מסייע

מסייע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7855 מקורות עבור מסייע. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק ב

 נותני טעמים אין לוקין עליהן חוץ מנותני טעם של נזיר. אמר רבי זעירא כל נותן טעם אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו של איסור ובנזיר אפי' לא טעם טעם ממשו של איסור. אמר רבי בא בר ממל כל נותני טעמים אין איסור והיתר מצטרפין ובנזיר איסור והיתר מצטרפין. מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין. מתניתא מסייע לרבי זעירא כזית יין שנפל לקדירה אכל ממנה כזית פטור עד שיאכל את כולה. על דעתיה דרבי בא בר ממל כיון שאכל ממנה כזית חייב. מתני' מסייע לר' בא בר ממל ממשמע שנאמר [במדבר ו ג] וכל משרת ענבים לא ישתה וכי מה

52

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק ג

 ליה חדא משמיה דרבי לעזר וחדא משמיה דרבי יוחנן. רבנין דקיסרין רבי אבהו בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר לא תאכלו אין את תופס איסור הנייה כאיסור אכילה. בניין אב שבכולן [ויקרא ו כג] וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש תשרף. תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן ממשמע שנאמר [שם ז כג] כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לאיזה דבר נאמר וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה. בא להודיעך אפילו למלאכת הגבוה. ממשמע שנאמר [דברים יב טז] רק הדם לא תאכלו לאי זה דבר נאמר על הארץ תשפכנו כמים. מה המים מכשירין

53

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ג

 חונה ורבי יוחנן יכול לחזור בו היאך עבידא היה רבו ראשון והשני כהן והשלישי ישראל ע"ד דרב יכול לאכול בתרומה ע"ד דרבי אבא בר חונה ור"י אינו יכול לאכול בתרומה הכל מודים שאם היה רבו הראשון ישראל אינו אוכל בתרומה שמא יבריא רבי יוסי ב"ר בון בשם רב חונה מתני' מסייע לר' אבא בר חונה ור"י בריא שכתב דייתיקי ושכיב מרע שכתב מתנה חוזר בו בריא שכתב דייתיקי חוזר בו ולא עוד הוא בריא ודכוותיה ש"מ שכתב מתנה חוזר בו ולא עוד הוא ש"מ איזה היא דייתיקי דא תהא לקיים ולעמוד ואם מת ינתנו נכסים לפלוני איזה היא מתנה הרי

54

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ה

 רבי אבהו בר נגרי שנייא היא בלקט שכחה ופאה שהן בעזיבה:הלכה המתני' המוכר שדהו המוכר מותר והלוקח אסור לא ישכור אדם את הפועל על מנת שילקט בנו אחריו ומי שאינו מניח את העניים ללקט או שהוא מניח את א' ואת א' אינו מניח או שהוא מסייע את א' מהן הרי זה גוזל את העניים על זה נאמר [משלי כב כח] אל תשיג גבול עולים: גמ' מתניתא כשמכר לו שדהו וקומתו אבל אם מכר לו קמה ושייר לו שדה אצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך ואם עשה כן הרי זה גוזל את העניים בעל הבית

55

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ו

 בין לעשירים מה מקיימון ב"ה טעמייהו דב"ש תעזוב אותם מיעוט זו לעניים ולא לעשירים אבל מה שאמר במקום אחר בין לעניים בין לעשירים מה מקיימון ב"ש טעמייהו דב"ה תשמטנה ונטשתה מיעוט זה בין לעניים בין לעשירים אבל מה שנאמר במקום אחר לעניים אבל לא לעשירים אמר ר' אבון לישן דמתני' מסייע לר"ש ב"ל עד שיפקיר אף לעשירים כשמיטה הפקר לבהמה אבל לא לאדם לגוים אבל לא לישראל לעשירים אבל לא לעניים ד"ה אין הפקרו הפקר לאדם אבל לא לבהמה לישראל אבל לא לגוים לעניי אותה העיר אבל לא לעניי עיר אחרת פלוגתא דר' יוחנן ור"ש ב"ל על דעתיה דר' יוחנן

