מעוברת

מעוברת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6421 מקורות עבור מעוברת. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

ספר הלכות גדולות סימן לא - הלכות יבום וחליצה

 חליצה מוטעת לעולם כשירה גט מוטעה לעולם פסול גט מעושה וחליצה מעושת אמר רוצה אני כשירין לא אמר רוצה אני פסולין.והילכתא החולץ למעוברת והפילה צריכה חליצה מן האחים כרבי שמעון בן לקיש, דאיתמר (שם לח ב) החולץ למעוברת והפילה רבי יוחנן אמר אין צריכה חליצה מן האחים חליצת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה, רבי שמעון בן לקיש אמר צריכה חליצה מן האחין, והילכתא כרבי שמעון בן לקיש דקיימא לן כל היכא דפליגי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש הלכה כרבי יוחנן לבר מהני תלת כרבי שמעון בן לקיש. חדא הא דאמרן, ואידך (שם לו א) דתנן המחלק

162

ספר הלכות גדולות סימן לב - הלכות מיאון

 הכהונה ולא פסלה מן האחים, יוצאה בגט פסלה מן הכהונה ופסלה מן האחים. ממאנת אין צריכה להמתין שלשה חדשים, יוצאה בגט צריכה להמתין שלשה חדשים.(קידושין סב ב) האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום. אמר רבי חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין, והני מילי בשהוכר עוברה, ולא היא אע"ג דהוכר עובר לא, דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.והיכא דיהב לה גיטא ואקראי ואינסיב לחד מן קריביה, אי נמי איקרי הוא ונסיב חדא מן קריבתיה, כיון דגט דרבנן הוא תפשין לה קידושי בגוה ומפקינן לה מיניה

163

ספר הלכות גדולות סימן מא - הלכות נידה

 ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על ידי מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על ידי מעת לעת. כל אשה שיש לה ווסת דייה שעתה, המשמשת בעדים הרי זו בפקידה וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה. רבי אליעזר אומר (שם ז א) ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת ומיניקה וזקנה, אמר רבי יהושע לא שמעתי אלא בתולה אבל הלכה כר' אליעזר. אמר רב יהודה אמר שמואל (שם ז ב) הלכה כרבי אליעזר בארבע, חדא הא, ואידך דתניא המקשה כמה תשפה ותהא זבה, מעת לעת דברי ר' אליעזר, והלכה כדבריו. אידך דתנן הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון

164

ספר הלכות גדולות סימן מג - הלכות בבא קמא

 בעל הבית, אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אילו שלו. אמר רב יהודה כשות וחזיז אין בהן משום גזל, ובאתרא דקפדי יש בהן משום גזל, אמר רבינא והני בני מתא מחסיא אתרא דקפדי הוא.(שם צג ב) הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגד משלם כשעת הגזילה, גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל הטעונה ליגזז, גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזילה, וכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה. אמר רב חסדא א"ר יוחנן (שם סז א) מנין לשינוי מעשה שהוא קונה, שנאמר (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזילה

165

ספר הלכות גדולות סימן מה - הלכות ריבית

 אי דשכיח למיזבן חמר נמי ליעכיב, ואי דלא שכיח למיזבן, שוכר נמי לא ליעכיב, אמר רב פפה דשכיח מאוונא לאוונא, חמר אורחיה למיטרח שוכר לאו אורחיה למיטרח.ת"ר השוכר את החמור לרכוב עליה איש לא ירכיב עליה אשה, אשה ירכיב עליה איש, ואשה שאמרו בין גדולה בין קטנה ואפילו מעוברת ואפילו מניקה, השתא מניקה אמרת אין מעוברת מיבעיא, אמר רב פפא מעוברת והיא מניקה קאמרינן. אמר אביי ש"מ ביניתא אכריסה תקלא.ת"ר (שם צב א) חמור וגמל אוכלין ממשאוי שעל גבן ובלבד שלא יטול ביד ויאכילם.(שם פ א) השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה ונשבר הקנקן פטור, בבקעה

