מעשר

מעשר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13729 מקורות עבור מעשר. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ב

 לאילין בחקלא ואכלין ולא מתקנין. מיי כדון כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מתני' במקום שרוב מכניסין לבתים אבל במקום שרוב מכניסין לשוק אינן מתקנין אלא דמאי. אם במקום שרוב מכניסין לבתים בדא תנינן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי. מכיון שאמר טול והכניס כמי שאמר טול ואני מעשר על ידך. אבל במקום שרוב מכניסין לשוק אינו נאמן לומר לו עישרתי ואינו נאמן לומר לו לתוך ביתי אני מכניסן. נתן לו דבר מרובה אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס. נתן לו דבר שאין דרכו להיאכל חי אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו

182

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ג

 דמאי מהו שיטבול לודאי. אם אומר [דף טו עמוד א] את כן לא נמצאת מקדים. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק צריך להתנות ולומר אם מאותן שמכניסין לשוק היא מה שעשיתי עשוי ואם לאו לא עשיתי כלום. שלא תהא מאותן שמכניסין לבית ונמצאת תרומת מעשר טבולה לתרומה גדולה. מחצה על מחצה בשדה מתקנה דמאי. מכניסה לבית מתקנה ודאי. וחש לומר שמא מאותה שמכניסין לבית היא ונמצאת תרומה גדולה טבולה לתרומת מעשר. אמר רבי מתניה בקורא שם על מעשרותיו. עד כדון דבר שאין לו גורן אבל דבר שיש לו גורן מפרישין תרומת מעשר ואין צריך

183

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ד

 אינו מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי: גמ' חזקיה אמר כיון שלקט ממנה שתים ושלש מורויות באה במחשבת ירק. אף לענין הזרע כן כיון שמנע ממנה שתים ושלש מוריות באה למחשבת זרע. זרעה לזרע מתעשרת לשעבר זרעה לירק מתעשרת לבא. זרעה לזרע ולירק או שזרעה לזרע ואח"כ חישב עליה לירק מעשר מזרעה על ירקה ומירקה על זרעה. ושלקט ממנה לפני ראש השנה אבל אם ליקט ממנה לאחר ראש השנה זרעה מתעשר לשעבר וירקה מתעשר בשעת לקיטתו עישורו. וכשהביא שליש לפני ראש השנה אבל אם הביא שליש לאחר ראש השנה בין ירקה בין זרעה מתעשר לבא. תני שבת שזרעה לזרע מתעשרת

184

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ה

 בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע אבל בזמן שלא קנה קרקע אף על פי שלא באו לעונת המעשרות פטור. רבי אומר אף לפי חשבון: גמ' כיני מתניתא לא ימכור אדם את שדהו ר"ש מתיר מפני שהוא אומר לו הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך. עבר ומכר מעשר ואוכל ואינו מעשר מה שהוא מוכר ואין אנו אחראין לרמאין. תני לא יתרום עבר ותרם רבי ברכיה אמר יפה כחו רבי מנא אמר לא יפה כחו. אותה התרומה שהוא מפריש טובלה למעשר. רבי חנניה חברון דרבנין בעי תרם אחד בששים שהיא אחד מששים ואחד על הקוטעין ועל הצדדין ועל

185

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק יא

 הלכה גמתני' קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר ויכולה היא ליהנות בלקט ובשכחה ובפיאה קונם כהנים ולוים נהנין לי יטלו על כורחו כהנים אילו ולוים אילו נהנין לי יטלו אחרים: גמ' א"ר יוחנן כיני מתניתא ויכולה היא ליהנות בלקט בשכחה ובפיאה. תני ובמעשר עני. לית כאן מעשר עני. מעשר עני ניתן בזכייה ואילו בעזיבה. ר' יוסי בן חנינא אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה. ור' יוחנן אמר אין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה. מאי טעמא דר' יוסי בן חנינה [במדבר ה י] ואיש את קדשיו לו יהיה ורבי יוחנן אמר לו יהיה יתנם לכל מי שירצה. מתניתא פליגא

186

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ה

 אינו הקדש דינר זהב שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש ועלה של כסף בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש חבית של יין שתעלה לידי ראשונה הרי הוא הקדש ועלה של שמן בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש: גמ' תמן תנינן המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה עולה ואמר שלמים שלמים ואמר עולה אמר רבי ירמיה בא לומר חולין ואמר עולה קדשה אמר רבי יוסי במתכוין להקדיש אנן קיימין אלא שהוא טועה משום דבר אחר היא מתניתא מה היא על דעתיה דרבי ירמיה במחלוקת על דעתיה דרבי יוסי דברי הכל [ויקרא ה ד

187

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק א

 קיניהן לטהר לבתיהן והיו משהין אותן. הקב"ה מעלה עליהן כאילו הן שוכבין אותן. אמר רבי תנחומא הרי היא דו מקנתר לון [שם כט] למה תבעטון בזבחי ובמנחתי. אין תימר עבירה חמורה יש כאן מבריחן מן החמורה ומקנתרן בקלה. [שם ח ג] ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע. שהיו נוטלין מעשר ודנין. אמר רבי ברכי' מברכתא היתה עוברת והיו מניחין צרכיהן של ישראל והיו הולכין עוסקין בפרקמטיא:הלכה המתני' אם אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאה אם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשערי מזרח לשערי ניקנור [דף ו עמוד א] ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את

188

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ג

 מטרונה שאלה את רבי לעזר מפני מה חט אחת במעשה העגל והן מתים בה שלש מיתות. אמר לה אין חכמתה של אשה אלא בפילכה דכתיב [שמות לה כה] וכל אשה חכמת לב בידיה טוו. אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה. אמר ליה ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים. וכשיצתה אמרו לו תלמידיו רבי לזו דחיתה לנו מה אתה משיב. רבי ברכיה רבי אבא בר כהנא בשם רבי ליעזר כל מי שהיה לו עדים והתראה היה מת בבית דין. עדים ולא התרייה היה נבדק כסוטה. לא עדים ולא

189

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ה

 וחורנה אמר בתרומה אבל לא בחולין. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דמר רבי יוסי בשם ר' יונה אמרי לה רב בשם ר' חייה רובא השלישי בא מחמת השרץ. הוי אמר הוא דו אמר בין בתרומה בין בחולין אמר ר' עקיבה. מתניתא פליגא על רב אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבו' מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה מפני שהוא שלישי והשלישי טהור בחולין. פתר להקל הוא בידים שהן מדבריהן. והא תנינן טבול יום. תיפתר בטבול יום בית הפרס. א"ר זעירא ואפי' תימר בטבול יום דבר תורה שנייא היא דכתיב טהור טמא טהור

190

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק זהלכה אמתני' אילו נאמרין בלשונם פרשת סוטה ווידוי מעשר וקרית שמע ותפילה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפיקדון: גמ' כתיב [במדבר ה כא] ואמר הכהן לאשה בכל לשון שהיא שומעת דברי רבי יאשיה. אמר ליה רבי יונתן ואם אינה שומעת ולמה היא עונה אחריו אמן. אלא שלא יאמר לה על ידי תורגמן. רבי יוחנן בשם ר' לעזר בי ר' שמעון לא מצינו שדיבר המקום עם אשה אלא עם שרה בלבד. והא כתיב [בראשית ג טז] אל האשה אמר הרבה ארבה וגו'. אמר רבי יעקב דכפר חנין ע"י התורגמן. והא כתיב [שם כה

1234567891011121314151617181920