואביו שמר את הדבר, ואולי רמז באומרו גוי צדיק שומר אמונים שבני הגולה יקומו ויתקבצו לעלות לירושלם, ובאותו טלטול וקבוץ גליות וצרות הזמן ההוא שיקראו חבלי משיח, ימותו הרשעים והפושעים שבהם, ולא יזכו לעלות אל הר ה', כי

162

אברבנאל ירמיהו פרק יד

 על פי שעון עמך ענה והעיד בהם והם ראויים לכל הענשים האלה כדרך משפט אתה ה' רחום וחנון עשה למען שמך לא בעבורנו כי רבו משובותינו ולך חטאנו אבל מפני כבוד שמך ראוי שתרחם על העם שנקרא שמך עליהם, גם יש לך שתי טענות לעשות להם רחמים (ח) האחת, שאתה מקוה ישראל כלומר שאע"פ שהם חטאים כל תקותם היא בך ואין ראוי שיבושו ממנה. השנית, שאתה היית מושיעו בעת צרה ורמז בזה לעון העגל והמרגלים ושאר הפעמים שלא הענישם אף על פי שהיו חטאים, ולכן אין ראוי שאתה תהיה כגר בארץ וכו'.והתבונן שעשה בזה ד' משלים. האחד, כגר בארץ.

163

אברבנאל ירמיהו פרק יז

 וגומר כי הנה רחקיך יאבדו וגומר ואני קרבת אלקים לי טוב וגומר (שם כה, כח), ועל זה אמר כאן כסא הכבוד שהוא עולם הרוחניים כי הוא מרום מראשון כלומר מרום מהגלגל העליון הראשון הוא מקום מקדשנו כי באותו מקום תהיה קדושתנו ושכר מעשינו לא בארץ, (יג) וזהו גם כן אומרו מקוה ישראל ה' רוצה לומר התקוה לישראל שמקוה בשכרו הוא ה' רוצה לומר לחסות תחת כנפיו ולהנות משכינתו הרוחנית ולכן כל עוזביך יבושו, וסורי רוצה לומר אותם שסרו מדרך ישראל בארץ יכתבו בשכר הארץ וטובה יכתבו לא תחת כסא הכבוד שהוא באמת מקום מקדשנו. והנכון לפרש וסורי מלשון סורי הגפן

164

אברבנאל ירמיהו פרק נ

 ובזה הדרך שכחו רבצם רוצה לומר נשכחו מארצם כי הורגלו כבר לשבת בארץ אויביהם, (ז) ובהיותם כצאן אובדות הולכות בהרים כל מוצאיהם אכלום וצריהם שעושים להם צרות אומרים לא נאשם כלומר אין עון ולא אשמה באוכלנו הצאן האלה לפי שהם חטאו לה' אדון העולם שהוא נוה ומקום צדק כולו והוא מקוה אבותיהם, ורמז בזה לדברים שדיבר נבוזראדן בשם נבוכדנצר לנביא ירמיהו ה' אלקיך דיבר את הרעה הזאת אל המקום הזה ויבא ויעש ה' כאשר דיבר כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו. אמנם המפרשים פירשו מה שנאמר כאן תחת אשר חטאו להשם נוה צדק ומקוה אבותיהם השם שהם דברי הנביא שאמר

165

אברבנאל חבקוק פרק א

 גבוה עליה כדי להלחם בה ובזה היה נקל אצלו לכובשה. והראב"ע פי' ויצבור עפר וילכדה שהוא דבור המשליי כאלו הוא צבר עפר הארץ למלוך עליה. (יא) וזכר שנבוכדנצר בראותו הצלחותיו היה מתגאה וחלף רוח ממה שהיה כמו שנאמר בשאול (ש"א י, ו) ונהפכת לאיש אחר מפני שההמלכה לאדם שלא היה מקוה אותה יחליף את רוחו ותכונותיו, כן אמר שזה הרשע אז חלף רוחו כי בראות עצמו בכל כך ממשלה כאלו נעשה אדם אחר ויעבר חקו, ומלבד זה היה אשם לפי שהיה מיחס זה כח לאלוהו ונצחונו וגבורותיו והצלחתו היה מיחס אותם לאלקיו ולא היה עולה על רוחו שמאת הש"י היתה