166

ספר הלכות גדולות סימן מח - הלכות נחלות

 אותו ולד גר הוי ולא צריך טבילה דסגי ליה בטבילת אמו, ולעניין נחלה לא ירית ליה דלאו בריה מיקרי, מאי טעמא, דבעינא זרע שנזרע בקדושה וליכא. וכן מי שנשא את הגויה שלא הטבילה לשום גירות ואחר כך ילדה, בנה גר הוי ואין צריך טבילה, דאמר רבא (יבמות עח ב) נתגיירה מעוברת וילדה בנה אין צריך טבילה, ולעניין נחלה לא ירית ליה דלאו בניה מיקרי. ואי נקבה היא, בין מן הנכרית בין מן השפחה כשירה לישראל ואסורה לכהן.ומאן דמשחרר אמתא ומתני בהדה תנאה וכפיל ליה, ומינסבה ההיא שפחה והוו לה בני, ולבסוף לא מקיימא ליה לההוא תנאה, הויא שפחה למפרע

167

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה

 בתר אומדנא קאזיל דניחא ליה דניפוק ליה קלא דכתבינהו ניהלה לכולהו ניכסיה.(שם קמו ב) היה חולה ומוטל במיטה אמרו לו כל נכסיך למי, אמר להן דמיתי שיש לי בן עכשיו שאין לי בן נכסיי לפלוני, ואחר כך נודע שיש לו בן, לא אמר כלום, וכן שאמר דמיתי שאשתי מעוברת עכשיו שאין אשתי מעוברת נכסיי לפלוני, ואחר כך נודע שאשתו מעוברת, לא אמר כלום.אמר רב יוסף בר מיניומי אמר רב נחמן (שם קלב ב) הלכה כל העושה אשתו שותף בין הבנים איבדה כתובתה. ההוא דאמר להו תילתא לברת ותילתא לברת ותילתא לאיתת, שכיבא חדא מבנתיה, סבר רב [עמוד תקנג]

168

ספר הלכות גדולות סימן עג - הלכות בכורות

 מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה ועודה שפחה ונשתחררה, נכרית ונתגיירה ומשבאת לישראל ילדה, בכור לנחלה ואין בכור לכהן, רבי יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר (שמות יג, ב) פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם בישראל.מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה ונתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת, ילדה היא וכהנת, היא ולויה, היא והאשה שכבר ילדה, ומי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אי בן תשעה לראשון אי בן שבעה לאחרון, בכור לכהן ואין בכור לנחלה.(בכורות מז ב) איזהו בכור לנחלה ולכהן, המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינים

169

ספר הלכות קצובות הלכות יום הכיפורים

 שורה מטפחת מערב היום במים וסוחטה ומניחה ולמחר מעבירה על גבי עיניו וידיו בלבד.[ג] ואם יקרה בלילה מותר לירד ולטבול במים כל גופו ויעביר ידיו על כל גופו וישפשף בידיו.[ד] ואם אדם חולה ביום הכיפורים מאכילין אותו שלא יסתכן וכן כל אשה מעוברת שמתאווה נפשה או מריחת שום ריח מאכילין אותה שאין לך דבר שיעמוד בפני פיקוח נפש חוץ מגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה קודם ימות ואל יעשה אותם.[ה] ואסור להבדיל במוצאי יום הכפורים בורא מאורי האש אלא באור ששבת ואם לא נמצא אור ששבת והביא אור שלא שבת הדלקה ראשונה אסור שנייה מותרת.[ו] ויום

170

ספר הלכות קצובות שימוש בית דין

 יכולה למאן וצריכה גט ואם נפלה לפני יבם ועדיין קטנה אינה יכולה למאן אלא חולצת או מתייבמת אבל אם קידשוה אמה ואחיה ועדיין היא קטנה ונפלה לפני יבם ועדיין פחותה מבת י"ב שנה יכולה למאן ואם ניסת לאחר נישואיה הן הן מיאוניה.[ט] האשה שמת בעלה והיא מעוברת אם יצא הוולד עיקר מן תשעה חדשים שלם ויחיה הולד ובכה שעה אחת היא פטורה מן החליצה ומן היבום אבל אם יצא הולד מת או חולצת או מתייבמת ואם יצא הולד חי והוא חסר עיקר מן תשעה חדשים ממתינים הוולד עד שלשים יום אם מת בתוך שלשים יום או חולצת או מתייבמת

1234567891011121314151617181920