56

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ז

 בשורה אלא על ידי שורה ועל ידי שורות אמר רבי יוחנן בזית נודיין היא מתניתא אמר ר' יוסי לא סוף דבר נודיין אלא אפי' שאר כל הזיתים מכיון שדרכו ליבחן כנודיין אפי' שאר כל הזיתים אין להן שכחה אית תנאי תני שנמצא אית תנאי תני שנמצא עומד מאן דאמר שנמצא מסייע לרבי יוחנן מ"ד שנמצא עומד מסייע לר"א מתני' מסייע לרבי יוחנן דתני בד"א כשהיה מכירו אבל אם לא היה מכירו מרדף אחריו אפילו עד מאה הא אם יש בו סאתים ושכחו אינו שכחה לא על הדא איתאמרת אלא על הקדמייתא כל זית שיש לו שם בשדה כזית הנטופה בשעתו

57

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ב

 אבהו בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו אין את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה. לא תאכל לא יאכל את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה. בניין אב שבכולן [ויקרא ו כג] וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף. תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן ממשמע שנאמר חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לאי זה דבר נאמ' וחלב נבלה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה אפילו למלאכת גבוה. ממשמע שנאמר רק הדם לא תאכלו לאי זה דבר נאמר על הארץ תשפכנו כמים מה המים מכשירין אף הדם יהא מכשיר. ממשמע שנאמר לא תאכלו

58

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ה

 זריקה למה שפיכה. תני ישפך לא יטיף ישפך לא יזה ישפך לא יזרוק. ופירש בקבלה כהנים זורקין את הדם מיד הלוים. הכל מודין בשפיכה די הכן ובהזייה די הכן ומה מפליגין בזריקה ר' מנא אמר זריקה כעין שפיכה ר' חנניה אמר זריקה כעין הזייה. אמר ר' יוחנן בר מרייא קרייה מסייע לרבי חנניה [במדבר יט יג] כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה וגו'. הא דיי לא קיים גבה הזייה ואת צווח לה זריקה:הלכה זמתני' יצאת כת הראשונה ונכנסה שנייה יצאת שנייה ונכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה שנייה ושלישית קראו את ההלל אם גמרו שנו אם

59

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ז

 עדת בני ישראל מה טעמא דר"ש [במדבר טו כו] כי לכל העם בשגגה. מה מקיים ר"ש טעם דר' יודה ונסלח לכל עדת בני ישראל פרט לנשים ולקטנים מה מקיים ר' יודה טעם דר"ש כי לכל העם בשגגה פרט לשתחילתה בזדון וסופה בשגגה. ר' אבון בשם ר' בנימין בר לוי קרייא מסייע למ"ד כל שבט ושבט קרוי קהל. [בראשית לה יא] גוי וקהל גוים יהיה ממך ואדיין לא נולד בנימין. א"ר חייה בר בא כשם שהן חולקין כאן כך הם חלוקין בטומאה דתני היה הציבור חציים טהורין וחציין טמאים. הטהורין עושין את הראשון והטמאים השני דברי ר"מ ר' יהודה אומר הטהורין

60

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ה

 הדא אמרה על הדא הלכתא אתאמרת תמן תנינן נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו ותני עלה לא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין עמו והכא הוא אמר הכין אמר רבי לא כאן לחולין כאן לתרומה אית לך מימר נחתום בתרומה חברייא אמרי כאן בלותת וכאן בשאינו לותת מתניתא מסייע לחברייא אבל משתטיל מים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום רבי חייא ורבי אימי חד אמר חרוש לה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא וחרנא אמר איישר מאן דאמר טבאות מה שואלין בשלומן איישר מאן דאמר לעכו"ם איישר מה

1234567891011121314151617181920