166

אברבנאל זכריה פרק יד

 ההם וראמה ירושלם וישבה תחתיה בשלוה והשקט מבלי צרים ואויבים ולא תפחד מאויבים, (יא) ועל זה אמר וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח רוצה לומר שלא תבא עוד לחרבן ולגלות כראשונה אבל ישבו בה ישראל בטח. ודרשו במדרש אגדה (שהש"ר ז, ד; פדר"כ קמג, א) יקבי המלך מקוה ים אוקיינוס יקבים שחצבם ממ"ה הקדוש ברוך הוא מלמד שתגיע ירושלם עד סוף העולם, רצו ששמועת תשועתה ופרסום פלאיה תורתה ואמונותיה יגיעו לסוף העולם.(יב) והענין הז' הוא אומרו וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם כי אחרי שזכר תשועת ה' אשר יעשה

167

אדרת אליהו ויקרא פרק יא

 אבן ושל מתכות מכאן אמרו כו': יתץ. יכול יותץ ודאי ת"ל וטמאים יהיו לכם מקיימם בטומאתן אם רוצה: טמאים. אפילו בצואר גמל (שבת קכה א): לכם. כל שהוא לצרכיכם לרבות ידות הכלים מכאן אמרו אבן היוצא כו' יכול שאני מרבה יותר מכשיעור ת"ל הם:(לו) מעין כו'. מקוה. יכול אפילו מילא בכתפו ת"ל מעין. אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבם ונתמלאו מים ת"ל ובור. יכול אף בור שבספינה ת"ל מקוה מה מקוה שעקרו בקרקע כו'. מעין מקוה מיעוט ובור ריבה. יכול מה מעין בכ"ש ובזוחלין אף מקוה בכ"ש ובזוחלין ת"ל אך. [מים.

168

אדרת אליהו ויקרא פרק יד

 העיר [אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה]: על פני השדה. שמותרת באכילה לאחר שילוח:(ח) וכבס כו'. מלטמא משכב ומושב. וכבוס השני מלטמא בגדים במגע: כל שערו. מה שערו האמור בימי ספרו פרט לבית הסתרים אף האמור בימי גמרו פרט לבית הסתרים: ורחץ במים. אפילו במי מקוה (ר"ל אף שאינו מים חיים): ורחץ כו' וטהר ואחר יבא אל המחנה. רחיצת גופו מעכבתו מלכנוס לפנים ואין צפרים מעכבתו כו': מחוץ לאהלו. אין אהלו אלא אשתו שנאמר שובו לכם לאהליכם: שבעת ימים. ולא ימי חלוטו. וכן יותם לא היה לעוזיהו אלא בימי החלטו:(ט) [ביום. ולא בלילה]: כל שערו. יכול אף

169

אדרת אליהו ויקרא פרק טו

 לפני ה'. מכאן שהוא טובל בעוד שהוא יום:(טו) ועשה הכהן. שיפריש הכהן. וביולדת נאמרה הפרשה בבעלים: מזובו. מקצת זבים כו' [כנ"ל]:(טז) איש. פרט לקטן. ואיש. לרבות בן ט' שנים ויום א': תצא ממנו. עד שתצא לחוץ: שכבת זרע. שראוי להזריע: במים. במי מקוה: במים כל בשרו. שלא יהא (אינו בת"כ רק בעירובין ד: וסוכה ו. ופסחים קט א) חוצץ בין בשרו למים. במים את כל בשרו. מים שכל גופו עולה בהן וכמה שיערו חכמים מ' סאה (אינו בת"כ רק בגמרות הנ"ל): את כל בשרו. הטפל לבשרו:(יז) אשר יהיה עליו. אפילו על מקצתו: שכבת זרע. ולמטה הוא אומר

170

אדרת אליהו במדבר פרק יט

 גופו כאחד ופירוש ביאת השמש כאחד כי באמת אינו כן רק מעט מעט אלא הענין הוא שאין פסול רק כשטובל אבר אבר כל פעם אבר אחד אבל כשנכנס במים כלו כאחד הוא דומה כמו ביאת השמש שבכל פעם הוא בא מעט מתחת לרקיע ואין חוזר ומתגלה אותו המעט: במים. במי מקוה שיהיה בו ארבעים סאה ולמדין מש"ז דכתיב את כל בשרו במים שיהיה עולה בהם כל בשרו והם ג' אמות גובה ואמה על אמה רוחב והוא מחזיק מ' סאה: ואחר יבא אל המחנה וטמא כו'. סדר הפסוק היה צריך להיות וטמא הכהן קודם ואחר יבא אל המחנה אלא ללמד שב'

1234567891011121314151617181920