מעשר

מעשר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13729 מקורות עבור מעשר. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ח

 על אויביכם על אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו עליכם: גמ' משוח מלחמה למה. בגין דכתיב ודיבר. הרי קרית שמע הרי כתיב בה [שם ו ז] ודברת בם והיא נאמרת בכל לשון. אלא בגין דכתיב בה אמירה. הרי פרשת וידוי מעשר הרי כתיב בה אמירה והיא נאמרת בכל לשון. אמר רבי חגיי נאמר כאן נגישה. ונאמר להלן [שם כא ה] ונגשו הכהנים בני לוי מה נגישה שנאמר להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. עד כדון כר' עקיבה דו אמר לשונות ריבויים הן כרבי ישמעאל דו אמר לשונות כפולין הן.

192

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ט

 והדרך עליה:הלכה יאמתני' יוחנן כהן גדול העביר את הודיית המעשר אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמיי: גמ' ר' ירמיה ר' חייה בשם רשב"ל [דף מד עמוד ב] מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה. הדא מסייע ליה לר' יוחנן בחדא ופליגא עליה בחדא. דתנינן תמן ובת כהן ללוי. לא תאכל. לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לויה היא תאכל. ר' אילא בשם רבי יוחנן כמאן דמר אין נותנין מעשר לכהונה. הוי דו אמר נותנין מעשר לכהונה. מסייעא

193

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק א

 מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ד' אפי' גבוהין כמה כשר. דפנות כשרות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן שתים כהלכתן והשלישית אפי' טפח. ר' חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ד' טפחים. והשלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מד' רוחותיו. רחב מעשר אמות בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גביו פסולה. הדא דאת אמר על בית סאתים אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה מבוי

194

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ג

 דמאי אין מברכין עליו אף שאר כל הימים אין מברכין עליו:הלכה המתני' אתרוג הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול ושל טהורה לא יטול ואם נטל כשר ושל דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ושל מעשר שני בירושלים לא יטול ואם נטל כשר: גמ' כתיב [ויקרא כג מ] פרי עץ הדר. עץ שפריו הדר ועצו הדר אי זה זה זה אתרוג. אין תימר רימונא פריו הדר ואין עצו הדר אין תימר חרובה עצו הדר ואין פריו הדר אי זה זה זה אתרוג. הדר א"ר לוי שהוא דר באילנו

195

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק א

 היו כותבין שטרי מיאונין במעמד פלוני ופלוני מיאנה פלנית בת פלוני בפלוני בר פלוני בפנינו לא רעינא ביה לא שוייהנא ליה לא צבינא להיתנסבא ליה. א"ר יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו הרי זה פדוי ומעשר שני שפדייו יותר על דמיו הרי זה אינו פדוי. מה בין הקדש מה בין מעשר שני א"ר לא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין. ר' יונה בעא כמאן דמר אינו כנכסיו ברם כמאן דמר כנכסיו הוא. מה בין הקדש מה בין מעשר שני א"ר יוסי ולא כבר נאמר טעמא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין. ר' זירא בעא

196

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ז

 לית את מודה לן דהליך משה רבן בגויה אמר לון אין אמרין ליה והלוך בגויה הלך בגויה גזר רבי יהושע על שרה דימא ובלעיה. דילמא רבי ליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי עלון לחד אתר ואשכחין מיינוקיא עבדין גבשושין ואמרין הכין בני ארעא דישראל עבדין ואמרי ההן תרומה וההן מעשר. אמרין מסתברא דאית הכא יהודאין עלון לחד אתר ואקבלון בחד. כד יתבון למיכל והוה כל תבשיל דהוה עליל קומיהון אי לא הוון מעלין ליה בחד קיטון לא הוה מייתו ליה קומיהון וחשין דילמא דאינון אכלין זבחי מתים. אמרין ליה מה עיסקך דכל תבשיל דאת מייתי קומנין אין לית את

197

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ח

 הגונב משל אחרים פטרה התורה הגונב משל אחרים וחייבה הגונב משל אביו ואמו. ללמדך שכולן אינן אלא בגזירת מלך:הלכה במתני' מאימתי הוא חייב משיאכל טרטימר בשר וישתה חצי לוג יין באיטלקי ר' יוסי אומר מנה בשר ולוג יין אכל בחבורת מצוה אכל בעיבור החדש אכל מעשר שני בירושלם אכל נבילות וטריפות ושקצים ורמשים אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה אכל כל מאכל ולא אכל בשר שתה כל משקה ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין שנאמר [שם כ] זולל וסובא ואף ע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר [משלי כג כ] אל

198

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק א

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק אהלכה אמתני' [דף א עמוד א] מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך והרחב מעשר אמות ימעט אם יש לו צורת פתח אף ע"פ שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט: גמ' ר' יוסה אמר לה סתם רבי אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל ורבי יודה יליף לה מפתח [דף א עמוד ב] האולם אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה דתנינן תמן פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה תני רבי חייה אפילו ארבעים חמשים אמה תני בר קפרא אפילו מאה אמה א"ר אבין

199

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ב

 א"ר אבהו הואיל והוא ראוי לתיר על ידי שיירה וזרק מרשות הרבים לתוכו חייב ר' שמואל בר רב יצחק בעי לכשתיירצו שיירה לאסור אסור הא חייב חטאת אין כאן מעתה מבוי שקורתו למעלה מעשרים הואיל והוא כשר על דעתיה דרבי יודה משלש עשרה וזרק מר"ה לתוכו חייב מבוי שנפרץ יותר מעשר הואיל ופירצת המבוי על דעתיה דר' יודה משלש עשרה וזרק מרה"ר לתוכו חייב חצר שהיא פתוחה לקרפף מטלטלין מן החצר לקרפף אבל לא מן הקרפף לחצר ר' יודן ענתודריא שאל מהו לטלטל מקרפף לקרפף דרך חצר:הלכה ו[דף יז עמוד ב] מתני' ר' יהודה אומר אפי' אין בה

200

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ג

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק גהלכה אמתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. והכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח הנודר מן המזון מותר במים ומלח מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס ר' יהודה אומר אפילו בין הקברות מפני שהוא יכול לילך לחוץ ולוכל: גמ' אמר רבי אחא דרבי אליעזר היא [דף יח עמוד ב] דתנינן תמן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר א"ר יוסה דברי הכל היא מערבין בחצירות ומשתתפין בין בחצירות בין בתחומין מתניתא דרבי מאיר דתני כל דבר שהוא

1234567891011121314151617181920